לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "פסק דין הנדלס נגד קופת עם"

מ
אליעזר הנדלס, שהפסיד בערעור בבית המשפט העליון, ביקש באמצעות עורכי דינו דיון נוסף, ובית המשפט נעתר לבקשתו. הדיון נערך בפני השופטים שהשתתפו בערכאת הערעור הראשונה, ועליהם נוספו השופטים [[שלמה לוין]] ו[[חיים כהן]]. השופט כהן ציין שההיענות לדיון הנוסף נעוצה בחשיבות שיש בבירור המושג השנוי במחלוקת "רשות של אדם".
 
השופט כהן סבר כדעת שופטי הרוב בערעור הראשון. הוא ציין, שאף אם הגשמת מטרת חוק השבת אבידה תתקיים בין אם תינתן לבעלי המקום ובין אם למוצא, הרי שטעות היא לברר את המונח "רשות" באמצעות גדריו במשפט העברי, משום שמילה זו נמצאת בשיח היומיומי ואין היא מיוחדת למשפט העברי. לדעתו נכון לפנות אל המשפט העברי רק במקרים שהמחוקק בחר להשתמש בניב או בהגדרה שאינה שכיחה בשפה המדוברת בפי העם, אלא רק במשפט העברי. במקרים כאלו, התווה המחוקק את כיוון הבירור הרצוי, באםאם הוא נחוץ - המשפט העברי. לצד זאת, עשוי המשפט העברי לשמש כדי "להביא מתוכו ראיות לחזק או לסתור או חומר להשוות או להבדיל או חכמה ותבונה ללמוד מהן מידות טובות".
 
בנוסף, טען השופט כהן, אין הצדקה לגרור את השימוש במשפט העברי מבירור המושג "רשותו של אדם אחר" לפסיקה מקיפה על פי המשנה וה[[שולחן ערוך]] בהלכות השבת אבידה. הוא מתח ביקורת מרומזת על השופט אלון, שצעד בדרך זו ופסק את הדין במקרה הנדלס כפי שהוא נפסק במשפט העברי.