עזריאל אריאל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ספרים שכתב
שורה 29: שורה 29:
בהיותו בן שנה עבר עם הוריו למושב [[כפר מימון]] ב[[הנגב|נגב]] המערבי, שהוקם שנים אחדות קודם לכן, שם נולדו בהמשך ששת אחיו ואחיותיו.
בהיותו בן שנה עבר עם הוריו למושב [[כפר מימון]] ב[[הנגב|נגב]] המערבי, שהוקם שנים אחדות קודם לכן, שם נולדו בהמשך ששת אחיו ואחיותיו.


למד ב[[ישיבת כפר מימון|ישיבה תיכונית "בית יהודה" בכפר מיימון]]. לאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], וב[[ישיבת תורת החיים|כולל מג"ל]] ב[[גוש קטיף]]. היה חבר ב[[מכון התורה והארץ]] ובמסגרת זו כתב מאמרים רבים בנושאי [[מצוות התלויות בארץ]].
למד ב[[ישיבת כפר מימון|ישיבה תיכונית "בית יהודה" בכפר מיימון]]. לאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], וב[[ישיבת תורת החיים|כולל מג"ל]] ב[[גוש קטיף]]. היה חבר ב[[מכון התורה והארץ]] ובמסגרת זו כתב מאמרים רבים וספרים בנושאי [[מצוות התלויות בארץ]].


ערך חלק מסדרת השו"ת באהלה של תורה וספרים נוספים שכתב אביו. כתב בעבר טור קבוע בעלון השבת [[באהבה ובאמונה]]. שנים רבות ערך את כתב העת [[צהר (כתב עת)|צהר]].
ערך חלק מסדרת השו"ת באהלה של תורה וספרים נוספים שכתב אביו. כתב בעבר טור קבוע בעלון השבת [[באהבה ובאמונה]]. שנים רבות ערך את כתב העת [[צהר (כתב עת)|צהר]].
שורה 46: שורה 46:
בשנת [[2014]] חקר את מעורבות [[הקרן לידידות]] בתכנים המועברים בקייטנות הקיץ של [[משרד החינוך]]. לאחר בדיקתו גייס{{מקור}} את ועד רבני בנימין, בו היה חבר, להתנגדות לכך, וכן רבנים בולטים נוספים. שאלה זו עוררה דיון ציבורי ב[[ציונות דתית|ציונות הדתית]]{{הערה|{{ערוץ7|ידידיה בן אור|רבני בנימין: לא להיעזר בכספי 'הקרן לידידות'|275846|ח' באייר תשע"ד, 8 במאי 2014}}{{ש}}{{ערוץ7|ישי פרידמן|"ידידות" במחלוקת|278008|ט"ו בסיון תשע"ד, 13 ביוני 2014}}}}.
בשנת [[2014]] חקר את מעורבות [[הקרן לידידות]] בתכנים המועברים בקייטנות הקיץ של [[משרד החינוך]]. לאחר בדיקתו גייס{{מקור}} את ועד רבני בנימין, בו היה חבר, להתנגדות לכך, וכן רבנים בולטים נוספים. שאלה זו עוררה דיון ציבורי ב[[ציונות דתית|ציונות הדתית]]{{הערה|{{ערוץ7|ידידיה בן אור|רבני בנימין: לא להיעזר בכספי 'הקרן לידידות'|275846|ח' באייר תשע"ד, 8 במאי 2014}}{{ש}}{{ערוץ7|ישי פרידמן|"ידידות" במחלוקת|278008|ט"ו בסיון תשע"ד, 13 ביוני 2014}}}}.
החל משנת [[2016]] עומד בראש תחום חברה ומשפחה ב[[פורום חותם]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.chotam.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/|הכותב=Avihay Bitton|כותרת=אודות {{!}} חותם- יהדות על סדר היום|אתר=www.chotam.org.il|תאריך_וידוא=2017-01-25}}}}. במסגרת תפקידו זה עוסק אריאל בחקר יחסה של [[תורה|התורה היהודית]] ל[[עוני|מצוקות חברתיות]], ומכין [[מסמך עמדה|ניירות עמדה]] עבור [[חבר הכנסת|חברי כנסת]] בעניינים אלו.
החל משנת [[2016]] עומד בראש תחום חברה ומשפחה ב[[פורום חותם]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.chotam.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/|הכותב=Avihay Bitton|כותרת=אודות {{!}} חותם- יהדות על סדר היום|אתר=www.chotam.org.il|תאריך_וידוא=2017-01-25}}}}. במסגרת תפקידו זה עוסק אריאל בחקר יחסה של [[תורה|התורה היהודית]] ל[[עוני|מצוקות חברתיות]], ומכין [[מסמך עמדה|ניירות עמדה]] עבור [[חבר הכנסת|חברי כנסת]] בעניינים אלו.

