מעמד האישה בערב הסעודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בחורה סעודית עוטה ניקאב

מעמד האישה בחברה הסעודית מיוחד, כיוון שזו חברה המקיימת הפרדה נוקשה בין המינים. על נשים סעודיות מוטלים איסורים רבים. אסור לאישה לצאת מביתה שלא בלבוש מלא הכולל עביה ורעלה, אסור לאישה לצאת מביתה ללא אישור מהמופקד עליה (מחרם), אסור לה לעבוד במחיצת גברים. ועד יוני 2018 נאסר עליה לנהוג במכונית.[1]

החל מספטמבר 2019, הנשים הסעודיות רשאיות להתגייס לתפקידי לוחמה שונים בצבא הסעודי. מאז שנות ה-60, השתנה מעמד האישה רבות, ידע עליות ומורדות והוא עדיין משתנה מעת לעת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונש על האונס בערב הסעודית מוסדר בחוק האסלאמי, השריעה, המהווה את הבסיס למערכת המשפטית של ערב הסעודית (אנ'). לפי החוק האסלאמי, העונש שבית משפט יכול להטיל על האנס עשוי לנוע בין מלקות להוצאה להורג. עם זאת, אין חוק עונשין בסעודיה, ואין חוק כתוב שמפליל באופן ספציפי אונס או קובע את עונשו. בנוסף, אין איסור על אונס בנישואים.

בשנות ה-50 הוקמה מערכת החינוך הסעודית. ראשית היו אלה הגברים שקיבלו חינוך ממלכתי בבתי-ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים. חלקם המשיך אחר-כך לתארים אקדמיים בארצות זרות, בעיקר במדינות ערביות כמצרים ולבנון, אך גם באירופה ובארצות הברית. חלק מהלומדים במדינות השונות פגשו נשים זרות ומשכילות, התחתנו וחזרו עמן לממלכה. מעמד האישה הסעודית הלא-משכילה ירד ומעמדה הפך ללא אטרקטיבי בעבור הגברים המשכילים שלא מצאו שפה משותפת עמן. מצב זה, שהיה בלתי-נסבל בעבור משפחת המלוכה עודדה להקים בתי-ספר לבנות.

בית הספר הראשון לבנות נפתח ב-1962. מטרת בית-הספר הייתה להכין את הנערה הסעודית להיותה אם ורעיה. פתיחת בית-הספר לוותה בהפגנות מצד מתנגדי הרעיון; היו כאלה שקראו להורים שלא לשלוח בנותיהם לבתי-הספר והיו אחרים שעמדו בשערי בית-הספר ואיימו להרוג כל מי שינסה להיכנס למתקן.

משום ההפרדה בין המינים, דרשה הקמת מערכת החינוך לבנות, הכשרת נשים מקצועיות להעסקה בתחום ההוראה ובמקצועות תומכי הוראה. ראשית, הובאו מורות זרות, בעיקר מצריות ובמקביל החלו בהכשרת מורות מקומיות. ב-1965 החלה לעבוד המורה הסעודית הראשונה.

הנשים החלו ללמוד ובמספרים הולכים וגדלים. הן התקדמו במעלה מערכת החינוך ואף למדו באוניברסיטאות. מאז עלייתו של המלך עבדאללה בשנת 2005, קידם המלך רפורמות במוסדות הדת, החינוך והמשפט, במטרה לשחרר את הממלכה, ולו במעט, מכבליו של הממסד הדתי הוואבי, הנחשב לאחד השמרנים באסלאם. בעידוד בתו, הנסיכה עאדלה הידועה בפעילותה למען הנשים, הוכנסו שיעורי חינוך גופני לבתי הספר הציבוריים והפרטיים לבנות. כמו כן, הוקמו מועדוני ספורט ובריאות לנשים והותר לנשים להשתתף בתחרויות ספורט מקומיות ובחו"ל. ב-2009 חנך המלך ליד העיר ג'דה אוניברסיטה למדעים ולטכנולוגיה, המאובזרת בציוד העדכני ביותר הקיים בתחומי המדעים ומיועדת לשני המינים הלומדים יחדיו. נאמר אף כי באוניברסיטה החדשה סטודנטיות תוכלנה לנהוג בעצמם במכוניותיהן ברחבי הקמפוס.[2]

בשנת 2007 פורסם ספר "בנות ריאד" של סופרת סעודית והוא מתאר את חיי האישה במדינה. הספר זכה להצלחה ותורגם ל-40 שפות, אך הפצתו בסעודיה בערבית נאסר וניתן לרכוש רק את התרגום שלו.

בספטמבר 2011 הודיע המלך עבדאללה כי נשות המדינה תהיינה רשאיות להצביע בבחירות שיתקיימו בסעודיה ב-2015.

עד אולימפיאדת לונדון הייתה סעודיה המדינה היחידה בעולם שאסרה על נשים להשתתף באולימפיאדה. אבל רק לאחר שהוועד האולימפי הבינלאומי איים שיבטל את השתתפות הסעודים, אם לא יתירו לנשים להתחרות, הסעודים צרפו שתי ספורטאיות למשלחת שלהם למשחקים האולימפיים.

ב-2015 אושר לראשונה לנשים סעודיות להצביע ולהיבחר בבחירות המקומיות, ואף מספר נשים נבחרו לתפקידים ברשויות במקומיות.

ב-2017 הוחלט כי החל מ-2018 יבוטל האיסור על נהיגת נשים בערב הסעודית, ואיסור זה בוטל רשמית ב-24 ביוני 2018. כמו כן החל מ-2018 הותר לנשים להיכנס לאירועי ספורט בשלושה אצטדיונים ברחבי המדינה.[3]

ב-2019 הוחלט לאפשר לנשים סעודיות להוציא דרכון ולטוס לחו"ל ללא אישור גבר.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עוזי רבי, סעודיה – ממלכת נפט במבוכי הדת והפוליטיקה (ספר 7 בסדרה המזרח התיכון בימינו), האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ח–2007, פרק 7.8.6 חברה בטלטלה: "מרד הנהיגה" – נשים בסעודיה, עמ' 158–169.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]