עלי בן-צבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלי בן-צבי
עלי בן-צבי ירושלים 1946
עלי בן-צבי ירושלים 1946
לידה 10 בפברואר 1924
רחביה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 16 במרץ 1948 (בגיל 24)
בית קשת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית קשת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג פנינה גרי עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הפלמ"ח
דרגה רב-טוראי  רב-טוראי
פעולות ומבצעים
קרב בית קשת
תפקידים אזרחיים
מוכתר קיבוץ בית קשת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלי בן-צבי (10 בפברואר 192416 באפריל 1948) היה בנם השני של נשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי ורחל ינאית, פעיל ציוני, רב-טוראי בפלמ"ח, נפל במלחמת העצמאות על הגנת קיבוץ בית קשתקרב בית קשת).

המרכז הפדגוגי באשקלון, בית עלי ו"מעלה עלי" במכתש חצרה קרויים על שמו. בשנים הראשונות של פרס יצחק בן-צבי ניתנו כמלגה על שמו. מונודרמה (2008) וספר (2015) בשם "סיפור אהבה ארץ ישראלי" וסרט של דן וולמן "סיפור אהבה ארץ ישראלי" מבוססים על סיפור חייו של עלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי בן-צבי נולד בחורף תרפ"ד עם מעברם של הוריו רחל ינאית ויצחק בן צבי לשכונת רחביה ובכך היה לילד הראשון שנולד ברחביה, השם "עלי" נבחר בעקבות דיון במועצת ההסתדרות, שבמרכזו עמדה בעיית העלייה.

בילדותו למד בגימנסיית רחביה, לאחר מכן למד בבית הספר החקלאי 'כדורי' שבגליל התחתון, בצעירותו השתתף בתנועת הנוער המחנות העולים כחניך ולאחר מכן כמדריך, במאורעות תרצ"ו שימש כקשר בהגנה.

תוך כדי לימודיו ב'כדורי' הצטרף לפלמ"ח, בקיץ 1942 סיים עלי את לימודיו ב'כדורי', והוא עבר עם אנשי פלוגה א' של הפלמ"ח לקיבוץ יגור. לאחר שנתיים במהלך מסע אימונים בנגב, הוא נפצע במכתש חצרה, וחבריו חילצו אותו, השביל בו חולץ נקרא על שמו "מעלה עלי".

באוגוסט 1944 הקים יחד עם חבריו לפלוגה יישוב בנוסח 'חומה ומגדל'. היישוב נקרא בהמלצת אביו בית קשת, בשל ידיעותיו בערבית ואנגלית מונה בן-צבי למוכתר הכפר.[1]

מעבר לפעולותיו בהנהגת הכפר עסק בהשכנת שלום עם ערביי האזור.[2]

בתקופה זו הכיר את פנינה דרומי (לימים גרי) והם החליטו על חתונתם בי"ד באדר ב', 25 במרס 1948.

בעוד אביו שיתף פעולה עם הבריטים נגד אצ"ל, עלי חלק עליו וסבר שמדיניות זו תביא לקריסת הציונות.[3]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קרב בית קשת

עם תחילת מלחמת העצמאות הוחמר מצב הביטחון בגליל התחתון והתושבים סבלו מתקיפות מצד אנשי שבט ערב א צביח, בתגובה תקפו פלוגה מהפלמ"ח את בסיס השבט.

"אי אפשר לשבת בשקט! נפלו באירופה חמישה מיליונים יהודים ללא כל תועלת. יפלו עוד אלפים בארץ. אולי הקברים האלה לא יהיו חינם"

– עלי בן צבי - מכתב לחברתו

ב-16 במרץ 1948 יצאה מבית קשת כיתה של שמונה סיירים בפיקודו של עלי לסייר בגבעת שהב. בהגיעם למקום נפתחה עליהם אש תופת מכל הצדדים על ידי מארב מתוכנן של הזביחים. הם הצליחו להשיב אש ולפגוע באחדים מהתוקפים אבל רק ניצול אחד הצליח להימלט ולהגיע לשער הקיבוץ ושם התמוטט.

מיד אורגן כוח גדול מגדוד "ברק" של חטיבת גולני, בניסיון להגיע לגבעת שהב ולחלץ את הגופות. הקרב סער כל אותו יום. הגשם השוטף הפריע ללוחמים ובסוף היום הם נאלצו לסגת כשהם סובלים משלושה הרוגים ופצועים רבים. הגופות נשארו אצל הזביחים.

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם האחים עלי ועמרם בן-צבי. (1926)

בהשתדלותו של מנהל בית הספר החקלאי כדורי, נתן פיאט, ובחסות הבריטים הוחזרו הגופות לאחר שהושחתו על ידי הזביחים.