==ספריו==
* '''הפרשת [[תרומות ומעשרות]] במערכת הציבורית''' (תשנ"ב)
* '''מועדי הארץ''' - הלכות [[חול המועד]] בחקלאות (תש"ס)


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־22:09, 29 בינואר 2017

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 23.01.2017).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 23.01.2017).

תבנית:רב הרב עזריאל אריאל (נולד בי"ט בכסלו תשכ"א) הוא רב היישוב עטרת, ראש תחום חברה ומשפחה בפורום חותם, ועורך ספרות תורנית.

ביוגרפיה

נולד בי"ט בכסלו תשכ"א בירושלים, בן בכור לרב יעקב אריאל ולרבנית נחמה (לבית מנדלסון).

בהיותו בן שנה עבר עם הוריו למושב כפר מימון בנגב המערבי, שהוקם שנים אחדות קודם לכן, שם נולדו בהמשך ששת אחיו ואחיותיו.

למד בישיבה תיכונית "בית יהודה" בכפר מיימון. לאחר מכן בישיבת מרכז הרב, ובכולל מג"ל בגוש קטיף. היה חבר במכון התורה והארץ ובמסגרת זו כתב מאמרים רבים וספרים בנושאי מצוות התלויות בארץ.

ערך חלק מסדרת השו"ת באהלה של תורה וספרים נוספים שכתב אביו. כתב בעבר טור קבוע בעלון השבת באהבה ובאמונה. שנים רבות ערך את כתב העת צהר.

נשוי לחדווה (בתו של הרב אליעזר ולדמן) עובדת סוציאלית במקצועה, לבני הזוג תשעה ילדים. גר ביישוב עטרת ומשמש כרב היישוב.

בנוסף עוסק בייעוץ זוגי ומנהל את מרכז 'אחו"ה' למנהיגות חברתית.

פועלו הציבורי

לאחר תוכנית ההתנתקות חבר לעדי מינץ ביוזמה לחדש את הנהגת מועצת יש"ע[דרוש מקור]. בעקבות יוזמה זו יצאה אל הפועל מליאת מועצת ישע המתחדשת, והוא נבחר לכהן במזכירות המליאה[1]. לאחר כשנתיים הודיע על פרישתו מפעילות במועצת ישע[2].

בשנת 2006 החל לערוך את פירוש הרב הנזיר (הרב דוד הכהן) על הספר 'אמונות ודעות' של רבנו סעדיה גאון. מלאכת העריכה ארכה כשמונה שנים בשיתוף עם מכון אריאל ומכון 'נזר דוד'[3]. הפירוש יצא לדפוס בשנת 2014 בארבעה כרכים.

בשנת 2013, בעת המשא ומתן להרכבת הממשלה בין מפלגת 'הבית היהודי' למפלגת 'הליכוד', יזם מפגשים בין חברי כנסת מטעם 'הבית היהודי' לרבנים במזכירות ה'עדה החרדית' על מנת ליצור הבנות בנוגע לחקיקת החוק לגיוס חרדים[דרוש מקור]. את המסקנות ממפגשים אלו הגיש לוועדה בראשות השר וחה"כ יעקב פרי, שהכינה את החוק לקריאה ראשונה, וחלק מהמסקנות יושמו בהחלטות הוועדה[דרוש מקור].

בשנת 2014 חקר את מעורבות הקרן לידידות בתכנים המועברים בקייטנות הקיץ של משרד החינוך. לאחר בדיקתו גייס[דרוש מקור] את ועד רבני בנימין, בו היה חבר, להתנגדות לכך, וכן רבנים בולטים נוספים. שאלה זו עוררה דיון ציבורי בציונות הדתית[4]. החל משנת 2016 עומד בראש תחום חברה ומשפחה בפורום חותם[5]. במסגרת תפקידו זה עוסק אריאל בחקר יחסה של התורה היהודית למצוקות חברתיות, ומכין ניירות עמדה עבור חברי כנסת בעניינים אלו.

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים