תיבת נח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:46, 17 בינואר 2009

תיבת נח היא התיבה בה נח, על פי סיפור המבול המקראי, מילט את משפחתו ומבחר מהחיות על פני כדור הארץ. התיבה מתוארת בפרשת נח בספר בראשית כתיבת עץ ענקית.

הציווי לבניית התיבה

נח, אשר מתואר על ידי התורה כ"צדיק תמים בדורותיו", מצטווה על ידי אלוהים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים, ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.

— שם, יד-יט

צורתה ההנדסית של התיבה

מכיוון שאורך האמה הוא כחצי מטר, וכאן עולה שאורכה של התיבה היה כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה היה עשירית מאורכה, כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה, שהיוותה לפי המסופר גן חיות צף ומעבדה ביולוגית ענקית, היה כשל נושאת מטוסים קטנה. לתיבה היו 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". על פי חז"ל, הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאכסון האוכל, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת. יש דעות שהיו קומות רבות רק שהמקרא לא פירט.

התיבה הייתה צריכה להעשות "קינים" כלומר מדורים מדורים, דבר שאיפשר לתמוך במבנה כולו ולחזקו, וגם כדי להפריד בין החיות הרבות. עוד מתואר כי לתיבה היה חלון ("צוהר") לאור ואיוורור, ופיתחה היה בצידה^[1] סגור באמצעות מכסה ^[2] .

על פי ציוויו של ה' הייתה התיבה משוחה בזפת ("כופר") מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. בראשו, היה גגה של התיבה באורך של אמה אחת בלבד ("ואל אמה תכלנה מלמעלה"), ועל כן ההבנה המקובלת היא כי גגה היה משופע. עם זאת, היו שהבינו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בצורה של מעין מקבילית משולשת, כדי להשיג יציבות במי המבול.

לגבי סוגיית שקיעתה במים, על פי פרשנות הפסוקים של ירידת המים בתום המבול, רש"י סובר כי הייתה שקועה כ-5.5 מטר (11 אמה) שהוא כשליש מגובהה, אך הרמב"ן חולק עליו וסובר כי הדבר איננו אפשרי, והיא הייתה שקועה בין מטר למטר וחצי בלבד. (בין שתי אמות לשלוש). ^[3]

זמן בנייתה

על פי חז"ל, בניית התיבה ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, על פי חז"ל, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש.

על פי חז"ל, בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, על מנת שהלה לא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נח, החל המבול לרדת על הארץ.

אכלוסה

על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה זוג יחיד מכל מין של חיות טמאות ^[4] ושבעה זוגות מכל מינים טהורים של חיות ועופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. ריבוי חיות טהורות מוסבר כדי לאפשר לנח להעלות אותן כקורבן במזבח לאחר המבול, מבלי להכחידן כפי שמתואר שעשה בפרק ח' פסוק כ'. אמנם לפי פרק ו' מתואר כי נצטווה מכל החיות אף הטהורות להכניס זוגות בלבד, ובפרק ז' (פסוקים ח'-ט', ט"ז) כתוב פעמים כי בפועל נכנסו מכולם אף מהחיות הטהורות רק זוג אחד בלבד. כן נצטווה נח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. הדגים לא היו צריכים להיכנס לתיבה, כמובן. חז"ל אף הפליגו בדבריהם, ועל בסיס המילים "מכל חי", כתבו שאפילו זוג שדים הוכנסו לתיבה. ^[5] .

לאחר שהסתיים המבול, התיבה נחה על הרי אררט, על פי המסופר במקרא בא' טבת נראו ראשי ההרים, ובי' בשבט נח פותח את חלון התיבה ושולח את העורב, העורב מתברר כלא אמין מכיוון שאיננו חוזר אף שהמים עדיין מכסים את היבשה, ולכן הוא שולח את היונה, שחוזרת לאחר שלא מצאה מנוח לכף רגלה, ובפעם השנייה כשהוא משלחה לאחר שבוע, היא חוזרת ועלה של זית בפיה, ובפעם השלישית היא איננה חוזרת כלל, ונח מבין שפני האדמה יבשו. בא' ניסן יבשה האדמה ונח מסיר את מכסה התיבה, ב-27 לחודש השני (כ"ז אייר) נח מקבל ציווי לצאת מהתיבה.

תמיהות

סיפור התיבה מעלה תמיהות מסוימות למי שמנסים לפרש אותה כפשוטה.

