אין לי ארץ אחרת – הבדלי גרסאות

אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת
	מאת אהוד מנור
	אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת ; גַּם אִם אַדְמָתִי בּוֹעֶרֶת ; רַק מִלָּה בְּעִבְרִית חוֹדֶרֶת ; אֶל עוֹרְקַי, אֶל נִשְׁמָתִי ; בְּגוּף כּוֹאֵב, בְּלֵב רָעֵב ; כָּאן הוּא בֵּיתִי.;
	הבית הראשון בשיר

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:49, 19 בנובמבר 2023

אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת הוא שיר שנכתב על ידי אהוד מנור, הולחן על ידי קורין אלאל והוקלט לראשונה על ידי גלי עטרי בשנת 1986. השיר נכתב כתגובה מאוחרת למותו של אחיו הצעיר של מנור במלחמת ההתשה, אך בשל מועד פרסומו נתפס בציבור כשיר נגד מלחמת לבנון הראשונה,^[1] ולאורך השנים שימש למחאות שונות.

פרשנות

הטענה המרכזית של הכותב מופיעה בשורה הראשונה - "אין לי ארץ אחרת". לאחר שורה זו מופיעות המילים "גם אם אדמתי בוערת" שמביעות את ההתנגדות של אנשים שטוענים כי האדמה בוערת וכי היצמדותו לארץ מסכנת אותו ואין לה הצדקה. שורה זו גם מראה את הנאמנות של הכותב לארץ למרות כל החסרונות שבה. הוא "מביא בחשבון" את עמדתם, וחוזר אל ביסוס עמדתו: "רק מילה בעברית חודרת אל עורקי אל נשמתי", כלומר מראה את אהבתו וחיבורו לשפה העברית. המילה "רק" מדגישה את הזיקה העמוקה לשפה העברית ופוסל את כל הלשונות האחרות. בהמשך חוזר ומצדיק הדובר בשיר את "דברי המתנגדים", ומסייג את דבריו: אמנם "בגוף כואב, בלב רעב", ועובר אל המסקנה הסוגרת את מעגל הטיעון: "כאן הוא ביתי". בבית השני חוזר הדובר בשיר לדיאלוג עם מי שעשוי לטעון אחרת ולשמוט את הקרקע מתחת לרגליו. הוא מצהיר כי הוא ער לכך שארצו "שינתה את פניה", אולם מצהיר כי בכוונתו להיאבק ולא לוותר "עד שתפקח את עיניה".^[2]

הלחנה, ביצועים והתקבלות השיר בתרבות

אהוד מנור העביר בשנת 1982 את השיר לקורין אלאל, שהלחינה ומאוחר יותר גם ביצעה אותו. עם זאת, הביצוע המקורי הוקלט על ידי גלי עטרי ב-1986 ונכלל באלבומה הרביעי שיצא באותה השנה ושנקרא "אמצע ספטמבר". בנוסף הקליטו את השיר גם יזהר כהן, הבנימינים ואהוד מנור עצמו.

אהוד מנור אמר בראיון כי השיר נכתב כביקורת על אזלת-היד והיעדר פוצי פוצי פוצי ? ההתייחסות למותם המיותר לדעתו של חיילים רבים בזמן מלחמת ההתשה.^[1] כאשר יצא השיר הוא נתפס כשיר מחאה נגד מלחמת לבנון שהתרחשה באותה תקופה ואומץ על ידי המוחים נגדה.

במהלך השנים אומץ השיר על ידי רבים מכל קצות הקשת הפוליטית, כאשר כל קבוצה פוליטית נתנה למילים פרשנות משלה, באופן שמבטא את עמדותיה. בעת תקופת תוכנית ההתנתקות מחבל עזה נעשה שימוש רב בשיר על ידי הימין הישראלי והוא הושמע בעצרות מחאה, במדיה האינטרנטית וברשתות הטלוויזיה. מנגד, תנועת "השמאל הלאומי" אימצה מהשיר את השורה "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה" והפכה אותה לסיסמת מחאה כלפי מדיניותה של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו.

השיר הוא מהידועים שבשיריו של מנור ואף שימש כשם לספר שכלל מגוון משיריו וכתביו. ביום העצמאות תשס"ג (2003) נערך ברשת ג' מצעד חגיגי של מאה השירים הגדולים של מנור, והשיר הגיע למקום הראשון. לאחר מותו של מנור, באפריל 2005, ערך העיתון ידיעות אחרונות סקר דומה, ובו נבחר השיר כשיר אהוב ביותר של מנור.

בשנת 2010 סירבו מספר תלמידים בתיכון עירוני ד' בתל אביב לשיר את השיר, בטענה שהשיר "לאומני מדי" ו"לא מייצג אותם", והעדיפו על פניו את השיר "שיעור מולדת" של עלי מוהר.^[3]

שימוש במילות השיר נעשו גם על ידי יושבת ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ננסי פלוסי. פלוסי ציטטה פעמיים מספר שורות מהשיר מתורגמות לאנגלית. בפעם הראשונה ב-13 בינואר 2021 בנאומה במליאת בית הנבחרים האמריקאי, שבוע לאחר הסתערות מפגינים על הקפיטול.^[4] ב-24 ביוני 2022 ציטטה פלוסי את השיר פעם נוספת בנאום בעקבות פסיקת בית המשפט העליון האמריקאי כנגד זכות ההפלה של נשים.^[5]

