ממשלת ישראל השלושים ושתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ממשלת ישראל השלושים ושתיים
Gov32.jpg
ממשלת ישראל ה-32 בראשות בנימין נתניהו בבית נשיא המדינה שמעון פרס. יושבים מימין לשמאל: שמעון פרס ובנימין נתניהו. עומדים בשורה הראשונה, מימין לשמאל: מזכיר הממשלה צבי האוזר, גדעון סער, יוסי פלד, שלום שמחון, ישראל כ"ץ, בנימין בן אליעזר, יובל שטייניץ, יעקב מרגי, גלעד ארדן, יצחק הרצוג, דניאל הרשקוביץ, דן מרידור, יולי אדלשטיין ומיכאל איתן.
עומדים בשורה השנייה, מימין לשמאל: אריאל אטיאס, סילבן שלום, אבישי ברוורמן, יצחק אהרונוביץ', משה יעלון, יעקב נאמן, לימור לבנת, אביגדור ליברמן, סופה לנדבר, אהוד ברק, משולם נהרי, משה כחלון וסטס מיסז'ניקוב.
מידע כללי
31 במרץ 200918 במרץ 2013
(4 שנים)
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
ראש ממשלה בנימין נתניהו
מפלגה שולטת הליכוד
סיעות הקבינט הליכוד, קדימה, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס העצמאות, הבית היהודי
מספר שרים 34
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השלושים ואחת
הקבינט הבא ממשלת ישראל השלושים ושלוש
האתר הרשמי

ממשלת ישראל השלושים ושתיים, המכונה גם "ממשלת נתניהו השנייה" הייתה הממשלה של מדינת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-18 והושבעה ב-31 במרץ 2009[1]. הממשלה כיהנה עד 18 במרץ 2013, לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה. זו הממשלה השלישית - מאז קום המדינה, והראשונה - במשך שלושים השנים הקודמות לסיום כהונתה, אשר כיהנה לפחות ארבע שנים עבריות רצופות (למעשה מיום ו' בניסן ה'תשס"ט עד יום ז' בניסן ה'תשע"ג ועד בכלל).

במקור, הבחירות היו אמורות להיערך ב-22 באוקטובר 2013 (י"ח בחשוון תשע"ד), אך הן הוקדמו בתשעה חודשים בעקבות חקיקת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה[2] אותו יזמה הממשלה.

תוצאות הבחירות לכנסת השמונה עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לכנסת השמונה עשרה
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושלוש

הממשלה השלושים וחמש
פורטל – הממשל בישראל
מנדטים מספר קולות שם המפלגה סימן מושב יו"ר הרשימה שינוי
במנדטים
אחוז מכלל הקולות
28 758,032 קדימה כן אופוזיציה ציפי לבני[3] 1-
22.47
27 729,054 הליכוד-אח"י מחל קואליציה בנימין נתניהו 15+[4]
21.61
15 394,577 ישראל ביתנו ל קואליציה אביגדור ליברמן 4+
11.70
13 334,900 העבודה אמת קואליציה אהוד ברק 6-
9.93
11 286,300 התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה שס קואליציה אלי ישי 1-
8.49
5 147,954 יהדות התורה ג קואליציה יעקב ליצמן 1-
4.39
4 113,954 רע"ם-תע"ל עם אופוזיציה אבראהים צרצור 0
3.38
4 112,570 האיחוד הלאומי ט אופוזיציה יעקב כץ (כצל'ה) 0[5]
3.34
4 112,130 חד"ש ו אופוזיציה מוחמד ברכה 1+
3.32
3 99,611 התנועה החדשה מרצ מרצ אופוזיציה חיים אורון 2-
2.95
3 96,765 הבית היהודי ב קואליציה דניאל הרשקוביץ 0[6]
2.87
3 83,739 בל"ד ד אופוזיציה ג'מאל זחאלקה 0
2.48

הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדימה בראשות ציפי לבני קיבלה בבחירות 28 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה בכנסת, אולם גוש הימין-חרדים התחזק משמעותית והגיע ל-65 חברי-כנסת, כשבראשו הליכוד עם 27 מנדטים. כמו כן התבררה הקריסה של השמאל במדינה: העבודה קיבלה 13 מושבים ומרצ נותרה עם 3 מנדטים בלבד. מפלגתו של אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו, הפכה לסיעה השלישית בגודלה בכנסת עם 15 מושבים, ואילו הסיעות החרדיות נחלשו מעט – 11 מנדטים לש"ס וחמישה מושבים ליהדות התורה. מפלגת הגמלאים, שזכתה בבחירות הקודמות ל-7 מנדטים, לא עברה את אחוז החסימה.

