לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ג'יימס סקאלין"

מ
אין תקציר עריכה
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
מ
ג'יימס הנרי סקאלין נולד בטראוואלה, [[ויקטוריה (אוסטרליה)|ויקטוריה]].{{הערה|שם=ארכיב|1=[http://primeministers.naa.gov.au/primeministers/scullin/ "James Scullin, Prime Ministers of Australia". Canberra, ACT: National Archives of Australia. Retrieved 23 December 2012.]}} הוריו, ג'ון סקאלין ואן לוגן, היו [[אירלנד|אירים]]-[[הכנסייה הקתולית|קתולים]] שהיגרו לאוסטרליה מ[[מחוזות צפון אירלנד|מחוז]] לונדונדרי שב[[צפון אירלנד]]. ג'ון סקאלין היה פועל רכבת שהגיע לאוסטרליה בשנות העשרים שלו. אן סקאלין הצטרפה לבעלה מאוחר יותר. ג'יימס היה הרביעי מבין שמונה ילדים וגדל במשפחה קתולית אדוקה ומלוכדת. בבית הספר בו למד הוא רכש עד מהרה שם של תלמיד פעיל ומהיר תפיסה, למרות שסבל מכמה מאפיינים חולניים שהיו מנת חלקו כל חייו. ב-[[1887]] עברה המשפחה להתגורר בעיר [[בלאראט]] וג'יימס הצעיר למד שם בבית ספר עד שמלאו לו 12. לאחר מכן הוא הועסק בעבודות כפיים שונות במחוז בלאראט עד לשנת [[1900]] לערך ובעשור הראשון של המאה ה-20 הוא ניהל חנות מכולת בבלאראט. באמצע שנות העשרים שלו הוא השלים את השכלתו בבית ספר ערב, הרבה בקריאה והיה לסוג של [[אוטודידקטיות|אוטודידקט]], הוא היה חבר בכמה אגודות ופעיל ב"אגודת ילידי אוסטרליה" (Australian Natives' Association) וב"אגודת הצעירים הקתולים" (Catholic Young Men's Society) שבהמשך היה לנשיאה. הוא גם היה [[דיבייט]]ור מוכשר, השתתף בתחרויות דיבייט מקומיות והיה קשור עם מועדון דיבייט בבלאראט במשך קרוב לשלושים שנה. סקאלין היה קתולי אדוק, לא שתה משקאות חריפים ולא עישן כל ימי חייו.{{הערה|שם=ביוגרפיה|1=[http://adb.anu.edu.au/biography/scullin-james-henry-8375 "Scullin, James Henry (1876–1953)". Canberra, ACT: Australian Dictionary of Biography. Retrieved 23 December 2012.]}}
 
פעילותו הפוליטית של סקאלין בשנותיו בבלאראט הושפעה מרעיונותיו של טום מאן ושל תנועת הלייבור שהתפתחה אז בויקטוריהבוויקטוריה, זאת באופן דומה לשותפיו לעתיד לדרכו הפוליטית, כמו פרנק אנסטי, [[ג'ון קרטין]], ופרנק ברנן. ב-[[1903]] הוא היה לאחד החברים המייסדים של סניף מפלגת הלייבור המקומית ומעתה והלאה היה פעיל בפוליטיקה המקומית. סקאלין עסק ב[[תעמולת בחירות]] ושימש כאיש ארגון במסגרת איגוד העובדים האוסטרלי (Australian Workers' Union ) שאליו הוא יהיה קשור באופן הדוק במשך כל הקריירה שלו. הוא נשא נאומים בבלאראט ובסביבותיה וסייע למערכות בחירות של הלייבור ברמה המדינתית והפדרלית. בבחירות הכלליות של [[1906]] הוא התמודד על מושב בפרלמנט הפדרלי מטעם מחוז הבחירה של בלאראט כשהמועמד שהתמודד מולו היה [[ראש ממשלת אוסטרליה]] דאז, [[אלפרד דיקין]]. למרות שבהתמודדות כזו לא היה לו סיכוי, ניהל סקאלין מסע בחירות אמיץ והרשים רבים במפלגתו.
 
ב-[[11 בנובמבר]] [[1907]] הוא נשא לאישה את שרה מריה מקנמרה, תופרת מבלאראט. הזוג לא הביא ילדים לעולם ועקב מצבו הבריאותי הרעוע של סקאלין לאורך הקריירה הארוכה שלו, לקחה שרה על עצמה לטפל בבעלה, במיוחד בשנותיו האחרונות. לעתים קרובות היא מילאה את מקומו באירועים חברתיים כאשר נבצר ממנו להשתתף בהם. שרה סקאלין הייתה חברה פעילה במפלגת הלייבור בזכות עצמה והייתה מצויה בנושאים פוליטיים. כמו רבות מבנות הזוג של פוליטיקאים אוסטרלים (ובמיוחד באותה תקופה), היא הייתה נוכחת לעתים קרובות בישיבות הפרלמנט ובין השאר בדיונים ובהצבעה שהובילו לנפילת ממשלתו של סקאלין.{{הערה|שם=ארכיב}}
 
