מעברת חרובית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעברת חרובית הייתה מעברה שהוקמה סמוך לכפר מנחם בחבל לכיש, יחד עם משואה, בתחילת שנת 1955, לצורך שיכון זמני של עולים מצפון אפריקה שיועדו להתיישב במושבים בחבל.

באפריל 1955 נתמלאה המעברה, ובה ובמשואה התגוררו כ-2000 נפשות. תושבי המקום הועסקו על ידי הקרן הקיימת[1] אשר נטעה בקרבת מקום את יער חרובית וקיימה במקום משתלה[2]. מחרובית יצאו מקימי עוצם במאי 1955[3].

במאי 1955 קיימו כ-50 ממתיישבי חרובית הפגנה בירושלים בדרישה למדריכים דתיים והתיישבות דתית וכנגד מה שהם כינו: "אורח החיים הבלתי דתי שכופים עליהם מדריכיהם"[4].

לקראת סוף שנת 1959 נותרו בחרובית כ-60 משפחות שלא היו מעוניינות לעבור להתיישבות ועל כן יועדו לעבור לשיכונים בערי פיתוח כדי לאפשר את סגירת המעברה[5].

לא תמיד שבעו עולים נחת משיבוצם במעברת חרובית והיו מספר מקרים של פעולות מחאה של עולים שבקשו לעבור למקום אחר[6]. כמו כן היו זמנים של מתיחות בין תושבי המעברה למנהלי העבודה מטעם הקרן הקיימת[7] וביוני 1959 עלו טענות שקופחו בשכרם על ידי הקק"ל[8].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]