לאחר הבחירות, עם פרסום המדגמים, נאמו בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד, אשר הפך לסיעה השנייה בגודלה, וציפי לבני. שניהם טענו לניצחון. כעשרה ימים לאחר הבחירות, הטיל הנשיא שמעון פרס את מלאכת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. זאת לאחר ש-65 חברי כנסת המליצו בפני הנשיא על נתניהו כמי שראוי להטיל עליו את הרכבת הממשלה, לעומת 28 חברי כנסת (ממפלגתה בלבד), שהמליצו על ציפי לבני, ולאחר שמפלגת העבודה החליטה שלא להמליץ על אף אחד מחברי הכנסת.

ציוני דרך ומדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה ה-32 כללה בראשית דרכה 30 שרים ו-9 סגני שרים, 8 בעלי תפקידים יותר מאשר הממשלה ה-31. הממשלה כללה 4 שרים בלי תיק ועוד מספר משרדים חדשים שהוקמו במיוחד כגון "המשרד לענייני מודיעין" ו"משרד ההסברה והתפוצות". במספר שריה, ממשלה זו היא הגדולה ביותר שהוקמה בישראל עד אז (הממשלה ה-35 גדולה ממנה).

ב-17 בינואר 2011 פרשה מפלגת העבודה מהקואליציה והשרים בנימין בן אליעזר, יצחק הרצוג ואבישי ברוורמן התפטרו. סיעת העצמאות שהתפצלה ממפלגת העבודה נשארה בקואליציה ומטעמה התמנו סגני השרים מתן וילנאי ואורית נוקד לשרים. בכך מונה הממשלה 29 שרים ו-7 סגני שרים.

ב-8 במאי 2012 התרחבה הקואליציה, עם הצטרפותה של מפלגת קדימה בראשות שאול מופז, וכחודשיים לאחר מכן, ב-17 ביולי 2012 פרשה המפלגה מן הממשלה וחזרה לספסלי האופוזיציה.

קווי היסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי יסוד ממשלת ישראל ה-32[7]:

  • הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור.
  • הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל.
  • הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם המשבר הכלכלי ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא, וכן יצירה ושמירה על מקומות העבודה במשק.
  • הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי צמצום הפערים החברתיים ומאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה.
  • הממשלה תעמיד את נושא העלייה והקליטה בראש מעייניה ותפעל בנחרצות להגברת העלייה מכל מדינות תבל.
  • הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך.
  • הממשלה תשמור על צביונה היהודי של המדינה ומורשת ישראל, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות במדינה בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
  • הממשלה תפעל לקידום רפורמות ממשליות לשיפור היציבות והמשילות.
  • הממשלה תפעל לביצור שלטון החוק בישראל.
  • הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, לשיפור איכות החיים של תושבי המדינה ולהשתתפות ישראל בתרומה למאמץ הגלובלי בנושאי אקלים

האירועים המרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי הממשלה השלושים ושתיים במהלך ישיבת ממשלה חגיגית.

לקראת סוף 2009 החליטה ממשלת נתניהו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ל-10 חודשים, בתגובה ללחץ אמריקאי וסירובה של הרשות הפלסטינית להיכנס למשא ומתן עם מדינת ישראל, כל עוד לא תופסק הבנייה בשטחים. למרות זאת, נתניהו לא הפסיק את הבנייה בירושלים (כולל במזרח ירושלים) והדבר גרם למספר התנגשויות עם הממשל האמריקאי בראשותו של ברק אובמה.

ב-3 בנובמבר 2009 עצר חיל הים את אוניית המשא פרנקופ ומצא עליה כמות אדירה של כלי נשק ותחמושת שהעבירה איראן לחזבאללה.

