נטיעה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Treeplanter.jpg|ימין|ממוזער|"Treeplanter" באונטריו.]] |
[[קובץ:Treeplanter.jpg|ימין|ממוזער|"Treeplanter" באונטריו.]] |
||
[[קובץ:Tree_planting_-_geograph.org.uk_-_389349.jpg|ממוזער|נטיעת עצים בהיבט של שימור בית הגידול. בכל צינור פלסטיק ננטע עץ.]] |
[[קובץ:Tree_planting_-_geograph.org.uk_-_389349.jpg|ממוזער|נטיעת עצים בהיבט של שימור בית הגידול. בכל צינור פלסטיק ננטע עץ.]] |
||
'''נטיעה''' הינה הפעולה של שתילת עצים צעירים, למטרות שונות, ביניהן חקלאות, [[יערנות|ייעור]], [[אחזור קרקע]], וגינון. זאת, בשונה מזריעת עצים, אשר מצד אחד עלותה נמוכה יותר, אך מצד שני איטית יותר ופחות אמינה. מאחר שצמחים, ובמיוחד עצים, |
'''נטיעה''' הינה הפעולה של שתילת עצים צעירים, למטרות שונות, ביניהן [[חקלאות]], [[יערנות|ייעור]], [[אחזור קרקע]], [[גינון|וגינון]]. זאת, בשונה [[זריעה|מזריעת]] עצים, אשר מצד אחד עלותה נמוכה יותר, אך מצד שני איטית יותר ופחות אמינה. מאחר [[צומח|שצמחים]], ובמיוחד עצים, לוקחים [[פחמן דו-חמצני]] מן האוויר ככל שהם גדלים, נטיעת עצים יכולה לשמש כאמצעי להנדסת סביבה, וכאמצעי טבעי להפחתה של רמות [[פחמן דו-חמצני|הפחמן הדו-חמצני]] מן [[אטמוספירה|האוויר]]. פרויקטים של בירוא מדבריות משמשים לגיוון המינים הביולוגיים והחזרת השטח לקדמותו טבעי של מערכות מים, אבל גם שיפר את הכלכלה והרווחה עקב מספר גדל של עבודות בחקלאות וייעור. |
||
== נטיעות עצים לפי מדינה == |
== נטיעות עצים לפי מדינה == |
||
===נטיעת עצים בישראל === |
===נטיעת עצים בישראל === |
||
| שורה 29: | שורה 28: | ||
=== סוגים של עצים שניטעים === |
=== סוגים של עצים שניטעים === |
||
[[קובץ:Eucalyptus_plantation_in_final_stages.JPG|ממוזער|מטע אקליפטוס בשלבים מתקדמים ב Arimalam.]] |
[[קובץ:Eucalyptus_plantation_in_final_stages.JPG|ממוזער|מטע אקליפטוס בשלבים מתקדמים ב Arimalam.]] |
||
למין העץ שננטע עשויה להיות השפעה רבה על הסביבה. לעיתים קרובות הרבה יותר משתלם, בשל אינטרסים חיצוניים,לנטוע מיני עצים מהירי-גידול, כגון [[אקליפטוס]], casuarina או [[אורן]] (למשל ''Pinus radiata'' או ''Pinus caribaea''), זאת למרות שהיתרונות הסביבתיים והביולוגיים של מהלך כזה לא ברי השוואה לנטיעת עצים מקומיים, ופרויקטים אלה הופכים לעיתים קרובות לסלעי מחלוקת. |
למין העץ שננטע עשויה להיות השפעה רבה על הסביבה. לעיתים קרובות הרבה יותר משתלם, בשל אינטרסים חיצוניים, לנטוע מיני עצים מהירי-גידול, כגון [[אקליפטוס]], casuarina או [[אורן]] (למשל ''Pinus radiata'' או ''Pinus caribaea''), זאת למרות שהיתרונות הסביבתיים והביולוגיים של מהלך כזה לא ברי השוואה לנטיעת עצים מקומיים, ופרויקטים אלה הופכים לעיתים קרובות לסלעי מחלוקת. |
||
