יהושע ישעיה נויבירט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: שוחזרה
שורה 56: שורה 56:
* {{המעין|אלי קלרמן|הרב נויבירט - דברים שאמר והנהגות שנהג|31|1052|תשרי תשע"ד}}
* {{המעין|אלי קלרמן|הרב נויבירט - דברים שאמר והנהגות שנהג|31|1052|תשרי תשע"ד}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007265795005171|יהושע ישעיה נויבירט (1927-2013)}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007265795005171|יהושע ישעיה נויבירט (1927-2013)}}
* [https://www.inn.co.il/tags/הרב_נויבירט/ כל הכתבות על הרב נויבירט], באתר ערוץ 7
* [https://www.inn.co.il/tags/הרב_אלי_סדן/ כל הכתבות על הרב אלי סדן], באתר ערוץ 7


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־15:44, 15 בנובמבר 2023

יהושע ישעיה נויבירט
הרב נויבירט בכנס הבוגרים של ישיבת קול תורה
הרב נויבירט בכנס הבוגרים של ישיבת קול תורה
הרב נויבירט בכנס הבוגרים של ישיבת קול תורה
לידה 16 בפברואר 1927
י"ד באדר א' תרפ"ז
הלברשטאדט שבגרמניה
פטירה 11 ביוני 2013 (בגיל 86)
ג' בתמוז תשע"ג
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת קול תורה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל- ירושלים
תקופת הפעילות ? – 11 ביוני 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק לימוד, הלכה, חינוך, גמרא
רבותיו הרב שלמה זלמן אוירבך
חיבוריו שמירת שבת כהלכתה, קיצור דיני שמיטת קרקעות. אהל שרה - דיני טהרת המשפחה. חנוך הבנים למצוות ודיני קטן.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יהושע ישעיה נויבירט (י"ד באדר א' תרפ"ז, 16 בפברואר 1927ג' בתמוז תשע"ג, 11 ביוני 2013) היה רב וראש ישיבה בירושלים, מחבר הספר "שמירת שבת כהלכתה" על הלכות שבת ויום טוב.

ביוגרפיה

נולד בהלברשטאדט שבגרמניה לרב ד"ר אהרן, שכיהן ברבנות במיינץ, הלברשטאדט, ברלין ואמסטרדם,[1] ושרה חיה לבית במברגר (נינתו של הרב יצחק דב במברגר ושל הרב יעקב אטלינגר). לאחר ליל הבדולח נשלח עם אחיו ואחותו במשלוח ילדים מברלין לבלגיה. מאוחר יותר עברו הוריו לאמסטרדם, שם התאחדו חלק מבני המשפחה ושרדו את מלחמת העולם השנייה והשואה תוך תלאות קשות. בין השאר הסתתרו כשלוש שנים בדירה אחת, שניים מאחיו נספו בשואה.

בשנת ה'תש"ו עלה לארץ ישראל בעלייה בלתי-ליגאלית בספינה ביריה[2] שיצאה ממרסיי. עם בואו ארצה נכלא במחנה המעצר בעתלית, שוחרר לאחר מספר חודשים והחל ללמוד בישיבת קול תורה בירושלים אצל הרבנים יחיאל מיכל שלזינגר וברוך קונשטט, ובהמשך אצל הרב שלמה זלמן אוירבך. הוריו עלו ארצה רק לאחר קום המדינה.

בשנותיו ב"קול תורה" התקרב אל הרב אוירבך, היה לתלמידו המובהק, והתייעץ עמו רבות בכתיבת ספרו "שמירת שבת כהלכתה". שתי מהדורותיו הראשונות של הספר נכתבו על פי פסקי הרב אוירבך. על ספר זה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.[3] בשנת תשע"א הוציא לאור מהדורה שלישית ומורחבת שבה הכניס מאות נושאים נוספים. הספר זכה לתפוצה רבה.

לאחר שהרב שמואל אליעזרי נתמנה לדיין בשנת ה'תשי"ח, החל הרב נויבירט לשמש כרב בפועל של שכונת בית וגן.[4] הרב נויבירט ייסד בבית וגן את הישיבה לצעירים "פני שמואל" ואת הישיבה הגבוהה חכמת שלמה (שתיהן מכונות "ישיבת הרב נויבירט") וכן את הישיבה הגבוהה 'נתיבות חכמה' שבראשה עומד גם הרב דניאל וולפסון. הרב נויבירט העביר שיעורים בקביעות בעיקר בהלכה גם בישיבת קול תורה. במשך עשרות שנים מסר שיעורי דינים במכון בית יעקב למורות.

הרב נויבירט שימש כפוסק ההלכה של המרכז הרפואי שערי צדק (משנת תשע"ג - עם הרב אשר וייס). כן שימש כרב ארגון "החובש הר נוף".

לאחר מותו, ירשו בניו את מקומו בראשות הישיבות: הרב שמחה בישיבת חכמת שלמה והרב ברוך בישיבת נתיבות חכמה.

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים