לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל שטראשון"

מ (הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-19 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון))
נולד ב[[זסקוביץ']] (Засковичи) לרב יוסף שמואלזון. למד אצל אביו ומפי רבי [[אברהם דנציג]]. נישא לשרה בת הגביר ר' דוד מהכפר שטראשון שב[[פלך וילנה]], ואימץ כחמיו את שם הכפר כשם משפחתו. לאחר נישואיהם, כלכל חמיו העשיר את בני הזוג והוא המשיך את לימודיו. ב-[[1812]], עם [[מלחמת רוסיה-צרפת (1812)|פלישת נפוליאון לרוסיה]] ובעקבות פריצת חיילים צרפתיים לבית המשפחה, עקר עם חותנו לעיר [[וילנה]], שם יסד חותנו [[קלויז]] (בית מדרש). זמן קצר אחר כך נפטר חמיו והשאיר ב[[צוואה|צוואתו]] חצי מרכושו ומחצרו ברחוב פפלאווס (Paplaujos; פאפלאוועס) בעיר, לבתו וחתנו. שרה שטראשון השקיעה סכום ניכר מכספי הירושה בהקמת עסק לייצור וממכר [[יי"ש]] שהצליח מאד, והם התבססו כלכלית.
 
הרב שטראשון היה עסקן ומעורב בענייני הציבור בווילנה ובשאלות כלליות שעלו על הפרק כמו נושא [[ארץ ישראל]], וניהל קופת [[גמ"ח]] גדולה. הוא דחה הצעת רבנות ב[[סובאלק]], ומדי בוקר לאחר תפילת שחרית מוקדמת (08:00 שעון מקומי) בבית המדרש שהוריש לו חמיו, העביר שיעור בן שעתיים בתלמוד לקבוצת בחורים ואברכים צעירים נבחרת,. הגהותיו וחידושיו לתלמוד הבבלי שנדפסו ב[[ש"ס וילנא]] הם פרי שיעורים אלו והדיונים בחידושיו במהלך השיעורים.
 
לאחר פטירת אשת נעוריו, נישא בשנית לאסתר בת הגביר מיכאל קצין, מנכבדי הקהילה בווילנה. בנו הגדול הרב אליהו{{הערה|{{המגיד||רוסלאנד: ווילנא (ידיעה על פטירתו)|1870/12/14|00402}}.}}, ובתו זלאטע רודנר, נפטרו על פניו. הוא נפטר בגיל 78 ב[[י"א באדר ב']] [[ה'תרל"ב]], [[21 במרץ]] [[1872]].
 
לקראת [[הלוויה|הלווייתו]] הוכרז על [[ביטול מלאכה]] כללי בעיר מטעם בית הדין של הקהילה,. הוא נקבר בהלוויה רבת-משתתפים ב[[בית הקברות היהודי בווילנה]], בקבר שנשמר עבורו לצד קברו של רבי [[אברהם אבלי פאסוועלער]], ראש בתי הדין בווילנה{{הערה|שרגא פייוויל אלקעניצקי, '''אוי לנו כי בא השמ"ש!''', להלן "קישורים חיצוניים".}}.
 
==משפחתו==