ב-19 בינואר 2010 נמצא מחמוד אל-מבחוח, בכיר בחמאס, מת בחדרו שבמלון בדובאי. החמאס ומשטרת דובאי ייחסו את החיסול למוסד הישראלי. ב-15 בפברואר 2010 פרסמה משטרת דובאי תצלומים ושמות של 11 חשודים בחיסולו של אל-מבחוח. כל ה-11 הגיעו לדובאי בדרכונים אירופיים. תוך ימים אחדים התברר שחלק מהשמות הם של תושבי ישראל, בעלי אזרחות בריטית ואירית, שהכחישו כל מעורבות בחיסול. לאחר ימים אחדים פרסמה משטרת דובאי עוד 16 שמות ותצלומים של חשודים בחיסולו של אל-מבחוח, שצולמו במצלמות האבטחה. לבקשת דובאי הוציא האינטרפול צווי מעצר נגד 27 החשודים. החקירה העלתה שהחשודים נכנסו לדובאי באמצעות דרכונים מזויפים של מדינות בהן הממלכה המאוחדת, אירלנד, אוסטרליה ומספר מדינות אירופאיות נוספות. אף על פי שישראל לא נטלה אחריות על הפעולה, רוב ממשלות העולם ייחסו את החיסול למדינת ישראל והאשימו אותה בזיוף הדרכונים. בעקבות פרשה זו נפגעו היחסים בין ישראל למדינות שדרכוניהם זויפו, חלקן אף גירשו דיפלומטים ישראליים ונספחים של המוסד מארצם.

ב-31 במאי 2010 השתלט חיל הים של צה"ל על אוניות שנטלו חלק במשט שנועד לשבור את הסגר על רצועת עזה, לאחר שהאוניות סירבו לדרישת צה"ל לא להגיע לרצועה. ההשתלטות על אחת האוניות, המאווי מרמרה, לוותה בעימות אלים בין חיילי שייטת 13 לבין כ-40 עד 60 פעילים אלימים של ה-IHH שהיו חמושים בנשק קר וייתכן אף בנשק חם והתכוננו לפגוע בחיילים. העימות הסתיים ב-9 פעילים הרוגים, עשרות פצועים וכן כ-10 לוחמי צה"ל פצועים. בעקבות הפעולה ותוצאותיה זכתה ישראל לגינוי נרחב ברחבי העולם, דרישה להסיר את הסגר על רצועת עזה ולהקים ועדת חקירה בפיקוח בינלאומי לחקירת התקרית. יחסי ישראל-טורקיה התדרדרו באופן ניכר בעקבות המשט.

בספטמבר 2010 התנהל משא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים בוושינגטון ובשארם א-שייח'. לקראת השיחות הוקפאה הבנייה בהתנחלויות למשך עשרה חודשים. עם תום ההקפאה ב-26 בספטמבר פרשו הפלסטינים מן השיחות.

ב-17 בינואר 2011 הודיעו אהוד ברק וארבע חברי כנסת נוספים (מתן וילנאי, עינת וילף, אורית נוקד ושלום שמחון) במכתב לחברי מפלגת העבודה על פרישתם מהמפלגה והקמת סיעה עצמאית בשם "העצמאות". ועדת הכנסת אישרה את המהלך[8]. בתגובה למהלך, השרים יצחק הרצוג, אבישי ברוורמן ובנימין בן אליעזר הודיעו על התפטרותם מהממשלה[9].

שנת 2011 התאפיינה בהוצאה לפועל של רפורמות רבות במגוון תחומים, העיקריות שבהן: הרפורמה במערכת החינוך, הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל הרפורמה במיסוי הגז, הרפורמה בשוק הסלולר והרפורמה בבריאות השיניים לילדים.

באוקטובר 2011 אושרה העסקה לשחרורו של גלעד שליט תמורת שחרור למעלה מאלף אסירים, מתוכם 450 רוצחים.

ב-8 במאי 2012 עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק מטעם הממשלה לפיזור הכנסת,[10] אך לאחר מכן, עוד באותו היום, נחתם הסכם בין הליכוד לקדימה על כניסת "קדימה" לקואליציה, דבר שייתר את הצעת החוק לפיזור הכנסת. בהסכם נקבע בין השאר שהממשלה תיזום חוק לשינוי שיטת הממשל ויו"ר קדימה, שאול מופז, יתמנה לשר[11].