כדי לעודד את הצמיחה של מערכות אקולוגיות מקומיות וטבעיות לאזור, פעילי איכות סביבה רבים נאבקים לנטיעת עצים מקומיים בלבד. פתרון מעשי הינו לטעת עצים מקומיים חזקים בעלי צמיחה מהירה אשר מתחילים לבנות מחדש את הקרקע ולהעשיר אותה בחנקן (מקבעי חנקן). נטיעת עצים לא פולשניים במטרה לסייע לחזרה טבעית של מינים ביולוגיים מקומיים נקראת "התחדשות הטבעית מסתייעת" ישנם מינים רבים כאלה שניתנים לנטיעה, אשר מתוכם כ12 נמצאים בשימוש נרחב, כגון ''Leucaena leucocephala''.<ref name="treesftf book">{{cite book|url=http://www.plant-trees.org/resources/infomaterials/english/general_biology_and_ecology/Global%20Cooling%20Answer%20Book%20-%202nd%20edition.pdf|title=The Global Cooling Answer Book|author=Dave Deppner|author2=John Leary|author3=Karin Vermilye|author4=Steve McCrea|publisher=Trees for the Future|year=2005|isbn=1-879857-20-0|edition=Second|format=PDF|accessdate=2007}}Check date values in: <code style="color:inherit; border:inherit; padding:inherit;">|access-date=</code> ([//en.wikipedia.org/wiki/Help:CS1_errors%23bad_date help]) |
כדי לעודד את הצמיחה של מערכות אקולוגיות מקומיות וטבעיות לאזור, פעילי איכות סביבה רבים נאבקים לנטיעת עצים מקומיים בלבד. פתרון מעשי הינו לטעת עצים מקומיים חזקים בעלי צמיחה מהירה אשר מתחילים לבנות מחדש את הקרקע ולהעשיר אותה בחנקן (מקבעי חנקן). נטיעת עצים לא פולשניים במטרה לסייע לחזרה טבעית של מינים ביולוגיים מקומיים נקראת "התחדשות הטבעית מסתייעת" ישנם מינים רבים כאלה שניתנים לנטיעה, אשר מתוכם כ12 נמצאים בשימוש נרחב, כגון ''Leucaena leucocephala''.<ref name="treesftf book">{{cite book|url=http://www.plant-trees.org/resources/infomaterials/english/general_biology_and_ecology/Global%20Cooling%20Answer%20Book%20-%202nd%20edition.pdf|title=The Global Cooling Answer Book|author=Dave Deppner|author2=John Leary|author3=Karin Vermilye|author4=Steve McCrea|publisher=Trees for the Future|year=2005|isbn=1-879857-20-0|edition=Second|format=PDF|accessdate=2007}}Check date values in: <code style="color:inherit; border:inherit; padding:inherit;">|access-date=</code> ([//en.wikipedia.org/wiki/Help:CS1_errors%23bad_date help]) |
||
גרסה מ־22:21, 27 בדצמבר 2017
נטיעה הינה הפעולה של שתילת עצים צעירים, למטרות שונות, ביניהן חקלאות, ייעור, אחזור קרקע, וגינון. זאת, בשונה מזריעת עצים, אשר מצד אחד עלותה נמוכה יותר, אך מצד שני איטית יותר ופחות אמינה. מאחר שצמחים, ובמיוחד עצים, לוקחים פחמן דו-חמצני מן האוויר ככל שהם גדלים, נטיעת עצים יכולה לשמש כאמצעי להנדסת סביבה, וכאמצעי טבעי להפחתה של רמות הפחמן הדו-חמצני מן האוויר. פרויקטים של בירוא מדבריות משמשים לגיוון המינים הביולוגיים והחזרת השטח לקדמותו טבעי של מערכות מים, אבל גם שיפר את הכלכלה והרווחה עקב מספר גדל של עבודות בחקלאות וייעור.