בפברואר 2023 השיר נבחר ל"שיר של המדינה" על ידי קוראי ידיעות אחרונות ו-ynet.^[6] ביום העצמאות באותה השנה, השיר נבחר על ידי קוראי ישראל היום ומאזיני כאן גימל ל"שיר ה-75 של ישראל", לכבוד 75 שנות קיומה של מדינת ישראל.^[7]

קישורים חיצוניים

"אין לי ארץ אחרת" באתר בית לזמר העברי
מילות השיר "אין לי ארץ אחרת" באתר שירונט
דויד פרץ, ניתוח השיר 'אין לי ארץ אחרת', באתר תרבות.il
ynet, השיר האהוב של מנור: "אין לי ארץ אחרת", 13 באפריל 2005
השיר בביצוע גלי עטרי, מתוך ערוץ המוזיקה של הטלוויזיה החינוכית הישראלית באתר YouTube
יונתן ריגר, ‏הסיפורים שמאחורי השירים: "אין לי ארץ אחרת" - כמו שלא שמעתם, באתר ‏מאקו‏, 16 בפברואר 2021
אילן לוקאץ', איך הפך "אין לי ארץ אחרת" להמנון המחאה, באתר N12‏, 7 באפריל 2023

הערות שוליים

^ ¹ ² השיר האהוב של מנור: "אין לי ארץ אחרת", באתר ynet, 13 באפריל 2005.
^ ד"ר שלמה הרציג, אין לי ארץ אחרת נגיעות לשוניות, באתר במלל ובזמר משרד החינוך
^ יעל געתון, עכבר העיר אונליין, תלמידים בעירוני ד' נגד השיר "אין לי ארץ אחרת", באתר הארץ, 26 במרץ 2010.
^ גיא בריצמן, צפו: כשיו"ר בית הנבחרים ציטטה את אהוד מנור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בינואר 2021
זוהר אורבך, ‏יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי ציטטה את שירו של אהוד מנור, באתר ‏מאקו‏, 13 בינואר 2021
^ סרטון של הנאום ברשת החברתית טוויטר.
^ "אין לי ארץ אחרת" נבחר לשיר של המדינה, באתר ynet, ‏21.2.23
^ אתם בחרתם: זה שיר ה-75 של ישראל, באתר "ישראל היום", 26.4.23

[השיר_האהוב-1] ¹ ² השיר האהוב של מנור: "אין לי ארץ אחרת", באתר ynet, 13 באפריל 2005.

[2] ד"ר שלמה הרציג, אין לי ארץ אחרת נגיעות לשוניות, באתר במלל ובזמר משרד החינוך

[3] יעל געתון, עכבר העיר אונליין, תלמידים בעירוני ד' נגד השיר "אין לי ארץ אחרת", באתר הארץ, 26 במרץ 2010.

[4] גיא בריצמן, צפו: כשיו"ר בית הנבחרים ציטטה את אהוד מנור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בינואר 2021
זוהר אורבך, ‏יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי ציטטה את שירו של אהוד מנור, באתר ‏מאקו‏, 13 בינואר 2021

[5] סרטון של הנאום ברשת החברתית טוויטר.

[6] "אין לי ארץ אחרת" נבחר לשיר של המדינה, באתר ynet, ‏21.2.23

[7] אתם בחרתם: זה שיר ה-75 של ישראל, באתר "ישראל היום", 26.4.23

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 אהוד מנור העביר בשנת [[1982]] את השיר ל[[קורין אלאל]], שהלחינה ומאוחר יותר גם ביצעה אותו. עם זאת, הביצוע המקורי הוקלט על ידי [[גלי עטרי]] ב-[[1986]] ונכלל באלבומה הרביעי שיצא באותה השנה ושנקרא "[[אמצע ספטמבר]]". בנוסף הקליטו את השיר גם [[יזהר כהן]], [[הבנימינים]] ואהוד מנור עצמו.
-אהוד מנור אמר בראיון כי השיר נכתב כביקורת על אזלת-היד והיעדר ההתייחסות למותם המיותר לדעתו של חיילים רבים בזמן [[מלחמת ההתשה]].{{הערה|שם=השיר האהוב}} כאשר יצא השיר הוא נתפס כשיר [[מחאה]] נגד [[מלחמת לבנון הראשונה|מלחמת לבנון]] שהתרחשה באותה תקופה ואומץ על ידי המוחים נגדה.
+אהוד מנור אמר בראיון כי השיר נכתב כביקורת על אזלת-היד והיעדר פוצי פוצי פוצי ? ההתייחסות למותם המיותר לדעתו של חיילים רבים בזמן [[מלחמת ההתשה]].{{הערה|שם=השיר האהוב}} כאשר יצא השיר הוא נתפס כשיר [[מחאה]] נגד [[מלחמת לבנון הראשונה|מלחמת לבנון]] שהתרחשה באותה תקופה ואומץ על ידי המוחים נגדה.
 במהלך השנים אומץ השיר על ידי רבים מכל קצות [[שמאל וימין בפוליטיקה בישראל|הקשת הפוליטית]], כאשר כל קבוצה פוליטית נתנה למילים פרשנות משלה, באופן שמבטא את עמדותיה. בעת תקופת [[תוכנית ההתנתקות]] מחבל עזה נעשה שימוש רב בשיר על ידי הימין הישראלי והוא הושמע בעצרות מחאה, ב[[אינטרנט|מדיה האינטרנטית]] וברשתות הטלוויזיה. מנגד, תנועת "[[השמאל הלאומי]]" אימצה מהשיר את השורה "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה" והפכה אותה לסיסמת מחאה כלפי מדיניותה של [[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|ממשלת ישראל]] בראשות [[בנימין נתניהו]].