מנחם גורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם גורן
גורן, 2009
גורן, 2009
לידה 26 בינואר 1944 (בן 80)
ראשון לציון, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביולוגיה ימית, איכתיולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנחם גורן (נולד ב-26 בינואר 1944) הוא ביולוג ימי, איכתיולוג ואוצר אמריטוס במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, משנה ליו"ר המוזיאון לטבע ויו"ר משותף של ועדת הפאונה והפלורה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

מחקריו עוסקים בטקסונומיה, ביוגאוגרפיה וביולוגיה של דגים במערכות אקולוגיות ימיות ובמערכות מים פנימיות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחם גורן נולד ב-1944 בראשון לציון, ולאחר מלחמת העצמאות עבר לצפת. הוא למד בבית הספר "בית חינוך", שלאחר כמה שנים הפך בית הספר ל"ממלכתי א'". בילדותו הרבה גורן לטייל בסביבות צפת והושפע מהקרבה לטבע. כנער שאף להתמחות בחקלאות והתקבל לבית הספר החקלאי בנהלל, אולם בשל מחלה נאלץ לעזבו וחזר להשלים את חוק לימודיו בצפת. במהלך הלימודים התנדב לגדנ"ע אוויר, ולאחר כמה שנים התמנה ל"מפקד" הסניף בצפת. את שירותו הצבאי החל גורן בקורס מ"כים של הנח"ל בשיבטה, ולאחר מכן בבסיס חיל האוויר, שם פגש את חגית, אשתו לעתיד. את עיקר שירות המילואים עשה בגדוד 34, ולאחר מכן ביחידה לאיתור נעדרים[1].

גורן למד תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני בזואולוגיה (נושא התזה: דגי המים המתוקים בישראל) ותואר שלישי בביולוגיה ימית (נושא הדוקטורט: אקולוגיה של התיישבות אורגניזמים ימיים על מצע מלאכותי) באוניברסיטת תל אביב.[2] את השתלמות הבתר-דוקטורט עשה גורן במכון המחקר ומוזיאון הטבע זנקנברג שבגרמניה, שם התמחה בטקסונומיה של דגים.[1]

בשנת 1983 הוציא לאור את הספר "דגי המים המתוקים בישראל" בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספריית הפועלים.[3]

מאז חזרתו לארץ ועד סוף שנות ה-90 ריכז ולימד את הקורס "הכרת הפאונה של ישראל". במשך כמה שנים לימד עם בלה גליל קורס שנושאו "החי בליטורל הים התיכון". מתחילת שנות ה-90 ועד סמוך לפרישתו לגמלאות בשנת 2012 הוביל, יחד עם עמיתיו אבי ברנס ואריק דיאמנט, קורס בביולוגיה של דגים שהתקיים במכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת. גורן היה חבר ועדת המסטרנטים של בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובמשך ארבע שנים עמד בראשה. בנוסף, לימד במכללת לוינסקי קורס בנושא חסרי חוליות.

גורן הנחה למעלה מ-40 תלמידי מחקר לתואר שני ושלישי.

פעילות מדעית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר מנחם גורן במחקר בכנרת, 1989
מנחם גורן במחקר בכנרת, 1989

בשנת 1977 מונה גורן למנהל המוזיאון הזואולוגי שבאוניברסיטת תל אביב. בתפקיד זה פעל לאיחוד וסטנדרטיזציה של האוספים השונים והנהיג דיגיטציה של נתוני האוספים. המוזיאון הזואולוגי היה מהראשונים בעולם להקים בסיס נתונים ממוחשבים. בנוסף, גורן הקים, בשיתוף ובסיוע עמיתים מבית הספר לזואולוגיה, שתי תערוכות שהיו פתוחות לציבור, "חיות ארסיות" ו"נדידת בעלי חיים", וארגן את מערך הביקורים של תלמידי בתי הספר בגן למחקר זואולוגי שבאוניברסיטה.

ב-1989 הקים בשיתוף פעולה עם מוזיאון ארץ ישראל, בראשותו של האלוף במיל' רחבעם זאבי, את התערוכה "חיות הנגב", שהוצגה במשך כשנתיים במוזיאון ארץ ישראל.

פעילותו המחקרית התמקדה בשנות ה-80 וה-90 בחקר היבטים שונים בטקסונומיה וביולוגיה של דגי שוניות האלמוגים בים סוף. בנוסף, גורן ארגן וניהל משלחות מחקר לעוטף סיני ולאי טיראן, בשיתוף מדענים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ורשות הטבע והגנים.

