רוואבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוואבי
روابي
Rawabi Logo.png
מבט אל השכונות הראשונות
מבט אל השכונות הראשונות
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
שפה רשמית ערבית
תאריך ייסוד 2010 עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 5,000 (נכון ל־2019)[1]
קואורדינטות 32°00′36″N 35°11′06″E / 32.01°N 35.185°E / 32.01; 35.185 
אזור זמן UTC +2
http://www.rawabi.ps
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוואביערבית: روابي; מילולית: "גבעות") היא עיר פלסטינית באזור השומרון ברשות הפלסטינית. זו העיר המתוכננת היחידה ברשות הפלסטינית. בנייתה החלה בשנת 2009 ובשנת 2015 הסתיימו העבודות על שתי שכונות ראשונות בעיר, והחל האכלוס שלהן.

העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נמצאת כתשעה קילומטרים צפון-מערבית מרמאללה, בעיקר בשטח A, בסמוך ליישוב עטרת. העיר עתידה להשתרע על פני שטח של 6,300 דונם. בשלב הראשון, צפויה להתגורר בה אוכלוסייה בת כ-25,000 איש בכ-6,000 יחידות דיור, עם יעד אוכלוסייה סופי של 40,000[2]. העיר מיועדת למעמד הבינוני-גבוה של החברה הפלסטינית, ובעיקר לאוכלוסייה חילונית[3]. העיר תכלול בתי ספר, גני ילדים, בתי מלון, מרכזי מסחר, מקומות בילוי, בתי קפה ופארקים. כ-60% משטח העיר מתוכננים להיות שטחים ירוקים, וכמו כן מתוכננת בה חממת היי-טק. העיר אמורה לספק עד 5,000 מקומות תעסוקה[4].

היזם העומד מאחורי פרויקט הקמת העיר הוא איש העסקים בשאר אל-מסרי, בן למשפחה אמידה משכם, בסיוע מימון קטרי[5]. התאגיד 'ביתי' שהוקם לצורך הפרויקט נמצא בבעלות משותפת של אל-מסרי וחברת ההשקעות הקטרית הממשלתית (קטרי דיאר), המחזיקה במרבית המניות[6]. על פי עדותו של אל-מסרי, עלות בנייתה של העיר תהיה למעלה ממיליארד דולר, מתוכם הוא גייס 700 מיליון בביקור אחד בקטר[7].

אכלוס העיר התעכב תקופה ארוכה עקב מחלוקת בין ישראל לרשות הפלסטינית בשאלה על מי מוטלת האחריות לתשתיות המים של העיר[8]. בשנת 2015 הושלמו העבודות על שתי שכונות ראשונות בעיר, והן החלו להיות מאוכלסות בפועל. מעל עשירית מהדירות הן בבעלות ערבים-ישראלים. בוני העיר קיבלו אישור מיוחד ממשרד הטאבו של הרשות הפלסטינית לאפשר רישום קרקעות על שם רוכשים ישראליים. כל רוכש חייב לעבור אישור ידני[3][9].

בריאיון למקור ראשון ב-16 ביולי 2016 העיד אל-מסרי שברוואבי מתגוררות 200 משפחות וכי 600 יחידות דיור נמכרו כלומר 400 דירות שנמכרו לא אוכלסו עד למועד זה. נכון ל-2017, מוערך שכ-4,000 בני אדם מתגוררים ברוואבי[דרושה הבהרה]. חברת התוכנה הישראלית מלאנוקס מעסיקה במרכז העסקים בעיר כ-100 עובדים[10][1].

במרכז העיר שוכן תיאטרון גדול ועל ידו מדרחוב מסחרי.

תגובות לבניית העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט אווירי על עטרת ורוואבי, פברואר 2014

יזמי הפרויקט טענו בשנת 2010 שהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן הטיל מגבלות רבות על הבנייה, במסווה של דאגה לאיכות הסביבה[11]. ארדן עצמו הודיע כי ישראל תפסיק לסייע בהקמת העיר[12]. ב-2013 פרסם העיתונאי נחום ברנע כי בכירים בשב"כ ובמוסד טוענים כי מיקומה של העיר מהווה איום אפשרי של ירי רקטות על נמל התעופה בן-גוריון ולשם כך אף נבחר מיקומה[7]. אולם למעשה נבחר מיקומה של העיר מתוך שלושה אתרים שהציע המנהל האזרחי, בהנחיית שר הביטחון אהוד ברק.