נטיעות עצים לפי מדינה
נטיעת עצים בישראל
נטיעת עצים היא מסורת היסטורית של העם היהודי. בתלמוד מובאת אימרה של רבי יוחנן בן זכאי אשר היה אומר שאם אדם היה נוטע עץ ושמע שהמשיח הגיע, עליו לסיים לנטוע לפני שילך לפוגשו.[1] עם יותר מ-240 מיליון עצים שנטעו, מדינת ישראל היא אחת מתוך שתי מדינות שנכנסו למאה ה-21 עם עלייה במספר עצים, כלומר מאזן עצים חיובי. בשל מאמצי הייעור המסיביים,[2] עובדה זו קיבלה במה במגוון קמפיינים.[3][4] יערות ישראל הם פרי מאמצי ותוכניות הייעור של קרן קיימת לישראל לאורך השנים.[5]
היער הגדול ביותר אשר ניטע בישראל הינו יער יתיר, הנמצא במורדות הדרומיים של הר חברון, בקצה הנגב. היער מכסה שטח של כ-30,000 דונם (30 ק"מ מרובע).[6] הוא קרוי על שם עיר הלויים המקראית שבשטחו, יתיר, כפי שכתוב בספר יהושע: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת-חֶבְרוֹן... וְאֶת-יַתִּר, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-אֶשְׁתְּמֹעַ, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (פרק כ"א, י"ד).[7] בשנת 2006, חתמה קק"ל עם המדינה על הסכם חכירה של 49 שנה של 30,000 דונם מאדמות הנגב, אשר מיועד לנטיעת יערות.[8] מחקר על שינויי אקלים מתבצע כיום ביער יתיר.[9][10] מחקרים של מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם מכון מחקר המדבר בשדה בוקר, הראו שהעצים מתפקדים כלוכדי הפחמן מן האוויר.[11][12] הצל הניתן על ידי העצים הנטועים במדבר מפחית את האידוי של מעט הגשמים היורדים. יער יתיר מהווה חלק מפרויקט של נאס"א, FluxNet, רשת גלובלית של מיקרו תחנות מזג אוויר המשמשים על מנת למדוד את חילופי פחמן דו-חמצני, אדי מים ואנרגיה בין המערכת האקולוגית היבשתית לבין האוויר. מכון הערבה למחקר סביבתי מבצע מחקר המתמקד ביבולים חקלאיים כגון תמרים וענבים הגדלים באזור של יער יתיר.[13][14] המחקר הוא חלק מפרויקט שמטרתו לפתח מינים שיסתגלו לאדמות צחיחות ומליחות.[15]
על קק"ל נשמעת ביקורת שהיא נטעה, ונוטעת, עצים לא מקומיים אשר אינם מתאימים לאקלים הארץ-ישראלי, כגון עצי אורן, ונמנעת מנטיעת מינים מקומיים כגון עצי זית.[16] ישנן גם דעות כי בחירה זו של קק"ל התבררה כמוצלחת, והיערות לא היו שורדים אחרת.[17] לפי הנתונים של קק"ל, שישה מתוך כל עשרה שתילים שנטעה קק"ל בירושלים לא שורדים, זאת למרות שיעור ההישרדות של שתילים שניטעו באזורים אחרים מחוץ לירושלים הוא הרבה יותר גבוה – קרוב ל-95%.
מאז 2009, קק"ל נתנה לרשות הפלסטינית 3,000 שתילי עצים עבור יער שמתוכנן לקום בקצה העיר החדשה רוואבי, צפונית לרמאללה.[18]
כ-אלף שריפות יער קטנוץ מתועדות מדי שנה במשך חמשת החודשים מיועדי השריפות. מעל חצי מהם נגרמות על ידי הצתות מכוונות, פעולות עוינות ומתקפות טרור של ערבים ופלסטינים. עשרת אלפים דונם יער שניטע בידיים נהרסו על ידי קטיושות במהלך מלחמת לבנון השנייה על ידי חזבאללה. בקיץ 2006, קק"ל השיקה תוכנית ייעור בצפון, מאמץ לשיקום היער, ושיקמה גם את שכבת פני הקרקע שנשרפה.[19]
אוסטרליה
יערות אוסטרליה נפגעו בצורה חמורה לאורך השנים, מאז הקולוניזציה האירופאית, וכמה נסיונות נערכו על מנת לשחזר את בתי הגידול המקוריים, הן על ידי הממשלה והן על ידי יחידים. "יירוק אוסטרליה" הינו פרויקט לאומי ללא כוונת רווח שהוקם כדי להוציא לפועל את "תוכנית העץ הלאומית" שיזם הממשל הפדרלי ב-1982.[20] 'יירוק אוסטרליה' הגיעה ליעד שנקבע, נטיעת מיליארד עצים, והפכה לאחד מארגוני נטיעת העצים המרכזיים באוסטרליה. באוסטרליה ישנה תנועה התנדבותית גדולה לשמירת הטבע, כדוגמת Landcare ואחרות. יום העץ הלאומי מאורגן מדי שנה על ידי "Planet Ark" ומתקיים בשבוע האחרון ביולי, ומעודד את הציבור לנטוע מיליון עצים מקומיים בשנה. באוסטרליה מגדלים עצים גם לתעשיית העץ, השקעה ארוכת טווח. יכול לקחת שנים רבות על מנת לקבל עץ בוגר ובגודל המתאים לתעשיית העץ. ישנם עצים בני מאות רבות של שנים.