לאחר שהוחזרו הגופות הם נקברו בקבר אחים בבית קשת לאחר לוויה כואבת בה השתתף בין השאר דוד בן-גוריון שכתב אחר כך ביומנו "בן־צבי לא הזיל דמעות ודן על העניינים - אבל כאבו לא היה חלש מזה של רחל...חזרו מהלוויה של עלי וחבריו. סבורים שבכדור האחרון ירה בראשו - למען לא יפול בידי הערבים. בעוד ימים אחדים עמד להתחתן עם נערה מנהלל..."[4]

שניים מחבריו של עלי גילו את זהות מארגן הקרב בן השבט א-זביח וחיסלו אותו ללא משפט, לאחר תקופה אחד מהם סיפר על כך ליצחק בן-צבי וביקש ממנו משפט, בן צבי הוציא פתק ורשם עליו חנינה נשיאותית.[5]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לזכרו בשנת 1950 פירק הזוג בן צבי את צריף מגוריהם והועבר לקיבוץ בית קשת, לשמש בית תרבות לזכר עלי,[6][7][8] בשנת 2002 הוחל בשיפוץ הצריף.[9] בשנת 2008 שופץ הצריף ביוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ובסיוע איש העסקים אלישע קלעי.[10]
  • הזוג בן צבי הוציאו ספר הנצחה בשם עלי בהוצאת קריית ספר ירושלים תשי"ז,[11] קיבוץ בית קשת הוציא ספר הנצחה בשם מול התבור,[12] בן צבי גם הקדיש את ספרו פועלי ציון בעלייה השנייה לזכר בנו.[13]
  • במרכז בית קשת, בגבעת שהב, הקימה בתיה לישנסקי, דודתו של עלי, אנדרטה לאחיינה ולשאר החללים,[14] לישנסקי הקימה אנדרטה נוספת לזכרו בבית הספר כדורי.
  • באשקלון הוקם לזכרו מרכז פדגוגי בשם בית עלי,[15] בהמשך הוקם בסמוך ספרייה באותו שם,[16] בן צבי תרם את ספרייתו למכון.[17]
אני מנשק לך למלאות שלושים שנה לנישואינו. עלי איננו, אך לא לחינם נולד לנו ולא לחינם חי וזו נחמתי, וזו צריכה להיות נחמתך.

– יצחק בן צבי לרחל ינאית[18]

יצחק בן צבי הקים באוניברסיטה העברית פרס לזכר אביו ולזכר בנו,[19] הפרס הפך לימים לפרס יצחק בן-צבי.[20]

סיפור אהבה ארץ ישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – סיפור אהבה ארץ ישראלי, סיפור אהבה ארץ ישראלי (סרט)

פנינה גרי ארוסתו של עלי הוציאה ב-2008 מונודרמה בשם "סיפור אהבה ארץ ישראלי", המבוססת על סיפור אהבתה לעלי ואסון מותו ערב חתונתם. הצגת היחיד, בביצוע השחקנית עדי בילסקי (במספר רב של תפקידים), הייתה מועמדת בקטגוריית "מחזאי/ת השנה" לפרס "קיפוד הזהב" 2009 ליוצרי הפרינג' בישראל[22][23] וזכתה בפרס זה בקטגוריית "שחקנית השנה" (בילסקי). ב-28 במרץ 2011, נערכה הצגה חגיגית בצוותא לציון 250 הצגות של "סיפור אהבה ארץ ישראלי" במעמד שרת התרבות לימור לבנת.[24] ב-2012 זכתה גרי על הצגה זאת ב"פרס ליצירה בתחום הציונות", בשנה הראשונה בה הוא מחולק.[25][26]

המחזה תורגם לאנגלית וההצגה רשמה הופעות באנגליה, בפסטיבל לידס[27] (2009) ובמקומות רבים ברחבי העולם.[28][29][30][31]

"שפע טוהר, תום ושקט. בת הצחוק התמידית, טוב הלב, רוח ישרה עמוקה וכנה. כזה הוא עלי, כזה הוא היה. גזע נפלא נגדע"

– דודתו של עלי בתיה לישנסקי, באנדרטה לזכרו

בשנת 2015 הוציאה גרי את הספר "סיפור אהבה ארץ ישראלי" (הוצאת שוקן, תשע"ה), רומן אוטוביוגרפי שנכתב בהשראת ההצגה.[32]