==קריירה פוליטית==
ב-[[1910]] זכה סקאלין לראשונה בבחירות לפרלמנט כנציג מפלגת הלייבור במחוז הבחירה של קורנגמייט שבויקטוריהשבוויקטוריה. הייתה זו מערכת בחירות שבעקבותיה הרכיב [[אנדרו פישר]] את ממשלת הרוב הראשונה באוסטרליה מטעם מפלגת הלייבור. בשנה שלפני מערכת בחירות זו עשה סקאלין עבודת הכנה מקיפה במחוז בחירה זה, למרות שאופיו הכפרי של המחוז לא היה רקע מיטבי לתמיכה במועמד של מפלגת הלייבור. מסע הבחירות שלו התמקד בחיזוק מעמדו של הפרלמנט הפדרלי ובנושאים כמו שמירה על הרוב הלבן באוסטרליה, הגדלת מכסי יבוא והנהגתו של מס קרקעות. בפעילותו בפרלמנט הפדרלי זכה סקאלין עד מהרה במוניטין של נואם מרשים. הוא נאם על מגוון של נושאים במשך שלוש שנות כהונתו, אך התרכז במיוחד בנושאים הקשורים למיסוי ולסמכויות הממשל הפדרלי, נושאים שעמדו במרכז סדר יומו בכל מהלך הקריירה שלו.{{הערה|שם=ביוגרפיה}} עם סיומה של שנתו הראשונה כחבר פרלמנט יצא לו שם של "אחד מתומכי מס הקרקעות הנלהבים של הלייבור" ובאופן תדיר הוא דיבר על שבירת "מונופול הקרקעות שבמשך שנים עיכב את צמיחתה של הארץ הצעירה הזו". סקאלין תמך בהתלהבות בנושאים שפישר העמיד ל[[משאל עם]], שמטרתם הייתה להרחיב את סמכותה של הממשלה המרכזית ושנערכו ב-[[1911]] ושוב ב-[[1913]], למרות שבשני משאלי העם ההצעות לתיקוני החוקה נדחו. למרות שבמחוז הבחירה שלו הוא נחשב לפוליטיקאי נלהב וחרוץ, הוא לא צלח את ההתמודדות עם [[ג'וזף קוק]] שייצג את המפלגה הליברלית שחידשה את כוחותיה בבחירות של 1913, גורל שהיה משותף לרבים מנציגי הלייבור במחוזות הכפריים בבחירות אלה. ב[[בחירות ביניים|בחירות הביניים]] של [[1918]] הוא ניסה שוב לזכות במושב זה.
 
לאחר תבוסתו בבחירות מונה סקאלין להיות עורך העיתון היומי של הלייבור בבלאראט. במשך תשע השנים הבאות הוא שימש בתפקיד זה, שחיזק את מעמדו בתנועת העבודה של ויקטוריה והפך אותו לבעל קול משפיע וב-[[1918]] הוא נבחר להיות הנשיא של סניף הלייבור בויקטוריהבוויקטוריה. סקאלין ועיתונו היו המתנגדים המובילים בויקטוריהבוויקטוריה כנגד [[גיוס חובה|גיוס החובה]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] ועמדו לצדה של המפלגה בשנות כהונתו של [[בילי יוז]] כראש ממשלה. בכינוס מיוחד של המפלגה בנוגע לגיוס חובה, שהתקיים ב-[[1916]], הוביל סקאלין את המהלך להרחקתם מהמפלגה של תומכי גיוס החובה, כולל יוז עצמו וראש הממשלה לשעבר, [[כריס ווטסון (מדינאי אוסטרלי)|כריס ווטסון]]. בשנים אלה יצא לסקאלין שם של [[סוציאליזם|סוציאליסט]] המשתייך לאגף השמאלי של המפלגה ודעותיו בנושאים מסוימים הפכו להיות ראדיקליותלראדיקליות, במיוחד רגשותיו נגד שליטתה של בריטניה על אוסטרליה. סקאלין ביקר את השתתפותה של אוסטרליה במלחמה בהנהגתה של בריטניה. בראשית שנות העשרים הוא בלט במהלכים לאימוץ מדיניות הסוציאליזציה הכלכלית כחלק מהקו המדיני של המפלגה.{{הערה|שם=ביוגרפיה}}
 
מותו של מנהיג הלייבור פרנק טיודור ב-[[1922]] השאיר את מחוז הבחירה האורבני של ירה ב[[מלבורן]] פנוי. היה זה מחוז עם סיכויים טובים למועמד הלייבור לנצח בו וסקאלין זכה בקלות במושב זה כשהוא חולף על פניהם של כמה מועמדים וזוכה ביותר משלושה רבעים של קולות בבחירות הביניים.{{הערה|1=[http://psephos.adam-carr.net/countries/a/australia/1919/1919repsby.txt "By-Elections 1919–22". Melbourne, Victoria: Adam Carr's Election Database. Retrieved 5 December 2012.]}} לאחר ניצחונו בבחירות עברה משפחת סקאלין להתגורר בפרבר ריצ'מונד של מלבורן, הרחק מביתם במשך שנים בבלאראט, מחוז בחירה שונה באופיו מהמחוז הכפרי הקודם של סקאלין. עקב קרבתו הגאוגרפית של מחוז זה לפרלמנט הפדרלי (שאז עוד ישב במלבורן), וכמי שייצג מחוז בחירה מובהק של הלייבור, התאפשר לסקאלין לנצל הזדמנויות פוליטיות רבות ועד מהרה הוא הפך להיות דמות בולטת במפלגה והופיע מטעמה באירועים רבים ברחבי אוסטרליה. בשנים אלה התפרסם סקאלין ברמה הארצית של הלייבור, היה לאחת הדמויות המובילות של האופוזיציה בפרלמנט ובפברואר [[1923]] הוא הצטרף לצוות הנהגת המפלגה.
 
