לדלג לתוכן

פארק צ'ארלס קלור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הרחבה
שורה 3: שורה 3:
[[קובץ:PikiWiki Israel 32265 Woman against the wind by Ilana Gur.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסל "אשה נגד הרוח" של [[אילנה גור]] בפארק]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 32265 Woman against the wind by Ilana Gur.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסל "אשה נגד הרוח" של [[אילנה גור]] בפארק]]
'''פארק צ'ארלס קלור''' הוא [[פארק]] בדרום-מערב [[תל אביב]] הממוקם על שטח של כ-120 [[דונם]] שיובש מהים. אורכו כקילומטר וחצי, ורוחבו בין חמישים למאה וחמישים מטרים. הפארק ניטע בתחילת [[שנות השבעים]], שופץ בשלהי [[העשור הראשון של המאה ה-21]] ומשתלב ב[[טיילת]] של [[חופי תל אביב]]. הפארק נקרא על שמו של הנדבן [[צ'ארלס קלור]].
'''פארק צ'ארלס קלור''' הוא [[פארק]] בדרום-מערב [[תל אביב]] הממוקם על שטח של כ-120 [[דונם]] שיובש מהים. אורכו כקילומטר וחצי, ורוחבו בין חמישים למאה וחמישים מטרים. הפארק ניטע בתחילת [[שנות השבעים]], שופץ בשלהי [[העשור הראשון של המאה ה-21]] ומשתלב ב[[טיילת]] של [[חופי תל אביב]]. הפארק נקרא על שמו של הנדבן [[צ'ארלס קלור]].

ב 2019 יוקם בפארק היורו-וילג', [[כפר האירוויזיון]]. הכפר מתקיים כל שנה בעיר המארחת את תחרות [[אירוויזיון 2019]], פתוח לקהל הרחב ומאפשר לציבור להשתתף בחגיגות התחרות. היורו-וילג' מתוכנן להוות יעד מרכזי שיוכל לשמש מרכז לחגיגות עבור 20,000 חובבי האירוויזיון, תיירים ומקומיים. הכפר יהיה פתוח במשך כתשעה ימים בגן צ'רלס קלור על שפת הים בתל אביב, ויורכב משבעה מתחמים - הופעות, תקליטנים, ספורט, יוגה, אוכל ישראלי ועוד. במקביל, יוקמו דוכני פעילויות של נותני החסויות לתחרות ודוכני מזכרות רשמיים. רגעי השיא של הכפר יהיו הקרנות על מסכי ענק של חצאי הגמר והגמר הגדול, כמו גם הופעות של אמנים ישראלים רבים שייקחו חלק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=41791|הכותב=סתיו זיו|כותרת=אירוויזיון 2019 - כל מה שצריך לדעת עד כה|אתר=כאן תאגיד השידור הישראלי|תאריך=01 בנובמבר 2018}}</ref>

==היסטוריה==
==היסטוריה==
הפארק ממוקם בסמוך לחוף שלידו שכנה שכונת [[מנשייה (יפו)|מנשייה]], שכונת שהייתה [[פרבר]] צפוני של [[יפו]]. במקום בו שוכן הגן, הוקמה בסוף המאה ה-19 שכונה יהודית בשם [[יפה נוף (יפו)|יפה נוף]]. השכונה היוותה מוקד של תקריות ירי ופעלו מתוכה צלפים ערבים כנגד השכונות היהודיות של תל אביב עד [[מלחמת העצמאות]]. במהלך הקרבות במלחמה נפגעו בתי ותשתיות השכונה אך למרות זאת, כבר במהלכה נכנסו [[עולים חדשים]] לשכונה, והיא הפכה ל[[שכונת עוני]] צפופה.
הפארק ממוקם בסמוך לחוף שלידו שכנה שכונת [[מנשייה (יפו)|מנשייה]], שכונת שהייתה [[פרבר]] צפוני של [[יפו]]. במקום בו שוכן הגן, הוקמה בסוף המאה ה-19 שכונה יהודית בשם [[יפה נוף (יפו)|יפה נוף]]. השכונה היוותה מוקד של תקריות ירי ופעלו מתוכה צלפים ערבים כנגד השכונות היהודיות של תל אביב עד [[מלחמת העצמאות]]. במהלך הקרבות במלחמה נפגעו בתי ותשתיות השכונה אך למרות זאת, כבר במהלכה נכנסו [[עולים חדשים]] לשכונה, והיא הפכה ל[[שכונת עוני]] צפופה.

