לדלג לתוכן

ניר עם

ניר עם
חצר ניר עם, 1950
חצר ניר עם, 1950
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית שער הנגב
גובה ממוצע[1] ‎116 מטר
תאריך ייסוד 1943
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 726 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎6.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
7 מתוך 10
http://www.nir-am.co.il

נִיר עַם הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, ממערב לשדרות, המשתייך לתנועה הקיבוצית.

בהקמתו נקרא היישוב בית חנון על שם בית חאנון שעל קרקעותיה הוא הוקם. בשנת 1943 נקבע שם המקום כשְׁדֵמוֹת[3][4][5]. בשנת 1946 הוסב שם היישוב לניר עם, כסמל ל”ניר של חלוצי העם המפלסים דרך להתיישבות המוני ישראל באזור רחב ידיים זה”[6].

גבעת הפרש ליד ניר עם

הקיבוץ הוקם בט"ו בשבט ה'תש"ג (21 בינואר 1943)[4] על ידי קבוצת "ניר חיים"[7], חברי ארגון גורדוניה שעלו מבסרביה[8], והתגבשו בגבעת הקיבוצים ליד רחובות ולאחר מכן ליד קריית ביאליק[9][10]. בשנים שלאחר מכן הצטרפו לקיבוץ גם עולים מארגנטינה ומצרפת.

הקיבוץ הוקם על אדמות מבית חאנון שרכישתן החלה על ידי משה סמילנסקי בשנות ה-30[11], והושלמה על ידי הקרן הקיימת בתחילת שנות ה-40. הנקודה יועדה לקבוצת אברהם של הקיבוץ הדתי[12], אולם בנובמבר 1942 שוכנעה קבוצת אברהם להתיישב בכפר עציון[13] שיישובה נחשב לדחוף יותר, והנקודה הועברה לידי קבוצת ניר חיים.

קרן היסוד חפר במקום באר לאספקת מים[14]. קידוחים באזור ניר עם שימשו מקור לקו המים שהונח בשנת 1947 וסיפק מים ל-11 הנקודות בנגב, שהוקמו במוצאי יום הכיפורים תש"ז[15].

מפעל מכסף לייצור סכו"ם נרכש על ידי הקיבוץ בשנת 1961 ומאז הוא פועל בבעלותו.

בקיבוץ נמצא מוזיאון המים והביטחון בנגב, המתאר את פרשת מציאת המים באזור ועמידת המקום במלחמת העצמאות. בקרבת המוזיאון נמצא מאגר המים ניר עם של חברת מקורות.

ליד ניר עם נמצאת גבעת תצפית לעבר רצועת עזה ועליה פסל מתכת של פרש וסוסו. הפסל הוקם בשנת 2002 לזכר שומר השדות יעקב (ינצ'יק) גברי חבר קיבוץ ניר עם, על ידי בנו ונכדו. במבצע עופרת יצוקה, כשכתבי החוץ לא הורשו להיכנס לרצועה, הם שידרו את כתבותיהם מגבעה זו.

בשנת 2014 במהלך מבצע "צוק איתן" חדרו מחבלים לישראל ותכננו לפגע בקיבוץ ניר עם ובקיבוץ ארז הסמוך, צה"ל שלח כוח של בית הספר לקצינים, בהיתקלות נהרגו ארבעה קצינים ולוחמים[16].

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[17] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[18]

שטח הקיבוץ הוא כ-20,000 דונם.

ערך מורחב – קרב ניר עם

ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת מתקפת הפתע על ישראל, תקפו כ-65 מחבלים המשתייכים לארגון הטרור הפלסטיני חמאס את הקיבוץ, בניסיון לבצע בו טבח ולחטוף אזרחים לעזה. כוחות גולני ומג"ב בלמו את ההתקפה בקרב שנמשך כשמונה עשרה שעות[19].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יטבת פייראיזן-וייל, "פחד מוות שבשגרה", ארץ אחרת 42, נובמבר-דצמבר 2007, עמ' 18–23.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניר עם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ עברית כהלכה, דבר, 26 בספטמבר 1943
  4. ^ 1 2 39 נקודות-יישוב הוקמו בשנות המלחמה, משמר, 20 בספטמבר 1944
  5. ^ מפה משנת 1944 בהוצאת הסוכנות היהודית - המחלקה להתישבות חקלאית, עם שם היישוב 'שדמות בית חנון', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  6. ^ עין הנציב, יד מרדכי, ביתן אהרן, ניר עם, משגב עם, דבר, 14 באפריל 1946
  7. ^ מפה בהוצאת הקרן הקיימת, 1947, עם סימון הקיבוץ בשם 'שדמות (ניר חיים)', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  8. ^ ניר עם - קיבוץ, באתר תנועת העבודה הישראלית
  9. ^ בדרך להתיישבות, דבר, 15 בינואר 1943
  10. ^ עוד יישוב בדרום, דבר, 2 בפברואר 1943
  11. ^ היהודים קונים קרקעות?, העם, 29 במרץ 1931
    מישיבות לשכת הוה"פ הערבי, הארץ, 3 באפריל 1931
    הוה"פ הערבי דן בקרקעות, דבר, 3 באפריל 1931
  12. ^ בית חנון שבדרום, הארץ, 11 בינואר 1943
  13. ^ יוסי כץ, יצירת הגוש ההתיישבותי הדרומי של הקיבוץ הדתי, 1947-1943: פרק בהיאחזותו של הקיבוץ הדתי בספר ארץ־ישראל, עיונים בתקומת ישראל 6, 1996, עמ' 202-225
  14. ^ פעולה גוברת של קרן היסוד בשדה ההתישבות החקלאית, משמר, 25 בפברואר 1945
  15. ^ צנור המים בנגב, משמר, 10 באפריל 1947
  16. ^ תיעוד: הדקות שאחרי הקרב בניר עם, באתר www.israelhayom.co.il
  17. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  18. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
  19. ^ ישי אלמקייס, הסיפור שמעולם לא סופר: קרב הגבורה של לוחמי גולני בניר עם, באתר מקור ראשון, ‏7.5.2024