ספינג'
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
דונאט  |
| מרכיבים עיקריים |
קמח, שמן |
  | |
סְפינג' או סְפֶנג' (נהגה שְׁפינְג'), בפי יהדות ג'רבה 'סְפינגָ'ה ביחיד וספינג' לרבים (בערבית: السفنج (אלספינג') תרגום: הספוג), הוא מאכל שכנראה מקורו בספרד והגיע לצפון אפריקה בתקופת גירוש ספרד, או מקורו בישראל והופץ על ידי היהודים כמו הסופגניה. הספינג' עשוי בצק שמרים ומטוגן בשמן עמוק, בדומה לסופגנייה. הספינג' המרוקאי הוא עם חור במרכזו ונראה כמו דונאט (סופגנית חישוק), בתוניסיה ולוב הוא נפרס לצורה שטוחה וכמעט מעוגלת, על הספינג' מפזרים סוכר או סירופ. ולעיתים עם ביצה מטוגנת עליו או עם פולים וכמון [דרוש מקור].
את הספינג' נהוג לאכול במועדים אלו:
- בחג החנוכה, בו מסמלים לפי המסורת את השמן שנמצא במקדש.[1]
- הוא ניתן לתינוק כאשר יוצאת לו שן ראשונה.
- בקרב יהודי צפון אפריקה נהוג שלמחרת החתונה, כשהחתן והכלה מגיעים לבית ההורים, מקבלים את פניהם בכפית דבש, ולאחר מכן מגישים ספינג' עם דבש וכוס תה.
- יהודי אלג'יריה נהגו לאכול ספינג' לאחר אמירת הסליחות ותפילת שחרית בחודש אלול, כדי לעודד את האנשים והצעירים שהתעוררו מוקדם לסליחות.
במרוקו ובתוניסיה היה הספינג' מאכל שהיה מקובל מאוד על ילדים. למשל, בעת הליכתם למוסד הלימודים, היו עוצרים אצל המוכר ומקבלים את הספינג' מושחל על חוט מעץ הדקל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מנהג אכילת הספינג' בחנוכה ידוע כבר מהמאה ה-12 והוא נזכר על ידי רבי מימון הדיין. ראו:יעקב משה טולידאנו, קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם, בתוך: שריד ופליט, עמ' 8-7, באתר היברובוקס; שרגא אברמסון, רב נסים גאון, עמ' 328, באתר היברובוקס.