העיר מעוררת מחלוקת גם בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. בקרב תומכיה, היא מוצגת כ"מודיעין הפלסטינית"[13][14], ונתפסת כספינת הדגל של בינוי האומה[15]. כפרויקט הפיתוח הפרטי הגדול ביותר ברשות כיום, היא מוצגת כקטר כלכלי שייצר אלפי מקומות עבודה חדשים, המעמיד בשורה חדשה של איכות חיים עירונית ומודרנית לחברה הפלסטינית ומקור לגאווה לאומית[16]. מנגד, מבקריה מצביעים על היותה מתחם מגורים אקסקלוסיבי ומנותק מסביבתו, המדיר את מרבית האוכלוסייה הפלסטינית, ומתוכנן ברוח 'הקהילות הסגורות' (אנ'), תופעה בה העשירים מתבצרים במתחמים מובדלים מפני העניים[17]. בהיותה עיר בבעלות פרטית מלאה, וכשבכוונת התאגיד 'ביתי' הקטרי-פלסטיני להחזיק ולנהל את נכסי הנדלן המרכזיים בעיר, מפנים המבקרים גם שאלות לגבי ניהול החיים העירוניים, המרחב הציבורי וטיב הדמוקרטיה העירונית[17][18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוואבי בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 טל שניידר, ‏חממת הסטארט-אפים הפלסטינית ברוואבי צוברת תאוצה, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2017
  2. ^ אתר הבית של הפרויקט
  3. ^ 1 2 שי ניב, ‏יזם העיר רוואבי: "אם הצלחנו לבנות עיר, נבנה גם מדינה", באתר גלובס, 28/6/2015
  4. ^ אליאור לוי, העיר הפלסטינית לפני אכלוס: 'למדו ממודיעין', באתר ynet, 18 בפברואר 2014.
  5. ^ שי סלינס, גם קטאר בעסק: רוואבי - עיר ל-25 אלף תושבים ב-1.2 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 23 ביוני 2015
  6. ^ עלון הפרויקט
  7. ^ 1 2 "העיר האשכנזית הראשונה" מאת נחום ברנע, "ידיעות אחרונות" 17 במאי 2013
  8. ^ אריאל כהנא, מים לראוובי? סילבן שלום נגד המינהל האזרחי, באתר nrg‏, 16 בפברואר 2015
  9. ^ אתר למנויים בלבד עפרה אידלמן, מה מחפשים ערביי ישראל ברוואבי, העיר הפלסטינית החדשה, באתר הארץ, 17/7/2015
  10. ^ "'Flagship' Palestinian city opens $450m plaza, hoping to attract young techies" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-10-12.
  11. ^ היזם אל מסרי, התבטא באירוניה בריאיון עם נחום ברנע: "הודות לשר, אנחנו נהיה העיר הכי אקולוגית בעולם."
  12. ^ מתי טוכפלד, ‏סיוע? רק אם הוא ידידותי לסביבה, באתר ישראל היום, 12 באוגוסט 2010.
  13. ^ מיכאל יעקובסון, מודיעין של פלסטין: מי רוצה דירת ענק ב-140 אלף דולר ברוואבי?, באתר Xnet‏, 30 בספטמבר 2013
  14. ^ דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: מודיעין של השטחים, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2008
  15. ^ חגי עמית, ובינתיים ליד רמאללה: עיר פלסטינית חדשה למעמד הבינוני כבר בהקמה, באתר דה מארקר, 23 ביולי 2011
  16. ^ אתר הבית של הפרויקט
  17. ^ 1 2 שירה וילקוף, הניסוי של רוואבי: דיסנילנד צרכני בחסות הכיבוש, באתר שיחה מקומית, 20 בספטמבר 2014
  18. ^ אנדרה טבקוף, ‏להקים עיר חדשה מכלום, למרות הכיבוש, ולהעביר מסר של שלום, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2019