אולם, ב-17 ביולי 2012, עשרה שבועות לאחר כניסתה לקואליציה, הודיע יו"ר מפלגת "קדימה" שאול מופז על פרישת סיעתו מהקואליציה, בטענה שסיעתו לא הגיעה להסדר עם ראש הממשלה לגבי חוק שירות חובה לחרדים.

ב-13 באוגוסט 2012 נענה אבי דיכטר, עד אז חבר הכנסת בסיעת קדימה אשר באופוזיציה, לבקשת ראש הממשלה להצטרף אל הממשלה כשר להגנת העורף. זאת במקום מתן וילנאי, אשר נבחר לכהן כשגריר ישראל בסין. ב-16 באוגוסט התפטר דיכטר מהכנסת והושבע לשר. את מקומו בכנסת תפס אחמד דבאח.

פעולות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעה מושבים בכנסת שרים בממשלה משרדי השרים משרדי סגני השרים כניסה לממשלה יציאה מן הממשלה
הליכוד 27 15 משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, המשרד לנושאים אסטרטגיים, משרד האוצר, משרד התקשורת, המשרד להגנת הסביבה, משרד התרבות והספורט, משרד התחבורה, משרד הבריאות, משרד ההסברה והתפוצות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לאזרחים ותיקים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לענייני מודיעין, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החוץ ו3 שרים בלי תיק משרד ראש הממשלה, המשרד לאזרחים ותיקים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013
קדימה 28 1 המשנה לראש הממשלה 8 במאי 2012 17 ביולי 2012
ישראל ביתנו 15 5 משרד החוץ, משרד האנרגיה והמים, המשרד לקליטת עלייה, משרד התיירות והמשרד לביטחון הפנים משרד החוץ 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013
העבודה 13 5 משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החקלאות ושר בלי תיק משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה 17 בינואר 2011
ש"ס 11 4 משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד לשירותי דת ושר בלי תיק משרד האוצר 18 במרץ 2013
יהדות התורה 5 0 משרד הבריאות[12], משרד החינוך
העצמאות 5 4 משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד החקלאות והמשרד להגנת העורף 17 בינואר 2011
הבית היהודי 3 1 משרד המדע והטכנולוגיה 31 במרץ 2009
מספר הח"כים החברים בקואליציה


הרכב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כינונה, כללה הממשלה 30 שרים. בינואר 2011, התפלגה מפלגת העצמאות ממפלגת העבודה, שלושה שרים ממפלגת העבודה עזבו את הממשלה ושני שרים של עצמאות הצטרפו אליה. בין מאי ליולי 2012 הצטרף שאול מופז לממשלה ששבה לעמוד על 30 שרים. בספטמבר ובדצמבר 2012 התפטרו יוסי פלד ואביגדור ליברמן ומספר השרים ירד ל-27.

בממשלה זו מכהנים לראשונה 12 שרים חדשים - יובל שטייניץ, גלעד ארדן, גדעון סער, דניאל הרשקוביץ, משה יעלון, סופה לנדבר, יעקב מרגי, משה כחלון, סטס מיסז'ניקוב, אבישי ברוורמן, יוסי פלד ואורית נוקד.

22 שרים כיהנו בעבר בממשלה - בנימין נתניהו, עוזי לנדאו, אהוד ברק, יצחק אהרונוביץ', אריאל אטיאס, מתן וילנאי, יולי אדלשטיין, אביגדור ליברמן, שלום שמחון, דן מרידור, יעקב נאמן, סילבן שלום, אלי ישי, יצחק הרצוג, ישראל כ"ץ, בנימין בן אליעזר, לימור לבנת, מיכאל איתן, זאב בנימין בגין, משולם נהרי, שאול מופז ואבי דיכטר.