גם במידות מודרניות בניית תיבה במידותיה של תיבת נח שתוכל לשרוד סערה ומבול כפי שהם מתוארים בסיפור, הוא בגדר הבלתי סביר.
גם אם בניית תיבה שכזו אפשרית, משפחה פשוטה, חסרת מיומנות ומסורת בניה תתקשה לבנות אותה כהלכה, באמצעים שעמדו לרשותם, גם במשך תקופה ארוכה, אלא אם כן נכניס את הגורם הניסי או האלוהי לתמונה. יש המנסים לתרץ כי מידות האנשים בתקופה ההיא היו גדולים בהרבה ממידות האנשים בתקופתינו, אך הדבר מסופק מאוד.
על השאלה כיצד הגיעו החיות מיוזמתן אל התיבה, הרמב"ן עונה כי מדובר באינסטינקט השרדותי של החיות שהרגישו במבול הקרב ובא^[6].
על ההתכנות של הכלת כל המינים החיים כיום באותה תיבה (כאשר מהחיות הטהורות היה צריך לקחת לא פחות מ-14 חיות לכל זן). על כך משיבים רבינו בחיי והכלי יקר^[7] והרמב"ן^[8] וטוענים שמדובר בנס, שבו מועט מחזיק את המרובה.
על האפשרות של הכנסת אוכל שמספיק להזנת החיות במשך 376 ימים, מה-17 באייר עד ה-27 באייר, שבו יבשה האדמה, וכיצד האוכל נשמר מבלי להתקלקל במשך כל התקופה. על השאלה השנייה רש"י עונה ושוב מכניס את הגורם הנסי לעניין ^[9].
כיצד הוזנו חיות הטורפות שנאלצו לפתע להיות צמחוניות? על כך מנסה האבן עזרא להשיב וטענתו היא כי החיות הטורפות והעופות הדורסים בלית ברירה הסתפקו באכילת עשב ופֵרות כאשר הם רעבו ^[10].
על השאלה כיצד תיתכן התפזרותם שוב של כל המינים החיים על פני כל היבשות בכדור הארץ, כאשר הן יוצאות מהר אררט שבאסיה, יהיו שיטענו שאף לדברי חז"ל, מדובר בתופעה אזורית שלא כללה את כל העולם, שכן כבר בחז"ל יש דעה כי בארץ ישראל לא היה המבול, וכך סובר גם רש"י שאומר שהמבול היה בבבל שהיא עמוקה ^[11].
על הטענה כיצד נח הבדיל בין החיות הטהורות לטמאות, מכיוון שחלוקה זו ניתנה מאוחר יותר לבני ישראל, ובני נח אף לגרסת המקרא כלל לא צוו להקפיד עליה, ניתן להשיב כי המצווה שהורה על הדבר, גם הורה לו על החיות הטהורות.
באופן כללי המקרא והספרות התלמודית טוענים כי מעשה התיבה כרוך היה בניסים אלוהיים, כמו האגדה, שלאחר שנכנסו נוח ומשפחתו וכל החיות לתיבה, התאסף קהל רב שבא להתגרות בהם, וחיות טורפות שצצו משום מקום, שמרו על כל סביבות התיבה, ולכן בכל קושי גדול אפשר להכניס את הגורם הניסי.

בהגות ובתרבות

הוגי דעות יהודיים הוסיפו הסברים משלהם בסיפור תיבת נח. בעל השפת אמת אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שהשבת היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים.

היו שראו בסיפור תיבת נח, רמז למצב עם ישראל בזמן הגלות, שאז כדי לשרוד על עם ישראל להסתגר בתוך "תיבת נח של בית המדרש", מאימת המים השוצפים והמחריבים, שמסמלים את אומות העולם. היו שהקצינו תפיסה זו, ואו בישיבות מודל של תיבת נח, שלתוכה מתכנסים התלמידים, כדי שלא יתקלקלו ובסופו של דבר יוכלו להמשיך את קיום התורה.

הרב קוק ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מודרג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי ^[12].

כיום הביטוי "תיבת נח" משמעותו מקום שמרוכזים בו ערב רב של מינים בלי כל קשר ביניהם. בהקשר זה כונתה רכבת ההצלה של קסטנר "תיבת נח" של הקהילה ההונגרית. יש הקוראים לפרויקטים של שימור בעלי חיים בשם תיבת נח.

בתרבות הישראלית החילונית ניכרת התפיסה, גם בשירה של נורית זרחי וגם בשירו של יורם טהרלב, כי כל החיות בתיבת נח היו בזוגות כפי שמתואר בפרק ו' ובכניסת החיות לתיבה בפרק ז' פסוקים ח' - ט', ט"ז, בעוד שלפי תפיסת הפרשנות הדתית החיות הטהורות היו בשביעיות כפי שמתואר בתחילת פרק ז'.