גרסה מ־13:31, 11 בנובמבר 2018

פארק צ'ארלס קלור
מידע כללי
על שם צ'ארלס קלור עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1974 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 120 דונם
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′55″N 34°45′40″E / 32.06527778°N 34.76111111°E / 32.06527778; 34.76111111
(למפת תל אביב רגילה)
 
פארק צ'ארלס קלור
פארק צ'ארלס קלור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פארק צ'ארלס קלור
הפסל "אשה נגד הרוח" של אילנה גור בפארק

פארק צ'ארלס קלור הוא פארק בדרום-מערב תל אביב הממוקם על שטח של כ-120 דונם שיובש מהים. אורכו כקילומטר וחצי, ורוחבו בין חמישים למאה וחמישים מטרים. הפארק ניטע בתחילת שנות השבעים, שופץ בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21 ומשתלב בטיילת של חופי תל אביב. הפארק נקרא על שמו של הנדבן צ'ארלס קלור.

ב 2019 יוקם בפארק היורו-וילג', כפר האירוויזיון. הכפר מתקיים כל שנה בעיר המארחת את תחרות אירוויזיון 2019, פתוח לקהל הרחב ומאפשר לציבור להשתתף בחגיגות התחרות. היורו-וילג' מתוכנן להוות יעד מרכזי שיוכל לשמש מרכז לחגיגות עבור 20,000 חובבי האירוויזיון, תיירים ומקומיים. הכפר יהיה פתוח במשך כתשעה ימים בגן צ'רלס קלור על שפת הים בתל אביב, ויורכב משבעה מתחמים - הופעות, תקליטנים, ספורט, יוגה, אוכל ישראלי ועוד. במקביל, יוקמו דוכני פעילויות של נותני החסויות לתחרות ודוכני מזכרות רשמיים. רגעי השיא של הכפר יהיו הקרנות על מסכי ענק של חצאי הגמר והגמר הגדול, כמו גם הופעות של אמנים ישראלים רבים שייקחו חלק.[1]

היסטוריה

הפארק ממוקם בסמוך לחוף שלידו שכנה שכונת מנשייה, שכונת שהייתה פרבר צפוני של יפו. במקום בו שוכן הגן, הוקמה בסוף המאה ה-19 שכונה יהודית בשם יפה נוף. השכונה היוותה מוקד של תקריות ירי ופעלו מתוכה צלפים ערבים כנגד השכונות היהודיות של תל אביב עד מלחמת העצמאות. במהלך הקרבות במלחמה נפגעו בתי ותשתיות השכונה אך למרות זאת, כבר במהלכה נכנסו עולים חדשים לשכונה, והיא הפכה לשכונת עוני צפופה.

בשנות החמישים והשישים התנהל דיון באשר לעתיד השכונה אשר לבסוף הוחלט בשנת 1963 לפנות ולהרוס את השכונה. לקראת סוף שנות השישים הושלם פינוי התושבים, והוחל בהריסת בתי השכונה. הקבלנים שהרסו את בתי השכונה לא פינו את פסולת הבנייה, אלא דחפו אותה למקום הקרוב האפשרי-לתוך הים. במהרה הצטברו כמויות עצומות של פסולת בניין על החוף ובתוך הים. העירייה נדרשה לנקות את החוף, אולם התברר כי זול יותר לכסות את ההריסות בעפר ולשתול עליו דשא. לכן הוחלט להקים בחופי מנשייה פארק על גבי ההריסות, ואף להרחיב את השטח שיובש מהים על ידי פסולת הבניין. התוצאה היא שהוקם פארק, אך מנגד איבדו תושבי תל אביב רצועת חוף ארוכה שיכלה לשמש כחופי רחצה. רק בחלקו הדרומי של הפארק קיימת רצועת חוף צרה וקצרה.

לאחר שהוחלט להקים במקום פארק, הופקד אדריכל הנוף, המשורר ע. הלל, על תכנון הפארק. הוא נאלץ להתמודד עם אילוצים של פארק צר וארוך, עם תנאים של כיסוי עפר מעל הריסות, שאינו מאפשר לנטוע עצים אלא רק דשא ושיחים נמוכים. כן קיימת במקום מגבלה בשל רוחות הים ורסיסי המלח. ע. הלל החליט ליצור במקום גבעות נמוכות, כדי ליצור חיפוי לשיחים מהרוחות ומרסיסי המים המלוחים. כן ניטעו דקלים ועצי אשל בצד המזרחי של הפארק (בשטח שאינו שטח ים מיובש). רוב שטחי הפארק כוסו במשטחי דשא ובשיחי חוף האופייניים לחולות, כמו שיחי מלוח קיפח וצמחי נר-הלילה החופי. בצד המערבי, לאורך קו המים החדש הוקם קיר חיפוי עטוף בסלעים (שמטרתו למנוע את הסחפות תשתית הפארק לים). לצד הקיר הוקמה טיילת רחבה. בגלל מיקומם של הקיר והטיילת בשטחים בעומק הים, מתנפצים עליהם לרוב גלים עזים, ומצד שני רבים שם הדגים, ולכן האתר חביב על דייגים רבים.

