שמואל אליעזרי

הרב שמואל אליעזרי

הרב שמואל אליעזְרי (כ"ג בתשרי תרס"ח, 1 באוקטובר 1907 – ג' באדר תשנ"א, 17 בפברואר 1991), היה רב ודיין ישראלי, מתלמידי הרב קוק, ממקימי מכון הרי פישל, מראשוני כותבי הערכים באנציקלופדיה התלמודית, רב צבאי, ורבה של שכונת בית וגן במשך 26 שנים.

ביוגרפיה

נולד בעיירה שומיאצ'י שבמחוז סמולנסק בשם שמואל שנדרוב לאליעזר ולגינסה, בן שביעי מבין 11 ילדים. בשנת תרע"ה (1915) נדד החפץ חיים עם ישיבתו, וישב בשומיאץ' כשלוש שנים, שבמהלכן הצטרף הרב אליעזרי לישיבה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הישיבה התפצלה לשניים, והוא נדד ביחד עם החפץ חיים לסמילוביץ שבמחוז מינסק, ומאז לא פגש יותר את בני משפחתו. בהמשך עבר לישובת אחרות, ולמד תורה מפיהם של רבי אלחנן וסרמן, רבי אליהו דושניצר, רבי ברוך דב ליבוביץ, רבי חיים עוזר גרודזנסקי.

עלייה לארץ ישראל ורבנות בית וגן

עוד בהיותו בוילנה, שאף לעלות לארץ ישראל, לשם כך יצר קשר עם ישיבת מרכז הרב, אז בראשות הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בט"ו בשבט תרפ"ה (11 בינואר 1925), עלה ארצה בהזמנת הרב קוק יחד עם הרב משה דוד בקשט והרב יוסף בורובסקי, ללמוד בישיבת מרכז הרב. היה מבכירי תלמידיו של הראי"ה קוק, ועימו למד הרב בחברותא.

לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ו (1926), שינה את שם משפחתו, משנדרוב לאליעזרי לזכר אביו. בשנת תרפ"ח (1928) נישא לבתיה. הוסמך לרבנות ולדיינות בידי הראי"ה קוק, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב צבי פסח פרנק והרב איסר זלמן מלצר. בשנת תרצ"א נבחר לכהן כרבה של שכונת בית וגן בירושלים, על פי הצעת רבו הראי"ה והרב יעקב מאיר. בתפקיד זה שימש במשך 29 שנים, עד שנת תשי"ח (1957).

ביחד עם תשעה מחבריו נבחר על ידי הרב קוק להקים את מכון הרי פישל לדרישת התלמוד שהתבסס בעיקר על עילויים מ"מרכז הרב". במסגרת זאת, היה שותף בין היתר בהוצאה לאור עם ציוני מקורות, ביאורים והערות של "שיטה על מועד קטן" של תלמידי רבי יחיאל מפריז, וכן בירורי הלכה על מסכת ביצה, במסגרת הלכה ברורה ובירור הלכה. היה גם מכותבי הערכים לאנציקלופדיה התלמודית בראשית דרכה. הקים את "המכון לחקר הלכה" שעסק בנושאי שביעית ומצוות התלויות בארץ, והיה ממקימי אגודת הרבנים מורי ההוראה בירושלים. היה מקורב לרבנים הראשיים לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל.

צה"ל ודיינות

בגיל 44 התגייס לצה"ל ותרם לייסוד הרבנות הצבאית. ברבנות הצבאית לקח חלק בניסוח פקודות מטכ"ל בנושאים יהודיים, התקפות עד היום. השתחרר מהצבא בשנת תשט"ז, ואף כיהן כחבר בבית הדין הצבאי העליון.^{[דרושה הבהרה]} עם פרישתו מצה"ל, התמנה לשמש כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב-יפו. התגורר בשיכון הפועל המזרחי בשכונת יד אליהו בתל אביב, והיה רב הקהילה בשיכון, נתן שיעורים. פרש לגמלאות בתשל"ה.

משפחת אליעזרי, ירושלים 1945

כתב מאמרים רבים שהתפרסמו בכתבי עת תורניים כגון: כרם ציון, שערי ציון, קול תורה, תורת ארץ ישראל, נועם, התורה והמדינה, שבילין ועוד, ובאנציקלופדיה התלמודית. פרסם פסקי הלכה בנושאי צבא ודיני אישות וכן בירורי הלכה במצוות התלויות בארץ.

חצי שנה לפני פטירתו פגש, לאחר 72 שנות פירוד, את אחד מאחיו שהגיע לביקור בארץ לאחר נפילת מסך הברזל.

על שמו קרויים רחוב בשכונת בית וגן בירושלים, ובית הכנסת "משכן שמואל" בשכונת יד אליהו בתל אביב-יפו.

משפחתו

• בנו, אלי אליעזרי - שירת במוסד ועסק בהצלת יהודים ופעל בג'וינט.
• בנו, ישראל אליעזרי - הוא גאולוג המתמחה באבני חן.
• בתו, ברוריה אגרסט - היא חברת סגל בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר הייתה המפקחת המרכזת (מפמ"ר) על הוראת הביולוגיה במשרד החינוך.

ספריו

• מלאכת שמואל - בירורים, חידושים, תשובות והגדרות בענייני הלכה, תל אביב, תשכ"ב
• תרומת חלה על מסכת חלה במשנה - כולל דברי המשנה, שינוי נוסחאות, "עין משפט", "מסורת המשנה", ו"משנת ראשונים" (פירושי הראשונים על המסכת), עם פירוש יצחק בן מלכי צדק סמפונטי השלם בהוספת הגהות, ביאורים והערות, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ט
• בירור הלכה על מסכת ביצה, הוצאת מכון הרי פישל, ירושלים, ה'ת"ש – ה'תש"א
• שיטה על מועד קטן, לתלמידו של רבינו יחיאל מפאריש, יחד עם הרב אהרן יעקובוביץ’, הוצאת מכון הרי פישל, ירושלים ה'תרצ"ז

קישורים חיצוניים

• ברוריה אגרסט, הרב שמואל אליעזרי זצ"ל, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 125, אדר תש"ע, עמ' 4 (באתר בית הרב)
• הספר מלאכת שמואל בהיברובוקס
• הספר תרומת חלה בהיברובוקס
• מאמרים של הרב שמואל אליעזרי, באתר ספריית אסיף
• בית הכנסת "משכן שמואל", באתר הצופה