באמנות ובספרות

פזמונאות

מילים: נורית זרחי, לחן: מתי כספי, פרידה מתיבת נח - זוגות זוגות,
מילים: יורם טהרלב, לחן: מתי כספי, נח,
נתן יונתן, רק עלה, בביצוע שלמה ארצי.

ספרות

לאה נאור, תיבת נח
טום דולי, תיבת נח - הסיפור האמיתי
עזריאל מסלטון, תיבת נח

מקבילות לסיפור תיבת נח

סיפור דומה לסיפור תיבת מופיע באגדת גילגמש אודות המלך גילגמש מהמיתולוגיה הבבלית. בסיפור מסופר על כך שהאלים החליטו למחות את בני-האדם, אך אל אחד מגלה בסתר לאוטנפישטים אודות התוכנית והוא בונה תיבה וממלט בה את נפשו.

קישורים חיצוניים

אדריכל מ. בן אורי המבנה ההנדסי של תיבת נח, אתר דעת

הערות שוליים

^ (בראשית ו ט"ז)
^ (בראשית ח' י"ג)
^ (פרשנות על בראשית ח' ד')
^ (התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהימנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי)
^ בבלי, חגיגה טז ע"ב
^ (בראשית ו' כ')
^ (בראשית ו' ט"ו)
^ (בראשית ו' י"ט)
^ (בראשית ו' י"ח)
^ בראשית, ו' י"ט
^ (בראשית ו' י"ז)
^ (מוסר אביך פרק ב' סע' א')

תבנית:Link FA תבנית:Link FA

תבנית:Link FA

[1] (בראשית ו ט"ז)

[2] (בראשית ח' י"ג)

[3] (פרשנות על בראשית ח' ד')

[4] (התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהימנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי)

[5] בבלי, חגיגה טז ע"ב

[6] (בראשית ו' כ')

[7] (בראשית ו' ט"ו)

[8] (בראשית ו' י"ט)

[9] (בראשית ו' י"ח)

[10] בראשית, ו' י"ט

[11] (בראשית ו' י"ז)

[12] (מוסר אביך פרק ב' סע' א')

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 * על השאלה כיצד תיתכן התפזרותם שוב של כל המינים החיים על פני כל היבשות ב[[כדור הארץ]], כאשר הן יוצאות מהר אררט שב[[אסיה]], יהיו שיטענו שאף לדברי חז"ל, מדובר בתופעה אזורית שלא כללה את כל העולם, שכן כבר בחז"ל יש דעה כי בארץ ישראל לא היה המבול, וכך סובר גם רש"י שאומר שהמבול היה ב[[בבל]] שהיא עמוקה <ref>(בראשית ו' י"ז)</ref>.
 * על הטענה כיצד נח הבדיל בין החיות הטהורות לטמאות, מכיוון שחלוקה זו ניתנה מאוחר יותר לבני ישראל, ובני נח אף לגרסת המקרא כלל לא צוו להקפיד עליה, ניתן להשיב כי המצווה שהורה על הדבר, גם הורה לו על החיות הטהורות.
-* באופן כללי המקרא והספרות התלמודית טוענים כי מעשה התיבה כרוך היה בניסים אלוקיים, כמו האגדה, שלאחר שנכנסו נוח ומשפחתו וכל החיות לתיבה, התאסף קהל רב שבא להתגרות בהם, וחיות טורפות שצצו משום מקום, שמרו על כל סביבות התיבה, ולכן בכל קושי גדול אפשר להכניס את הגורם הניסי.
+* באופן כללי המקרא והספרות התלמודית טוענים כי מעשה התיבה כרוך היה בניסים אלוהיים, כמו האגדה, שלאחר שנכנסו נוח ומשפחתו וכל החיות לתיבה, התאסף קהל רב שבא להתגרות בהם, וחיות טורפות שצצו משום מקום, שמרו על כל סביבות התיבה, ולכן בכל קושי גדול אפשר להכניס את הגורם הניסי.
-למרות כל התמיהות הנ"ל, יש חוקרים הסבורים כי שרידי תיבת נח נמצאו על הר אררט שב[[טורקיה]] [http://www.sodot.tv/site/ProDetile.asp?id=857&CategoryID=1&SubID=8&PageView=1#player]. לעומתם חוקרים אחרים טוענים כי סברה זו אינה מבוססת.
 ==בהגות ובתרבות==