יונה בן אמיתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יונה הנביא)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
יונה . ציור מעשה ידי מיכלאנג'לו הקפלה הסיסטינית.

יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, דמות מקראית, נביא, גיבור ספר יונה, הצטווה על ידי ה' ללכת ולקרוא על נינוה כי "כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי".‏[1]

משפחתו ומקום מוצאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד ירושלמי נכתב כי יונה בן אמיתי היה בנה של האישה הצרפית.‏[2] עוד עולה מהכתוב בירושלמי כי ויכוח ניטש על מוצאו האם משבט זבולון או משבט אשר בא : "דלמא. ר' לוי ויהודה בר נחמן הוון נסבין תרתין סילעין מיעול מצמתה קהלא קומי רבי יוחנן. עאל ר' לוי ודרש יונה בן אמיתי מאשר היה, דכ' אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון, וכת' קום לך צרפתה אשר לצידון. עאלר' יוחנן ודרש יונה בן אמיתי מזבולון היה, דכת' ויעל הגורל השלישי לבני זבולן."‏[3]

זיהויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נביא בשם זהה מופיע בספר מלכים[4] כנביא בימי המלך ירבעם בן יואש (המכונה ירבעם השני), ואשר מוצאו בגת חפר. לפי מדרש חז"ל[5], נביא זה המוזכר בספר מלכים, משח את יהוא למלך‏[6]. לשון ספר יונה היא מתקופת לתקופת בית השני, לכן יש הטוענים כי יונה בן אמיתי שחי בימי ירבעם השני אינו הנביא יונה אשר אודותיו מסופר בספר יונה.‏[7]

מדרש שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של השם יונה הוא מהשורשים: י-נ-ה או א-נ-ה. בשפה האוגריתית, פירושו של השורש י-נ-ה הוא מלמול ונהי. שורש זה בתנ"ך נרדף לשורש א-ב-ל ומופעיו רבים בשירי קינה במקרא. היונה אשר על שמה קרוי הנביא יונה היא עוף אשר היה נהוג להעלותו לקורבן. ‏[8] היונה שימשה כחיה אשר מעלים לקורבן גם בתרבויות במזרח הקדום, כמו הפולחן לעשתרות. כמו כן נתגלו צלמיות עליהן חקוקות תמונות יונים. שם משפחתו של יונה, אמיתי, מעיד על אמירת אמת בדבריו, ככתוב בספר תהילים, פרק ל"א, פסוק ו'.‏[9]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונה א', ב'.
  2. ^ ירושלמי, סוכה פרק ה.
  3. ^ תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ה.
  4. ^ מלכים ב' י"ד
  5. ^ סדר עולם רבה י"ח
  6. ^ מלכים ב' ט'
  7. ^ עודד בוסתנאי, גלות ישראל ויהודה באשור ובבבל (מאות ח'-ו' לפנה"ס), תל אביב , פרדס, 2010, ע"מ 274.
  8. ^ ספר ויקרא, פרק ה', פסוק ז'
  9. ^ יאיר זקוביץ, עולם התנ"ך: תרי עשר א', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, ע"מ 218.