יונה בן אמיתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יונה הנביא)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יונה . ציור מעשה ידי מיכלאנג'לו הקפלה הסיסטינית.

יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, דמות מקראית, נביא, גיבור ספר יונה, הצטווה על ידי ה' ללכת ולקרוא על נינוה כי "כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי".[1]

משפחתו ומקום מוצאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד ירושלמי נכתב כי יונה בן אמיתי היה בנה של האישה הצרפית. בירושלמי מופיע גם דיון על מוצאו, האם היה משבט זבולון או משבט אשר: "דלמא. ר' לוי ויהודה בר נחמן הוון נסבין תרתין סילעין מיעול מצמתה קהלא קומי רבי יוחנן. עאל ר' לוי ודרש יונה בן אמיתי מאשר היה, דכ' אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון, וכת' קום לך צרפתה אשר לצידון. עאלר' יוחנן ודרש יונה בן אמיתי מזבולון היה, דכת' ויעל הגורל השלישי לבני זבולן."[2]

זיהויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נביא בשם זהה מופיע בספר מלכים[3] כנביא בימי המלך ירבעם בן יואש (המכונה ירבעם השני), ואשר מוצאו בגת חפר. לפי הכתוב בסדר עולם רבה[4], נביא זה המוזכר בספר מלכים, משח את יהוא למלך[5]. לשון ספר יונה היא מתקופת בית שני, לכן יש הטוענים כי יונה בן אמיתי שחי בימי ירבעם השני אינו הנביא יונה אשר אודותיו מסופר בספר יונה.[6]

מדרש שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של השם יונה הוא מהשורשים: י-נ-ה או א-נ-ה. בשפה האוגריתית, פירושו של השורש י-נ-ה הוא מלמול ונהי. שורש זה בתנ"ך נרדף לשורש א-ב-ל ומופעיו רבים בשירי קינה במקרא. היונה אשר על שמה קרוי הנביא יונה היא עוף אשר היה נהוג להעלותו לקורבן.[7] היונה שימשה כחיה אשר מעלים לקורבן גם בתרבויות במזרח הקדום, כמו הפולחן לעשתרות. כמו כן נתגלו צלמיות עליהן חקוקות תמונות יונים. שם משפחתו של יונה, אמיתי, מעיד על אמירת אמת בדבריו, ככתוב בספר תהילים, פרק ל"א, פסוק ו'.[8]

קבר יונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר יונה הנביא בגת חפר (כיום משהד), איור מספרו של ויקטור גרן משנות ה-80 של המאה ה-19

ישנן מספר מסורות מוסלמיות בדבר מקום קבורתו של יונה בן אמיתי. מסורת אחת מזהה את קברו במסגד בעיירה חלחול השוכנת מצפון לעיר חברון. לעומת המסורת המוסלמית, המסורת היהודית דווקא מזהה במסגד זה את קבריהם של נתן הנביא וגד החוזה.

מסורת מוסלמית אחרת, שראשיתה עוד בתקופה הביזנטית, מזהה את קברו במסגד ביישוב משהד השוכן מצפון לנצרת עילית. למסורת זאת מעט יותר משקל מהמסורות האחרות שכן גם החוקרים נוטים לזהות את מיקומה של גת חפר, עירו של יונה, בכפר זה.

פסל יונה והדג בפארק כפר סבא

עולי הרגל והמקורות היהודיים מזהים את מקום מנוחתו במשהד[9]. זאב וילנאי כותב ב"מדריך הגליל", משנת 1954, כי קברו של יונה ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה מרגנסבורג ביקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: "וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמתי יהודי היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו - ומאכיל הפירות ליהודים"[10].

הכפר נקרא "משהד", מהמילה "שהיד" - שמובנה קדוש - על שם קברו הקדוש של יונה. בקרבתו חורבה בשם: חירבת א-זרע - מקומה של גת-חפר המקראית.

מסורת מוסלמית נוספת, ממקמת את קברו של יונה הנביא בגבעת יונה בצפון אשדוד, גבעה שנמצאת דרומית לשפך של נחל לכיש ומשקיפה על נמל אשדוד. מקור המסורת הוא בתרבות הערבית של האזור, ובראש הגבעה ישנה מצבה שאמורה לייצג את הקבר. על פי רוב הדעות אין קשר אמיתי בין המקום לקברו של יונה הנביא, והאמונה התפתחה עם הזמן במקום שהיה מקום תפילה מוסלמי.

מסורות אחרות ממקמות את קבר יונה בן אמיתי דווקא מחוץ לגבולות ארץ ישראל. מסורת טוענת שיונה נקבר בעיירה הלבנונית צרפנד הלא היא העיר צרפת מימי המקרא. חיזוק למסורת זאת הקושרת את אליהו לעיירה צרפנד ניתן למצוא דווקא בספרות המדרש היהודית, בילקוט שמעוני על ספר יונה מסופר שיונה הוא בנה של האישה מצרפת אשר לפי הכתוב בספר מלכים א' (פרק יז, פסוקים ח - כד) אליהו הנביא חולל עבורה נס ובו צפחת השמן של אותה אישה לא כלתה בכל עת ימי הבצורת בארץ ישראל. לאחר מכן מסופר שאליהו החיה את בנה אך לא ניתן להבין מהמדרש האם יונה הוא הוא בנה של האישה הצרפתית שהחיה אליהו או שמדובר בבן אחר.

מסורת אחרת ממקמת את קברו של יונה בסמוך לעיר מוסול בצפון עיראק (לא רחוק מהעיר מוסול מצויים שרידיה של העיר נינוה אליה נשלח יונה). אחוזת הקבר ממוקמת בתל יונה ("נבי יונס"), הסמוך לשרידי החומה המערבית של העיר. המקום מקודש הן לערביי המקום והן ליהודי עיראק וליהודי כורדיסטן, כמקום קברו של יונה. ב-24 ביולי 2014 הרסו כוחות דאעש שהשתלטו על מוסול את מתחם הקבר והפכוהו לעיי חורבות.[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יונה, פרק א', פסוק ב'.
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ה', הלכה א' (דפוס וילנא: דף כב, עמוד ב')
  3. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד
  4. ^ סדר עולם רבה י"ח
  5. ^ ספר מלכים ב', פרק ט'
  6. ^ עודד בוסתנאי, גלות ישראל ויהודה באשור ובבבל (מאות ח'-ו' לפנה"ס), תל אביב , פרדס, 2010, ע"מ 274.
  7. ^ ספר ויקרא, פרק ה', פסוק ז'
  8. ^ יאיר זקוביץ, עולם התנ"ך: תרי עשר א', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, ע"מ 218.
  9. ^ לרשימת המקורות באתר אהלי צדיקים
  10. ^ סבוב רבי פתחיה מרגנשבורג, מהדורת לונדון 1856 עמוד 58, לעיון באתר דעת
  11. ^ דאעש פוצץ את קבר יונה הנביא בעיראק, באתר ynet‏, 26 ביולי 2014