הדולפינריום בתל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדולפינריום בתל אביב
The Dolphinarium in Tel Aviv.JPG
המבנה המוזנח של הדולפינריום בתל אביב (מרץ 2012)
סוג דולפינריום
תאריך הקמה 21 ביוני 1980
תאריך סגירה 1985
שטח 18 דונם
מייסדים צבי עפרון
תצוגות עיקריות הדולפינים
קואורדינטות 32°04′02″N 34°45′43″E / 32.06733056°N 34.76182222°E / 32.06733056; 34.76182222 קואורדינטות: 32°04′02″N 34°45′43″E / 32.06733056°N 34.76182222°E / 32.06733056; 34.76182222 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גרפיטי על בניין הדולפינריום בתל אביב (מרץ 2012)

הדולפינריום בתל אביב היה דולפינריום ששכן ליד פארק צ'ארלס קלור בתל אביב עבור יונקים ימיים ובמיוחד עבור דולפינים. הדולפינריום פעל בשנים 1980-1985.

פרטי המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

איש העסקים צבי עפרון יזם את הקמתו של מרכז בידור ומסחר בקנה מידה עולמי, והצליח לגייס למיזם קבוצת משקיעים מדרום אפריקה. מתחם הדולפינריום השתרע על שטח של 18 דונמים, חלקם בים, בפאתי פארק צ'ארלס קלור. השטח הוחכר ממינהל מקרקעי ישראל ל-49 שנים ולמדינה הובטחו תמלוגים על מכירת כל כרטיס. לתכנון המיזם נבחר האדריכל נחום זולוטוב שהיה אז מוכר ומצליח בישראל בזכות מספר אובייקטים ייחודים שתכנן. לצורך תכנון הדולפינריום ביקר זולוטוב במתחמים דומים באוסטרליה, בהוואי, בסן פרנסיסקו, בבוסטון ובקלדוניה החדשה שבאוקיינוס השקט.

הבנייה במתחם החלה בשנת 1978, ברובה מבטון מזוין ובעקבות התוועצות האדריכל עם מומחים מן הטכניון, נוצק בשיטת ה"קורדרוי" על מנת להגביר את עמידותו בלחות וברוח הים. הדולפינריום כלל בריכה פתוחה להופעות עם 1,200 מקומות ישיבה, אולם סגור עם 400 מקומות ישיבה שכלל חלון מזכוכית אקרילית מיוחדת (יובאה מיפן) לצפיה בבריכת הדולפינים, בריכה בצורת טבעת (שהצופים נועדו לעמוד באמצעה), שני בתי קולנוע ("דולפיטק" ו"פריסקופ"), 30 חנויות שונות, בית קפה ומסעדה. המוזיאון לבעלי חיים ימיים כלל בריכה עגולה לכרישים ולטורפים אחרים, ואקווריומים לדגים נדירים.

ההשקעה בהקמת המתחם ואבזורו נאמדה ב-135 מיליון לירות וכללה רכישת יונקים כגון דולפינים, ואריות ים, וכן כרישים ודגים נדירים. חלק מהם נלכדו בקרבת סיני וחלקם הובאו מקליפורניה. לדולפינים ולאריות הים ניתנו שמות של כוכבי התקופה בארץ.

הדולפינריום נחנך ב-21 ביוני 1980 במעמד ראש עיריית תל אביב שלמה להט. מחירי הכניסה אליו היו גבוהים משמעותית (400 ש"ח לכרטיס) ביחס לאטרקציות אחרות באותה עת, ולמרות זאת נהר הציבור בהמוניו לדולפינריום. למרות ההצלחה הכלכלית החליטו המשקיעים הדרום-אפריקאים להפסיק את הזרמת הכספים אליו לאחר שנת הפעילות הראשונה וניסו למוכרו. לטענת זולוטוב ניצלו הדרום-אפריקאים את המיזם מלכתחילה כדי לעקוף את ההגבלות שהטילה הממשלה הדרום-אפריקאית על הוצאת כספים ישירה מתחומה. הדולפינריום החליף מספר בעלים, וההצלחה הראשונית דעכה. בקיץ 1985 נבחר האמרגן מיקי פלד לשווק מחדש את המיזם. הוא החליט לשווק את המתחם כמרכז לאטרקציות בשם "חופשיאדה", והדולפינים הפכו לאטרקציה אחת מתוך רבות.[1] באותה שנה שינה המקום את שמו ל"דולפילנד".

לאחר הסגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סגירתו הועברו חלק מהדולפינים למכל מתכת בלונה פארק תל אביב לתקופה קצרה. שם מתו חלקם וחלקם נמכרו לארצות אחרות ורובם מתו זמן קצר לאחר העברתם. אחת מן הדולפינים, הנקבה עמית, בילתה כארבע שנים מחייה בדולפינריום, נמכרה והועברה ל-Knies Kinderzoo שבשווייץ. היא מתה יומיים לאחר שהגיעה לשם.

בתחילת 1986 נפתח במקום אולם אירועים בשם "אולמי דולפיטון". באמצע אותה השנה ניסה כונס הנכסים למכור את המתחם. בסוף שנות ה-80 יזם עיתון "העיר" שוק פשפשים במקום בערבי יום חמישי - "שוקחתן". ב-1990 נעשה ניסיון להחיותו על ידי הבאת דולפינים חדשים. היוזמה לא צלחה והמיזם נסגר. הדולפינים הועברו ב-1993 ל"ריף הדולפינים" באילת. לאחר ניסיון זה הושכרו חלק מן המבנים לשמש כאולם שמחות, אולפן הקלטות[2], מועדון ודיסקוטק (דיסקוטק "דולפי", למשל, שנפתח בנובמבר 2000). ב-1 ביוני 2001 נרצחו במקום 21 איש בפיגוע שנערך בכניסה לדיסקוטק. תדמית המועדון ניזוקה קשות עקב הפיגוע והוא נסגר ב-2002.

בשנים האחרונות נרקמה תוכנית נדל"ן שבמסגרתה מבנה הדולפינריום יהרס, השטח יימסר לעירייה ובמקומו יושלם הקטע החסר בטיילת של תל אביב. בתמורה להפקעת שטח הדולפינריום רוצה העירייה למסור לידי היזם מגרש בבעלותה מעבר לכביש. במגרש מתכנן היזם להקים שני רבי קומות - האחד למגורים והאחר למלונאות.

נכון לעשור השני של המאה ה-21, חלק מן האתר ישן ומוזנח, אך במרכזו פועל מועדון לילה.

בשנת 2015 נמכר מתחם הדולפינריום על ידי יוסף בוכמן ב־200 מיליון שקל לארבעה אנשי עסקים ישראלים ואמריקאים שאותם מובילה אורית פרידמן־ויסמן, מנכ"לית גולדמן זאקס ישראל לשעבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירי בן-בסט, סוף עונת הבילויים, מעריב, 27 בספטמבר 1985
  2. ^ אולפני צוללת הוקמו שם ב-1995. בין השאר הוקלט בהם האלבום ברנרד ולואיז. ב-2004 עזבו את המתחם.