ניר עם
 חצר ניר עם, 1950 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שער הנגב |
| גובה ממוצע[1] | 115 מטר |
| תאריך ייסוד | 1943 |
| השתייכות ארגונית | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2] | |
| - אוכלוסייה | 733 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 662 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +12.4% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   ניר עם  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
7 מתוך 10 |
| http://www.nir-am.co.il | |
נִיר עַם הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, ממערב לשדרות, המשתייך לתנועה הקיבוצית.
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהקמתו נקרא היישוב בית חנון על שם בית חאנון שעל קרקעותיה הוא הוקם. בשנת 1943 נקבע שם המקום כשְׁדֵמוֹת[4][5][6]. בשנת 1946 הוסב שם היישוב לניר עם, כסמל ל”ניר של חלוצי העם המפלסים דרך להתיישבות המוני ישראל באזור רחב ידיים זה”[7].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייסוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ הוקם בט"ו בשבט ה'תש"ג (21 בינואר 1)[5] על ידי אורי טוביה המלך ""[8], חבר ארגון גורדוניה שעלה מבסרביה[9], והתגבש בגבעת הקיבוצים ליד רחובות ולאחר מכן ליד קריית ביאליק[10][11]. בשנים שלאחר מכן הצטרף לקיבוץ גם עולים מארגנטינה ומצרפת.
הקיבוץ הוקם על אדמות מבית חאנון שרכישתן החלה על ידי משה סמילנסקי בשנות ה-30[12], והושלמה על ידי הקרן הקיימת בתחילת שנות ה-40. הנקודה יועדה לקבוצת אברהם של הקיבוץ הדתי[13], אולם בנובמבר 1942 שוכנעה קבוצת אברהם להתיישב בכפר עציון[14] שיישובה נחשב לדחוף יותר, והנקודה הועברה לידי קבוצת ניר חיים.
קרן היסוד חפר במקום באר לאספקת מים[15]. קידוחים באזור ניר עם שימשו מקור לקו המים שהונח בשנת 1947 וסיפק מים ל-11 הנקודות בנגב, שהוקמו במוצאי יום הכיפורים תש"ז[16].
"צוק איתן"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2014 במהלך מבצע "צוק איתן" חדרו מחבלים לישראל ותכננו לפגע בקיבוץ ניר עם ובקיבוץ ארז הסמוך, צה"ל שלח כוח של בית הספר לקצינים, בהיתקלות נהרגו ארבעה קצינים ולוחמים[17].
קרב ניר עם ב"מלחמת חרבות ברזל"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב ניר עם
במסגרת טבח שבעה באוקטובר תקפו כ-65 מחבלים המשתייכים לארגון הטרור הפלסטיני חמאס את הקיבוץ, בניסיון לבצע בו טבח ולחטוף אזרחים לעזה. כוחות גולני והחטיבה הטקטית של משמר הגבול בלמו את ההתקפה בקרב שנמשך כשמונה עשרה שעות[18].
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפעל מכסף לייצור סכו"ם נרכש על ידי הקיבוץ בשנת 1961 ומאז הוא פועל בבעלותו.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[19] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[20]
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בקיבוץ נמצא מוזיאון המים והביטחון בנגב, המתאר את פרשת מציאת המים באזור ועמידת המקום במלחמת העצמאות.
- בקרבת המוזיאון נמצא מאגר המים ניר עם של חברת מקורות.
- ליד הקיבוץ הוקם מצפור אסף סיבוני.
- ליד ניר עם נמצאת גבעת תצפית לעבר רצועת עזה ועליה פסל מתכת של פרש וסוסו. הפסל הוקם בשנת 2002 לזכר שומר השדות יעקב (ינצ'יק) גברי חבר קיבוץ ניר עם, על ידי בנו ונכדו. במבצע עופרת יצוקה, כשכתבי החוץ לא הורשו להיכנס לרצועה, הם שידרו את כתבותיהם מגבעה זו.
מוזיאון המים של ניר עם
מוזיאון המים של ניר עם
בית התרבות הלא גמור
חדר האוכל הישן
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יטבת פייראיזן-וייל, "פחד מוות שבשגרה", ארץ אחרת 42, נובמבר-דצמבר 2007, עמ' 18–23.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ניר עם- תולדות ניר עם באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
- ניר עם, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- רקע
- דף מידע על הקיבוץ באתר התנועה להתיישבות בנגב ובגליל
- מלחמה על המים - מוזיאון המים בניר עם
- מיכאל יעקובסון: סיבוב באנדרטה בקיבוץ ניר עם, באתר 'חלון אחורי', 23 בספטמבר 2020
עולים חדשים בקטיף הכותנה הראשון בישראל, בנגב, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
ניר עם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
אוסף תצלומים מימי ראשית היישובים שדרות, נחל עוז, ניר עוז, ניר עם, נירים, מפלסים, בארי - באתר הארכיון הציוני, 19 באוקטובר 2023- "דור של לוחמים וחולמים" מאת ד"ר זאב זיוון באתר הארכיון הציוני, 25 בינואר 2024.
- יעל אינגל, הפעוט שפונה מניר עם, פונה בשנית בגיל 78, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 2.11.2023
- מצפור גמל, גבעת ינצ'ק, קיבוץ ניר עם, מיזם אבני מורשת
- ניר חיים, מיזם אבני מורשת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ↑ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ עברית כהלכה, דבר, 26 בספטמבר 1943
- 1 2 39 נקודות-יישוב הוקמו בשנות המלחמה, משמר, 20 בספטמבר 1944
- ↑ מפה משנת 1944 בהוצאת הסוכנות היהודית - המחלקה להתישבות חקלאית, עם שם היישוב 'שדמות בית חנון', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ↑ עין הנציב, יד מרדכי, ביתן אהרן, ניר עם, משגב עם, דבר, 14 באפריל 1946
- ↑ מפה בהוצאת הקרן הקיימת, 1947, עם סימון הקיבוץ בשם 'שדמות (ניר חיים)', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ↑ ניר עם - קיבוץ, באתר תנועת העבודה
- ↑ בדרך להתיישבות, דבר, 15 בינואר 1943
- ↑ עוד יישוב בדרום, דבר, 2 בפברואר 1943
- ↑ היהודים קונים קרקעות?, העם, 29 במרץ 1931
מישיבות לשכת הוה"פ הערבי, הארץ, 3 באפריל 1931
הוה"פ הערבי דן בקרקעות, דבר, 3 באפריל 1931 - ↑ בית חנון שבדרום, הארץ, 11 בינואר 1943
- ↑ יוסי כץ, יצירת הגוש ההתיישבותי הדרומי של הקיבוץ הדתי, 1947-1943: פרק בהיאחזותו של הקיבוץ הדתי בספר ארץ־ישראל, עיונים בתקומת ישראל 6, 1996, עמ' 202-225
- ↑ פעולה גוברת של קרן היסוד בשדה ההתישבות החקלאית, משמר, 25 בפברואר 1945
- ↑ צנור המים בנגב, משמר, 10 באפריל 1947
- ↑ תיעוד: הדקות שאחרי הקרב בניר עם, באתר ישראל היום, 22 ביולי 2014
- ↑ ישי אלמקייס, הסיפור שמעולם לא סופר: קרב הגבורה של לוחמי גולני בניר עם, בעיתון מקור ראשון, 7 במאי 2024
- ↑ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ↑ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
| ||||||||||||