במדינות רבות ממשלות יוזמות תוכניות "מיליון עצים" משלהן כל שנה, על מנת לעודד מעורבות בקהילה.[21][22]
קנדה
רוב נטיעות העצים בקנדה מתבצעות על ידי חברות ייעור פרטיות .[23] חברות הייעור מתחרות ביניהן על חוזים שמסופקים על ידי חידוש יער חברות להתחרות אחד עם השני על חוזים אשר מסופקים להם על ידי חברות כריתת עצים. הכמות השנתית המותרת לשנה הבאה מבוססת על כמה כסף חברת הכריתה משקיעה בחידוש ונטיעת יערות ופעילויות יערנות אחרות. הנטיעה מתבצעת על פי המפרטים של הלקוח, ומהנוטעים מצפים ללמוד סטנדרטים של איכות החלים על כל חוזה שהם עובדים עליו. הקרחות הנוצרות מבירוא היערות נבדקות בצורה סדירה. למרות שסטנדרטי האיכות משתנים מחוזה לחוזה, הפקחים בדרך כלל בודקים דברים כגון מיני במקום דמקה הם בדרך כלל בודקים דברים כגון: ברירת המיני עצים המתאימים לאתר, מרווח מתאים, כמה חזק השתילים נטועים באדמה, כמה ישרים השתילים, והאם ישנם שתילים שניזוקו. בדיקות אלו משתנות מאזור לאזור ומחוזה לחוזה.
סוגים של עצים שניטעים
למין העץ שננטע עשויה להיות השפעה רבה על הסביבה. לעיתים קרובות הרבה יותר משתלם, בשל אינטרסים חיצוניים, לנטוע מיני עצים מהירי-גידול, כגון אקליפטוס, casuarina או אורן (למשל Pinus radiata או Pinus caribaea), זאת למרות שהיתרונות הסביבתיים והביולוגיים של מהלך כזה לא ברי השוואה לנטיעת עצים מקומיים, ופרויקטים אלה הופכים לעיתים קרובות לסלעי מחלוקת.
כדי לעודד את הצמיחה של מערכות אקולוגיות מקומיות וטבעיות לאזור, פעילי איכות סביבה רבים נאבקים לנטיעת עצים מקומיים בלבד. פתרון מעשי הינו לטעת עצים מקומיים חזקים בעלי צמיחה מהירה אשר מתחילים לבנות מחדש את הקרקע ולהעשיר אותה בחנקן (מקבעי חנקן). נטיעת עצים לא פולשניים במטרה לסייע לחזרה טבעית של מינים ביולוגיים מקומיים נקראת "התחדשות הטבעית מסתייעת" ישנם מינים רבים כאלה שניתנים לנטיעה, אשר מתוכם כ12 נמצאים בשימוש נרחב, כגון Leucaena leucocephala.[24] שיטה חלופית, המערבת חקלאים ואיכרים בשמירת עצים קיימים (ללא נטיעה) נחשבת ליותר חסכונית ואפקטיבית במאמץ לשיקום היער מאשר נטיעת עצים בלבד.
