מודעות עצמית – הבדלי גרסאות
הוספת קישור תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית iOS |
מ חווית ⟸ חוויית (באמצעות WP:JWB) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות, וגם להבין את הסיבות האמיתיות המודחקות שמשפיעות על מצב רוחו. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו [[בשילה|בשלות]] [[מוסר]]ית{{הערה|שם=טוב לעסקים|רות וולף, (2008). אתיקה טובה לעסקים. ירושלים: הוצאת ראובן מס.}}. |
מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות, וגם להבין את הסיבות האמיתיות המודחקות שמשפיעות על מצב רוחו. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו [[בשילה|בשלות]] [[מוסר]]ית{{הערה|שם=טוב לעסקים|רות וולף, (2008). אתיקה טובה לעסקים. ירושלים: הוצאת ראובן מס.}}. |
||
==מודעות עצמית |
==מודעות עצמית וחוויית הזרימה== |
||
חוויית ה[[זרימה (פסיכולוגיה)|זרימה]] מאופיינת בריכוז של כל משאבי ה[[קשב]] וה[[הכרה]] אל עבר הפעילות המבוצעת. כתוצאה מכך ה[[תודעה]] של האדם מתאחדת עם הפעילות. מצב זה גורם לאובדן זמני של המודעות העצמית, אשר בעקבותיו נוצרת תחושת [[חופש]] המאפשרת לאדם לפרוץ את גבולות ה[[דימוי עצמי|דימוי העצמי]] שלו{{הערה|שם=לחנך לפנאי|אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.}}. |
|||
קְשיבוּת, או, [[מודעות קשובה]] (Mindfullness) מביאה את האדם להתרכז בכאן ועכשיו של הפעולה או החוויה של ההווה. |
קְשיבוּת, או, [[מודעות קשובה]] (Mindfullness) מביאה את האדם להתרכז בכאן ועכשיו של הפעולה או החוויה של ההווה. |
||
גרסה מ־19:25, 8 באוגוסט 2020
מודעות-עצמית משמעה תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו.
המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות לחיי היום יום[1]. על פי תפיסתו של פרויד חלקים נרחבים מהנפש שלנו נמצאים בלא-מודע, וישנן דרכים שונות בהם אנו יכולים להעלות לפחות את חלקן למודע.
לפי המשמעויות המקובלות בשפה המדוברת ובספרות, המודעות העצמית כוללת משמעויות נוספות, כגון היכולת לאינטרוספקציה, והיכולת של האינדיבידואל להבדיל עצמו מהסביבה ומאינדיבידואלים אחרים. מודעות-עצמית דומה בתפיסה ליכולת חישה וכוללת חוויה של העצמי.
מודעות-עצמית היא שאלה פילוסופית הקשורה לתודעת האדם.
חשיבות
תהליך שליפת המידע מהזיכרון האירועי, מחייב מצב של מודעות עצמית משום שהוא כולל זכרונות אישיים בעלי אופי אוטוביוגרפי[2].
פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית להבניית תפיסה מוסרית בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ התנהגות שאינה צייתנית ואינה מושפעת מדברי אחרים. בכך היא מונעת התנהגות קונפורמית הגוררת את האדם להתנהגות של עדר.
מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות, וגם להבין את הסיבות האמיתיות המודחקות שמשפיעות על מצב רוחו. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו בשלות מוסרית[3].
מודעות עצמית וחוויית הזרימה
חוויית הזרימה מאופיינת בריכוז של כל משאבי הקשב וההכרה אל עבר הפעילות המבוצעת. כתוצאה מכך התודעה של האדם מתאחדת עם הפעילות. מצב זה גורם לאובדן זמני של המודעות העצמית, אשר בעקבותיו נוצרת תחושת חופש המאפשרת לאדם לפרוץ את גבולות הדימוי העצמי שלו[1].
קְשיבוּת, או, מודעות קשובה (Mindfullness) מביאה את האדם להתרכז בכאן ועכשיו של הפעולה או החוויה של ההווה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- איך להגביר את המודעות העצמית באתר 'אנאמה'
הערות שוליים
| התייחסות האדם אל עצמו |
|---|