בשנת 2017 יצא הסרט "סיפור אהבה ארץ ישראלי"[33] בהשראת המחזה שכתבה גרי, בבימויו של דן וולמן על פי תסריט מאת דיתה גרי ובכיכובם של עדי בילסקי ואביב אלוש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתב מקצין המחוז עפולה המאשר את מינויו של עלי בן-צבי למוכתר קיבוץ בית קשת, באתר ישראל נגלית לעין, ‏16 בדצמבר 2021
  2. ^ רות דיין והלגה דדמן, ואולי... ספורה של רות דיין, ספרית מעריב, ירושלים : וידנפלד וניקולסון, 1973, עמ' 127
  3. ^ חגי מזור, יצחק בן-צבי הנשיא השני: מבחר תעודות מפרקי חייו (1963-1884), ארכיון המדינה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 339; אתר למנויים בלבד שלמה נקדימון, תעלומת מותו של עלי, בנו של נשיא המדינה השני, יצחק בן־צבי, בקרב בתש"ח, באתר הארץ, 1 במאי 2014
  4. ^ דוד בן-גוריון, יומן המלחמה: מלחמת העצמאות, תש"ח-תש"ט, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, כרך א', פרק שלישי, 20.3.48, עמ' 314.
  5. ^ אבי ששון וגד סובול, ‏נשיא בחוצות אשקלון, עתמול, גיליון 228, עמ' 20 - 22, באתר Academia.edu
  6. ^ בן ציון מיכאלי, הגברת הראשונה, תל אביב: מלוא, 1992, עמ' 19
  7. ^ אמנון רמון, "דוקטור מול דוקטור גר" - שכונת רחביה בירושלים, יד יצחק בן-צבי, תשנ"ח – 1998, עמ' 138 - 139
  8. ^ מפולטאבה עד כהונת נשיא מדינת ישראל, דבר, 24 באפריל 1963; צריף י. בן צבי - בית תרבות לבית קשת, דבר, 28 בנובמבר 1950
  9. ^ דוד הכהן, משפצים את הצריף של בן צבי, באתר ynet, 6 באוקטובר 2002
  10. ^ אלי אשכנזי‏, "הזדמנות אחרונה לספר": אהובתו של בן הנשיא שבה למקום שבו מת בקרב, באתר וואלה!‏, 13 במאי 2017
  11. ^ ראו: אורי רוזנברג, ספר עלי, בבלוג נושנות, 2 ביוני 2021
  12. ^ ספר יזכור נמסר לנשיא, דבר, 29 בנובמבר 1955
  13. ^ חגי מזור, יצחק בן-צבי הנשיא השני: מבחר תעודות מפרקי חייו (1963-1884), ארכיון המדינה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 401
  14. ^ גלעד לזכר בוגרי כדורי, הַבֹּקֶר, 11 בינואר 1960
  15. ^ ע, ינוב, המרכז התרבותי בית עלי יחנך היום באשקלון, מעריב, 22 ביוני 1961
  16. ^ ספרייה באשקלון על שם עלי בן צבי, למרחב, 23 ביוני 1961
  17. ^ מרדכי ארציאלי, נשיא המדינה תרם את ספריתו למכון ע״ש עלי בז צבי באשקלון, הארץ, 13 באפריל 1961
  18. ^ חגי מזור, יצחק בן-צבי הנשיא השני: מבחר תעודות מפרקי חייו (1963-1884), ארכיון המדינה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 387
  19. ^ לדב רבין הוענק הפרס ע"ש צבי שמשי ז"ל, דבר, 12 ביוני 1955
  20. ^ פרס בן-צבי הוענק לאברהם בן יעקב, הצופה, 23 בפברואר 1956
  21. ^ מעלה עלי - מכתש קטן, באתר מדרשת ביחד ירוחם, ‏2017-01-08
  22. ^ פסטיבל הפרינג' של קיפוד הזהב, באתר "הבמה"
  23. ^ מירב יודלביץ', מי מועמד לקיפוד הזהב, באתר ynet, 3 במרץ 2009; פסטיבל לילות פרינג' וטקס קיפוד הזהב 2009, באתר "עכבר העיר"
  24. ^ הסיטי - גאווה אבהית, באתר nrg‏, 4 באפריל 2011
  25. ^ הזוכים בפרס ליצירה בתחום הציונות, באתר "הבמה", 30 באפריל 2012
  26. ^ הוכרזו הזוכים בפרס שרת התרבות והספורט ליצירה בתחום הציונות, באתר משרד התרבות והספורט, 3 במאי 2012
  27. ^ The Leeds Jewish International Performing Arts Festival 2009
  28. ^ Israeli play comes to Montreal, באתר העיתון "jewish Tribune"
  29. ^ ג'ניפר מקינטוש, An Israeli Love Story in Ottawa, באתר העיתון "Your Ottawa Region"; סבין גיבינס, An Israeli Love Story coming to Ottawa, באתר www.emcottawasouth.ca; פטריק לנגסטון, A bounty of plays this month, באתר העיתון "Ottawa Citizen"; גליה סרנר, "סיפור אהבה ארץ ישראלי" במופע יחיד וחד פעמי בטורונטו, 15.8.2011, ברשת החברתית "שלום טורונטו"; Une histoire d'amour israélienne, באתר תיאטרון "Théâtre Darius Milhaud"; An Israeli Love Story, באתר Toronto Centre for the Arts
  30. ^ ליסה טרייגר, "An Israeli Love Story" - about love and Israel, באתר העיתון "Washington Jewish Week"
  31. ^ לורה קאטלר, About Love and Israel - An Israeli Love Story,, באתר האוניברסיטה האמריקנית
  32. ^ סיפור אהבה ארץ־ישראלי, באתר הוצאת שוקן
  33. ^ "סיפור אהבה ארץ ישראלי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)