בשנת 1971 תרם צ'ארלס קלור מיליון לירות להקמת הפארק.[2]

הפארק נפתח לציבור ב-1974. במרכז הפארק הוצב מתקן משחקים משולב בצורת לווייתן[3], שסימל את הלווייתן שפלט את יונה הנביא לחוף יפו, וכך גם את מיקומו של הפארק בין יפו לתל אביב. מתקן שעשועים זה היה משוכלל ביחס לתקופה (הזכיר את מתקן "המפלצת" בירושלים), ובמהרה התחבב על ילדים והפך לסימלו של הפארק. לאחר שמתקן זה התיישן והחל להתפורר, הוא הוחלף באמצע שנות השמונים במתקני עץ בסגנון "גן הרפתקאות", שהוחלפו אף הם במתקני משחקים חדישים בעשור הראשון של המאה ה-21. בפארק הוצבו גם פסלים רבים, בהם הפסל "אישה נגד הרוח" של אילנה גור, שהועבר אליו ממיקומו הקודם בכיכר לונדון. בדרום הפארק הוקם מוזיאון בית גידי לתיעוד המערכה על כיבוש יפו ומנשייה. המוזיאון הוקם בבניין היחיד שנותר משכונת מנשייה, למעט מסגד חסן בק ונפתח לציבור ב-1983.במסגרת עבודות הכשרת הבניין נוספו לוחות זכוכית על בסיס קירות האבן. אלמנט זה יוצר לבניין צורה ייחודית אך שנויה במחלוקת של חדש מול ישן.

הפארק התחבב הן על תושבי תל אביב והן על תושבי יפו. לעומת זאת, פרויקט הקמת מרכז העסקים במנשייה הופסק לאחר שנבנו מספר מגדלים (מתחם בית הטקסטיל), בגלל שכוחות השוק גברו על המתכננים, ומרכז העסקים הישן התרחב מזרחה, לכיוון ציר האיילון ולא מערבה. תוצאה נוספת הייתה ששכונת נוה צדק שוקמה במקום לההרס, והפכה לשכונת מגורים מבוקשת.

באמצע שנות התשעים התקיימו במקום בימי שבת משחקי ליגות קטרגל של קבוצות של עובדים זרים בישראל, ולאחר מדיניות הגירושים החל מתחילת המאה ה-21 הופסקו פעילויות אלו.

בסוף שנות התשעים חובר הפארק ישירות ליפו, כשנבנתה הטיילת הדרומית (טיילת "שער ליפו" וטיילת "חומת הים"), המוליכה ממנו עד לנמל יפו. כיום עיריית תל אביב מקדמת תוכניות להרוס את מתחם "הדולפינריום" הצמוד לפארק מצפון, ולחברו ישירות לטיילת של מרכז תל אביב.

בנובמבר 2007 החל הפארק לעבור הפארק תהליך שיפוץ יסודי, שנמשך עד 2009, וכלל בנוסף לחידוש תשתיות הפארק גם שינויים מהותיים, כמו השטחת הגבעות (כדי ליצור נוף לים מכל רחבי הגן) ובניית טיילת מזרחית, נוסף לטיילת המערבית הקיימת על קו המים.

הפארק צפוי לשמש כפארק האירוויזיון במאי 2019 במהלך אירוויזיון 2019 שיתקיים בתל אביב

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארק צ'ארלס קלור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ סתיו זיו, אירוויזיון 2019 - כל מה שצריך לדעת עד כה, באתר כאן תאגיד השידור הישראלי, ‏01 בנובמבר 2018
  2. ^ פארק מנשיה ייקרא על־שם צ'רלס קלור, דבר, 11 במאי 1971
  3. ^ תמונת המתקן מופיעה במאמר להלן: אתר למנויים בלבד מוזיאון אשדוד, Drive-in: צילום ישראלי בשנות ה-80, באתר הארץ, 15.1.2015