הערות שוליים
- ^ "President of German States Council of Education Ministers Plants Tree at Kennedy Memorial". Jerusalem Post. The Jerusalem Post. 29 ביולי 2009. נבדק ב-13 בדצמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה);|section=ignored (עזרה)|section=ignored (help) - ^ "Israel Forestry & Ecology". Jewish National Fund, East 69th Street, NY 10021 USA. נבדק ב-29 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trees from Israel" (PDF). standwithus.com. אורכב מ-המקור (PDF) ב-17 בנובמבר 2006. נבדק ב-29 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע|deadurl=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^ "Five Widely-Read Bloggers Tour Israel and Plant Trees". standwithus.com. נבדק ב-29 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "JNF Tree Planting Center". Jewish National Fund, East 69th Street, NY 10021, USA. נבדק ב-29 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Planting of Yatir Forest". Fr.jpost.com. 2013-12-17. נבדק ב-2013-12-21.(הקישור אינו פעיל)
- ^ "JPost | French-language news from Israel, the Middle East & the Jewish World". Fr.jpost.com. 2013-12-17. נבדק ב-2013-12-21.(הקישור אינו פעיל)
- ^ Professor Alon Tal, The Mitrani Department of Desert Ecology, The Blaustein Institutes for Desert Research, Ben Gurion University of the Negev."NATIONAL REPORT OF ISRAEL, Years 2003–2005, TO THE UNITED NATIONS CONVENTION TO COMBAT DESERTIFICATION (UNCCD)"; State of Israel, July 2006
- ^ Sahney, S., Benton, M.J. & Falcon-Lang, H.J. (2010). "Rainforest collapse triggered Pennsylvanian tetrapod diversification in Euramerica" (PDF). Geology. 38 (12): 1079–1082. doi:10.1130/G31182.1.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)CS1 maint: Multiple names: authors list (link) - ^ Bachelet, D; R. Neilson, J. M. Lenihan, R. J. Drapek (2001). "Climate Change Effects on Vegetation Distribution and Carbon Budget in the United States" (PDF). Ecosystems. 4 (3): 164–185. doi:10.1007/s10021-001-0002-7.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)CS1 maint: Multiple names: authors list (link) - ^ Issar, Arie (2009-11-30). "Benefits of planting trees in the desert". Haaretz.com. נבדק ב-2013-12-21.
- ^ KKL-JNF cooperating on afforestation at Yatir forest
- ^ Vu du Ciel-documentary by Yann Arthus-Bertrand (אורכב 14.10.2009 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "2000 year old seed grows in the arava". Watsonblogs.org. אורכב מ-המקור ב-2012-02-20. נבדק ב-2013-12-21.
{{cite web}}: פרמטר לא ידוע|deadurl=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^ MERC Project M-20-0-18 project (אורכב 11.01.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Rabbi David Seidenberg."The Giving Tree: A Way to Honor Our Vision for Israel"; Neohasid, 2006
- ^ "JPost | French-language news from Israel, the Middle East & the Jewish World". Fr.jpost.com. 2013-12-17. נבדק ב-2013-12-21.(הקישור אינו פעיל)
- ^ Gross, Tom (2009-12-02). "Building Peace Without Obama's Interference". Online.wsj.com. נבדק ב-2013-12-21.
- ^ "Forestry & Ecology". נבדק ב-29 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Greening Australia - History".
- ^ "2 Million Trees Victoria".
- ^ "Growing A Great Future". SA Urban Forests Million Trees Program. Government of South Australia. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2014. נבדק ב-13 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע|deadurl=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^ Brittany Shoot (18 בדצמבר 2011). "The Dark Side of Reforestation Programs: Planting 7,000 Trees a Day in Brutal Conditions". AterNet. נבדק ב-26 בדצמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dave Deppner; John Leary; Karin Vermilye; Steve McCrea (2005). The Global Cooling Answer Book (PDF) (Second ed.). Trees for the Future. ISBN 1-879857-20-0. נבדק ב-2007.
{{cite book}}: יש לבדוק את התאריך ב:|accessdate=(עזרה)Check date values in:|access-date=(help)