השרים ומשרדיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליכוד ישראל ביתנו העבודה ש"ס יהדות התורה הבית היהודי העצמאות קדימה
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל השלושים ושתיים
ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג | 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד שר סיעה כהונה תפקידים נוספים בממשלה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה Benjamin Netanyahu 2012.jpg ראש הממשלה

בנימין נתניהו

הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לאזרחים ותיקים
משרד הבריאות
המשנה לראש הממשלה[13] Mofaz portrait.jpg שאול מופז[14] קדימה י"ז באדר ה'תשע"ב - כ"ט בתמוז ה'תשע"ב 9 במאי 2012 - 19 ביולי 2012
משרד האוצר Yuval Steinitz.JPG יובל שטייניץ הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד האנרגיה והמים Uzi Landau 001.jpg עוזי לנדאו ישראל ביתנו ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד הביטחון Ehud Barak at Pentagon, 11-2009.jpg אהוד ברק העבודה ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
העצמאות
המשרד לביטחון פנים Izhak Aronovich 007.jpg יצחק אהרונוביץ' ישראל ביתנו ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד הבינוי והשיכון Ariel Atias (cropped).jpg אריאל אטיאס ש"ס ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד להגנת הסביבה Gilad Erdan.jpg גלעד ארדן הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד להגנת העורף Matan Vilnai.jpg מתן וילנאי העצמאות י"ד בשבט ה'תשע"א - כ"ז באב ה'תשע"ב 19 בינואר 2011 - 15 באוגוסט 2012
Dichter.jpg אבי דיכטר אינו ח"כ כ"ח באב ה'תשע"ב – ו' בניסן ה'תשע"ג 16 באוגוסט 2012 - 18 במרץ 2013
משרד ההסברה והתפוצות Yuli Edelstein.jpg יולי אדלשטיין הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ו' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 17 במרץ 2013
משרד החוץ Avigdor Lieberman - 2011.jpg אביגדור ליברמן ישראל ביתנו ו' בניסן ה'תשס"ט – ה' בטבת ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 בדצמבר 2012
Benjamin Netanyahu 2012.jpg ראש הממשלה

