מירי גלעד

מירי גלעד (נולדה ב-1950) היא משוררת וחוקרת ספרות.

ביוגרפיה

מירי גלעד ילידת קיבוץ ניר עם שבנגב הצפוני, סמוך לרצועת עזה. הוריה היו בין מקימי הקיבוץ, אליו הגיעו מבסרביה (מולדובה היום) כחניכי תנועת גורדוניה הציונית.

לפני גיוסה לצבא עסקה בהדרכת נוער במסגרת 'שנת שירות'. בתום שירותה הצבאי למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת באר שבע. סיימה תואר שני בהצטיינות בספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, בעבודה על קריאה פמיניסטית בסיפורי הקיבוץ של עמוס עוז.

סיימה דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן בהדרכתה של פרופ' ז'ולייט חסין. את עבודת הדוקטורט עיבדה לספר: "מסע אל חוויית הרגע בחיי היומיום וביצירתם של וירג'יניה וולף וס. יזהר" בהוצאת רסלינג, 2013.

במשך שני עשורים עסקה בהוראה בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות. בשנים האחרונות מרצה במוסדות תרבות שונים, בארגונים ובהשתלמויות מורים הרצאות העשרה בנושא ספרות ותרבות.

מירי גלעד נשואה לאהוד – מנהל פרויקטים בתעשייה האווירית ואם לשלושה; מתגוררת באורנית.

אודות ספריה

לְרַקֵע תמונות, עקד, 1980

הספר מבוסס על עבודה אקדמית שכתבה גלעד לתואר הראשון שעסקה בקשר בין שירה מודרנית לצילום. זהו ספר משותף למירי גלעד ולבעלה אהוד גלעד, בו היא כתבה את השירים בהשראת צילומיו של אהוד.

שעה אחת ביום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997 (הדפסה שנייה 2008)

אביה, שמשפחתו נרצחה בבסרביה-מולדובה, היה ממייסדי קיבוץ ניר עם. שתי חוויות תשתית אלו – אובדנה האלים של המשפחה באירופה, והקשר לאדמת הנגב מוצאים את ביטויים העז בשירי הספר. שיריה של גלעד נובעים, בעיקרם, מהתבוננות בטבע, ויוצרת תמונות המעצבות חוויות אנושיות והיסטוריות מגוונות הלובשות, לא אחת, ממדים רליגיוזיים.

הספר זכה בפרס ספרי ביכורים מטעם משרד החינוך והתרבות והמועצה הציבורית לתרבות ואמנות. ^[1]

רגע על פני האדמה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011
מסע אל חוויית הרגע בחיי היומיום וביצירתם של וירג'יניה וולף וס. יזהר, הוצאת רסלינג, 2013
מקום הולדתי נוקש על גבי, קשב לשירה, 2016
דבר אחר על החיים, ספרי עיתון 77, 2023
השדה והכוכבים מסעו של יחיד בחבלי ״היחד״ הוצאת כרמל 2024

מאמרים

גלעד מירי, מכמיהה להתבוננות ועד התגלות. קשת החדשה, חוב' 8 (קיץ 2004), עמ' 113–122 (דיון משווה ביצירתם של וירג'יניה וולף וס. יזהר).
מירי גלעד, האובייקט - מכמיהה להתבוננות ועד התגלות : דיון משווה ביצירתם של וירג'יניה וולף וס. יזהר (רמת גן, תשס"ד 2003) <דיסרטציה-אוניברסיטת בר-אילן>

על המחברת ויצירתה:

זיוה פלדמן, אישה יוצרת: נוף השומרון ומקומו בשירת נשים. מחקרי יהודה ושומרון, קובץ 13 (2004), עמ' 319–328 (דיון ביצירתן של מירי גלעד, אסתר זילבר-ויתקון ומירה קדר).
יאיר רוה, ומה שלום השירה? בוכים אבל יורים, תרבות מעריב, 10 באוקטובר 1997, עמ' 8.

על "שעה אחת ביום":

דרור אידר (דרור כהן), כשהאדם נמלט אל העלים. הארץ, תרבות וספרות, ב' בניסן תשנ"ט, 19 במארס 1999, עמ' ב-14.
מרים גודאל, אבנים במקומן הנכון. מאזנים, כרך ע"ד, גל' 6 (2000), עמ' 59–60.
משה גולצ'ין, שעה אחת ביום. דימוי, גל' 17 (1999), עמ' 67.
רות לאופר, יפה, יפה מדי. עתון 77, גל' 213 (1997), עמ' 9.
בדאור שמוליק, מילים מתפרצות, הקיבוץ, 11 בספטמבר 1997, עמ' 21.
עודד פלד, תנועת הנרקיסים, מעריב, 17 ביולי 1998.

על "רגע על פני האדמה":

רפי וייכרט. מול כל הים. עיתון 77, גל' 359 (טבת-שבט תשע"ב, ינואר-פברואר 2012), עמ' 13.
לירן שמריז. רגע על פני האדמה. מאזנים, כרך פ"ה, גל' 2 (סיון תשע"א, יוני 2011), עמ' 52–53.
תמרה אבנר, צניעות הקיום, מוסף שבת – לתורה, הגות ספרות ואמנות, המוסף לספרות של מקור ראשון, 10 ביוני 2011.

על "מסע אל חוויית הרגע בחיי היומיום וביצירתם של וירג'יניה וולף וס. יזהר":