===נפילת הממשלה===
במאי, כאשר שיעור האבטלה הגיע ל-27.6%, כינס סקאלין שוב את ראשי הממשלה של המדינות כדי לנסות ולגבש הסדר חדש מתוך ידיעה שפשרה עם האופוזיציה בלתי נמנעת אם כל תוכנית אחרת תיכשל. תוכנית שמרנית חדשה, שעל פיה יקוצצו 20% מההוצאה של כל ממשלות המדינות, במיוחד תקציבי הרווחה, הגיעה למבוי סתום. בנוסף למהלך להפחתת הריבית המשולמת על אגרות החוב הממשלתיות ב-22.5%, היה באוסטרליה קונצנזוס על צמצום הגרעון השנתי מ-41.08 מיליון ליש"ט ל-14.65 ליש"ט. למרות שבסופו של דבר הצליח סקאלין להשיג תמיכה לתוכניתו במדינות ובפרלמנט, הוא התמודד כעת עם התמרדות במפלגתו שלו. הקיצוצים בקצבאות הזקנה ובקצבאות הרווחה היו קשים במיוחד עבור סקאלין ורבים מהתומכים המרכזיים של הלייבור חשו נבגדים על ידי הפשרות הללו שנעשו על חשבונן של הקבוצות החלשות ביותר בחברה. סקאלין הגן בלהט על תוכניתו, אך השפעתו של לאנג כמנהיג חלופי למפלגה החלו להתגבר כאשר סניפי המפלגה ב[[ויקטוריה (אוסטרליה)|ויקטוריהוויקטוריה]] וב[[אוסטרליה הדרומית]], מרדו כנגד תוכנית ראשי הממשלות.
 
טראומטי ככל שזה יהיה, יישמה לבסוף הממשלה תוכנית כלכלית והמצב החל להשתפר. האמון מבית והאמון משוק האשראי הבריטי החלו להשתקם והאפשרות של אי תשלום החוב נמנעה. בציבור הייתה הצלחה למסע להנפקת אגרות חוב ממשלתיות בריבית נמוכה, מחירי הצמר והחיטה החלו לעלות ובאוקטובר החל מצבן הפיננסי של הממשלה הפדרלית וממשלות המדינות להיות תחת שליטה. אך כששיעור האבטלה עדיין המשיך לעלות, עדיין היה סקאלין צריך להתמודד עם מפח נפש של רבים במפלגתו. לאנג חש מאוים לנוכח ההצלחה לכאורה של תוכנית ראשי הממשלות וחידוש הדיונים על איחוד מחדש בין הפלגים בלייבור, התקיים במקביל להשתפרות המצב הכלכלי. בנובמבר נאלצה סיעת הלייבור של לאנג להתעמת עם ממשלתו של סקאלין. לנוכח ההאשמות שתאודור עשה שימוש לרעה בתפקידו כשר האוצר כדי להשיג תמיכה בניו סאות' ויילס, קראו ביזלי ותומכיו להקים ועדת חקירה מלכותית שתחקור את ההאשמות. סקאלין סירב לדרישות אלה ולהפתעת רבים, חצו ביזלי ותומכיו את הקווים ועברו לאופוזיציה, ובכך גרמו לתבוסתה של הממשלה. בחירות בזק נקבעו לדצמבר [[1931]]. מערכת בחירות זו הייתה אחת הקצרות בהיסטוריה של אוסטרליה, אך עם עימות גלוי בין תומכי לאנג לבין תומכי סקאלין בויקטוריהבוויקטוריה ובניו סאות' ויילס, וכשרובה של אוסטרליה נמצא עדיין תחת מצוקה כלכלית וממורמר על הממשלה, תבוסתה של הלייבור הייתה מובטחת. המפלגה נחלה מפלה מוחצת בבחירות. כוחה של מפלגת הלייבור הרשמית ירד ל-14 מושבים בלבד, סיעתו של לנג הגדילה את כוחה ב-4 מושבים ו[[ג'וזף ליונס]] נבחר להיות ראש הממשלה. עם זאת, סקאלין לא נתפש כאחראי לכישלון והמשיך לכהן כמנהיג הלייבור. נכון להיום, הייתה זו הפעם האחרונה בה ממשלה אוסטרלית מכהנת הופלה לאחר קדנציה אחת.
 
==קריירה מאוחרת==