בנימין נתניהו

הליכוד ז' בטבת ה'תשע"ג - ו' בניסן ה'תשע"ג 20 בדצמבר 2012 - 18 במרץ 2013
משרד החינוך Gid'onSaar2010.JPG גדעון סער הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד החקלאות ופיתוח הכפר Shalom simchom1.JPG שלום שמחון העבודה ו' בניסן ה'תשס"ט – י"ד בשבט ה'תשע"א 31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011
Oritnoked.jpg אורית נוקד העצמאות י"ד בשבט ה'תשע"א - ז' בניסן ה'תשע"ג 19 בינואר 2011 - 18 במרץ 2013
משרד המדע והטכנולוגיה Daniel-hershkovitz.jpg דניאל הרשקוביץ הבית היהודי ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד המודיעין Dan meridor.jpg דן מרידור הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד המשפטים Yaakov Neeman2012-2.jpg יעקב נאמן אינו ח"כ ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לנושאים אסטרטגיים Moshe Ya'alon.jpg משה יעלון הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד העלייה והקליטה Sofa Landver 005.jpg סופה לנדבר ישראל ביתנו ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לפיתוח הנגב והגליל 2012-09-05 Silvan Schalom.jpg סילבן שלום הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לשיתוף פעולה אזורי
משרד הפנים Eli Yishai and Bottles.jpg אלי ישי ש"ס ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד הרווחה והשירותים החברתיים Isaac Herzog at the King David Hotel, Jerusalem, 2009 (cropped).jpg יצחק הרצוג העבודה ו' בניסן ה'תשס"ט – י"ד בשבט ה'תשע"א 31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011
Moshe Kahlon (6885473331) (cropped).jpg משה כחלון הליכוד י"ד בשבט ה'תשע"א - ז' בניסן ה'תשע"ג 19 בינואר 2011 - 18 במרץ 2013
משרד התקשורת ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לשירותי דת Ya'akov Margi.jpg יעקב מרגי ש"ס ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים Yisrael Katz2010.jpg ישראל כ"ץ הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד התיירות Stas Miseznikov.jpg סטס מיסז'ניקוב ישראל ביתנו ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה Fuad.jpg בנימין בן אליעזר העבודה ו' בניסן ה'תשס"ט – י"ד בשבט ה'תשע"א 31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011
Shalom simchom1.JPG שלום שמחון העצמאות י"ד בשבט ה'תשע"א - ז' בניסן ה'תשע"ג 19 בינואר 2011 - 18 במרץ 2013
משרד התרבות והספורט Limor Livnat at the Country club opening in Nesher 29.jpg לימור לבנת הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
ללא תיק Miki eitan.JPG מיכאל איתן הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
  • השר לשיפור השירות לציבור
B Z Begin.JPG זאב בנימין בגין הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
חכ פרופ אבישי ברוורמן 2.jpg אבישי ברוורמן העבודה ו' בניסן ה'תשס"ט – י"ד בשבט ה'תשע"א 31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011
Meshulam Nahari.jpg משולם נהרי ש"ס ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
Ypeled.JPG יוסי פלד הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – י"א בתשרי ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 27 בספטמבר 2012
סגני השרים
משרד ראש הממשלה Gila Gamliel.jpg גילה גמליאל הליכוד ז' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 1 באפריל 2009 - 18 במרץ 2013
  • אחראית על קידום צעירים, סטודנטים ונשים
משרד האוצר Yitschak kohen.JPG יצחק כהן ש"ס ז' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 1 באפריל 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לאזרחים ותיקים Lea Nass D791-003 (cropped).jpg לאה נס הליכוד ז' בניסן ה'תשס"ט - כ"ה בשבט ה'תשע"ג 1 באפריל 2009 - 5 בפברואר 2013 ניהלה בפועל את ענייני המשרד
משרד הביטחון Matan Vilnai.jpg מתן וילנאי העבודה ז' בניסן ה'תשס"ט - י"ד בשבט ה'תשע"א 1 באפריל 2009 - 19 בינואר 2011
משרד הבריאות YAAKOV LITZMAN.jpg יעקב ליצמן יהדות התורה י"ב בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 6 באפריל 2009 - 18 במרץ 2013 סגן שר במעמד שר
משרד החוץ DanielAyalonOfficial2012.jpg דני אילון ישראל ביתנו ז' בניסן ה'תשס"ט - כ"ה בשבט ה'תשע"ג 1 באפריל 2009 - 5 בפברואר 2013
משרד החינוך Meirporush.JPG מאיר פרוש יהדות התורה י"ב בניסן ה'תשס"ט - ב' באדר א' ה'תשע"א 6 באפריל 2009 - 6 בפברואר 2011
Eliezer Moses.jpg מנחם אליעזר מוזס יהדות התורה ה' באדר א' ה'תשע"א - ז' בניסן ה'תשע"ג 9 בפברואר 2011 - 18 במרץ 2013
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה Oritnoked.jpg אורית נוקד העבודה ז' בניסן ה'תשס"ט - י"ד בשבט ה'תשע"א 1 באפריל 2009 - 19 בינואר 2011
המשרד לפיתוח הנגב והגליל Ayoub Kara.JPG איוב קרא הליכוד ז' בניסן ה'תשס"ט - כ"ה בשבט ה'תשע"ג 1 באפריל 2009 - 5 בפברואר 2013

חילופי שרים וסגני שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעמד השר / סגן השר היוצא עילת סיום התפקיד השר / סגן השר הנכנס
שם מפלגה משרד סיום הכהונה בתפקיד שם מפלגה תחילת הכהונה בתפקיד
תאריך עברי תאריך לועזי תאריך עברי תאריך לועזי
שר יצחק הרצוג העבודה משרד הרווחה והשירותים החברתיים י"ד בשבט ה'תשע"א 19 בינואר 2011 פרישת הסיעה מהקואליציה משה כחלון הליכוד י"ד בשבט ה'תשע"א 19 בינואר 2011
שר בנימין בן אליעזר העבודה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה פרישת הסיעה מהקואליציה שלום שמחון העצמאות
שר אבישי ברוורמן העבודה שר בלי תיק (אחראי על תחום המיעוטים) פרישת הסיעה מהקואליציה
שר שלום שמחון העבודה משרד החקלאות מונה לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד העצמאות
סגן שר מתן וילנאי העבודה משרד הביטחון מונה לשר להגנת העורף לא מונה מחליף
סגנית שר אורית נוקד העבודה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מונתה לשרת החקלאות לא מונה מחליף
סגן שר מאיר פרוש יהדות התורה משרד החינוך ב' באדר א' ה'תשע"א 6 בפברואר 2011 התפטר במסגרת הסכם רוטציה מנחם אליעזר מוזס יהדות התורה ה' באדר א' ה'תשע"א 9 בפברואר 2011
שר שאול מופז קדימה המשנה לראש הממשלה כ"ט בתמוז ה'תשע"ב 19 ביולי 2012 פרישת הסיעה מהקואליציה לא מונה מחליף
שר מתן וילנאי העצמאות המשרד להגנת העורף כ"ז באב ה'תשע"ב 15 באוגוסט 2012 מונה לשגריר ישראל בסין אבי דיכטר לא ח"כ כ"ח באב ה'תשע"ב 16 באוגוסט 2012
שר יוסי פלד הליכוד שר בלי תיק י"א בתשרי ה'תשע"ג 27 בספטמבר 2012 מונה ליושב ראש חברת קו צינור אילת אשקלון לא מונה מחליף
שר אביגדור ליברמן ישראל ביתנו משרד החוץ ה' בטבת ה'תשע"ג 18 בדצמבר 2012 התפטר עקב הגשת כתב אישום נגדו בנימין נתניהו הליכוד ה' בטבת ה'תשע"ג 18 בדצמבר 2012
סגן שר דני אילון ישראל ביתנו משרד החוץ כ"ה בשבט ה'תשע"ג 5 בפברואר 2013 לא נבחרו לכנסת ה-19 לא מונה מחליף
סגן שר איוב קרא הליכוד המשרד לפיתוח הנגב והגליל לא מונה מחליף
סגנית שר לאה נס הליכוד המשרד לאזרחים ותיקים לא מונה מחליף
שר יולי אדלשטיין הליכוד משרד ההסברה והתפוצות ו' בניסן ה'תשע"ג 17 במרץ 2013 התפטר לקראת התמודדותו על תפקיד יו"ר הכנסת לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫אמנון מרנדה, הכנסת אישרה: ממשלת נתניהו יצאה לדרך, באתר ynet, 1 באפריל 2009
  2. ^ חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה, התשע"ג-2012, ס"ח 2383 מ-16 באוקטובר 2012
  3. ^ בהמשך הקדנציה של הכנסת ה-18 החליף אותה שאול מופז בראשות המפלגה
  4. ^ לליכוד היו בכנסת היוצאת 12 מנדטים. מפלגת אח"י, לה היו 2 מנדטים במסגרת רשימת איחוד לאומי-מפד"ל, הצטרפה לליכוד לפני הבחירות ונציגיה הוצבו במקומות לא ריאליים ברשימה המשותפת.
  5. ^ בכנסת הקודמת היו למפלגות מולדת ותקומה 4 מנדטים במסגרת רשימת איחוד לאומי-מפד"ל.
  6. ^ בכנסת ה-17 היו למפד"ל, המרכיב העיקרי בגוף החדש שנקרא "הבית היהודי", 3 מנדטים במסגרת רשימת איחוד לאומי-מפד"ל.
  7. ^ קווי היסוד של הממשלה ה-32, באתר משרד ראש הממשלה
  8. ^ אהוד ברק כתב: נמשיך את מסורת מפא"י, באתר "ynet"
  9. ^ השרים יצחק הרצוג, בנימין בו אליעזר ואבישי ברוורמן הודיעו על התפטרותם מהממשלה, באתר הארץ, 17 בינואר 2011
  10. ^ הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה, התשע"ב-2012, ה"ח הממשלה 685, מיום 7 במאי 2012
  11. ^ אטילה שומפלבי ומורן אזולאי, נתניהו הדהים: אין בחירות, אחדות עם מופז וקדימה, באתר ynet, 8 במאי 2012
  12. ^ סגן שר במעמד שר
  13. ^ כיהנו עוד מספר משנים לראש הממשלה בתפקיד שר ביצועי
  14. ^ כיהן כשר בלי תיק


הקודם:
ממשלת ישראל השלושים ואחת
2006–2009
ממשלת ישראל השלושים ושתיים
31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
הבא:
ממשלת ישראל השלושים ושלוש
2015-2013