מתחילת שנות ה-2000 מתמקדים מחקריו של גורן בים התיכון. הוא חוקר את הדינמיקה של חברת הדגים המושפעת מהגירה מאסיבית של מינים מים סוף דרך תעלת סואץ (הגירה לספסית), מהתחממות הים ומהשפעות אנתרופוגניות (הנובעות מפעילות האדם) נוספות.

גורן פרסם שלושה ספרים ולמעלה מ-180 פרסומים מדעיים. הוא השתתף בכמאה כנסים, רובם בינלאומיים, שבהם הציג כ-140 עבודות מחקר.

בשנת 2012 שימש גורן כראש הקבוצה האקולוגית בצוות החברה להגנת הטבע שהכינה את הצעת תוכנית ממשק הדיג לאורך החוף הים התיכון של ישראל.[4]

גורן חבר בכמה ועדות מקצועיות בישראל ויועץ בהתנדבות לעוסקים בשמירה ובשיקום גופי מים בארץ. הוא מונה לחבר כבוד בעמותה לזואולוגיה בישראל,[5] וקיבל תעודת הוקרה מרשות הטבע והגנים על פעילותו לשימור ושיקום חברת הדגים בגופי המים הפנימיים בישראל.

שיקום והשבה לטבע של לבנון הירקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973 גילה את לבנון הירקון ותיאר אותו כמין חדש למדע,[6] יחד עם לב פישלזון ואתלווין טרוואבאס (Ethelwynn Trewavas).[7] לבנון הירקון (שם מדעי: Acanthobrama telavivensis) הוא מין דג מים מתוקים, השייך למשפחת הקרפיוניים ואנדמי לישראל, אך כבר כשהוגדר עמד על סף הכחדה.

בשנת 1999, ביוזמת גורן ובשיתוף עם רשות נחל הירקון, החלו הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב ורשות הטבע והגנים בפרויקט לשיקום אוכלוסיית הדג ולהחזרתו לטבע. בסקר שנערך בשנת 2016 נמצא כי הדג שב למרבית חלקי נחל הירקון.[8]

תפקידים וחברות בארגונים מקצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1983-1980: חבר בתת-ועדה לאוספים מדעיים על הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), המועצה להשכלה גבוהה
  • 1990-1983: יו"ר שותף של הוועדה לאוספי הטבע הלאומיים של האקדמיה הישראלית למדעים
  • 1985-היום: חבר הוועדה של החי והצומח בישראל, האקדמיה הישראלית למדעים
  • 1984-1983: חבר הוועד המנהל של העמותה הישראלית לאקולוגיה
  • 1987-1986: חבר הוועד המנהל של העמותה הישראלית לזואולוגיה
  • 1996-1991: חבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לאקולוגיה וראש הצוות לשימור הסביבה
  • 1995-היום: חבר בוועדה המייעצת של רשות המים לממשק הדיג בכנרת
  • 2004-1994: סגן נשיא האגודה האיכטיולוגית האירופאית (EIS)
  • 2000-1997: חבר הוועד המנהל של האיגוד הבינלאומי למדעי החיים (IUBS)
  • 2010-1998: יו"ר שותף ב-DIVERSITAS (פרק SRAR (9) פרויקט ריכוז נתוני המצאי וניטור המגוון הביולוגי במערכות אקולוגיות אקוואטיות פנים-יבשתיות) בתוכנית בינלאומית במדעי הטבע
  • 1999-היום: יו"ר שותף בוועדת החי והצומח של האקדמיה הלאומית למדעים
  • 2003-2001: חבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לזואולוגיה
  • 2004-2003: חבר הוועד המנהל של העמותה הישראלית למדעי הימים
  • 2004: חבר בצוות המומחים של ה-IUCN (האיחוד העולמי לשמירת הטבע) להכנת הרשימה האדומה של דגי מים פנימיים בארצות הסובבות את הים התיכון
  • 2008: חבר בצוות המומחים של ה-IUCN (האיחוד העולמי לשמירת הטבע) להכנת הרשימה האדומה של דגי הים התיכון
  • 2015-2012: ראש צוות מומחים בפרויקט הרפורמה לממשק הדיג בים התיכון הישראלי שנוהל על ידי החברה להגנת הטבע
  • 2020: חבר בוועדה המלווה לניטור הלאומי בים התיכון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]