נשים להגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלוגו של תנועת נשים להגה

ערב הסעודית היא ייחודית בתור המדינה היחידה בעולם שבה נשים לא מורשות לנהוג בכלי רכב.[1] תנועת נשים להגה (בערבית: قيادة المرأة في السعودية) היא קמפיין של נשים סעודיות לביטול איסור זה. התנועה החלה כאשר כמה עשרות נשים נהגו בריאד בשנת 1990. הנשים נעצרו, דרכוניהן הוחרמו וחלקן נקנסו. ב-2007, וג'הה אל-הוויידיר ונשים אחרות עתרו למלך עבדאללה למען זכותן של נשים לנהוג, וסרט שבו צולמה אל-הוויידיר נוהגת ביום האישה הבינלאומי ב-2008 משך תשומת לב בתקשורת הבינלאומית.

בשנת 2011, במסגרת המחאות של האביב הערבי, מספר נשים, ביניהן אל-הווידיר ומנאל א-שריף, התארגנו כדי לקיים קמפיין אינטנסיבי יותר בעד הזכות לנהוג, ותועדו כשבעים מקרים של נשים נוהגות בחודש יוני. בסוף ספטמבר, נגזרו על שיימה ג'סטניה עשר הצלפות על נהיגה בג'דה, אך פסק הדין בוטל.

שנתיים מאוחר יותר, הושק קמפיין נוסף ובו תוכננה עוד נהיגה המונית על ידי נשים ב-26 באוקטובר 2013. שלושה ימים לפני תאריך זה, דובר משרד הפנים יצא בהצהרה פומבית ונדירה לגבי האיסור, אשר אינו רשום בחוק, אך נאכף בכל זאת על ידי הרשויות, והזהיר כי "אסור לנשים בסעודיה לנהוג, והחוק ייאכף נגד כל מי שתפר את האיסור וכל מי שיתמוך בהפרה כזו."[2] נציגי משרד הפנים הזהיר מנהיגות של הקמפיין באופן אישי לא לנהוג ב-26 באוקטובר, ובעיר הבירה הקימה המשטרה מחסומים כדי לתפוס נשים נוהגות.[3] ב-26 בספטמבר 2017, הוציא המלך סלמאן צו על פיו יורשו נשים לנהוג בסעודיה, החל מה-24 ביוני 2018.[4]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957 יצאה בריאד הכרזה על איסור נהיגת לנשים. [5][6] איסור זה הוא חלק ממערכת רחבה אשר שוללת מנשים זכויות, כמו למשל שיטת האפוטרופסות הגברית, לפיה לנשים אין חופש תנועה או חופש עיסוק, וחייבות את אישורו של גבר ממשפחתן - בדרך האב מעת הלידה, הבעל אחר הנישואים, ובן או קרוב אחר אחר התאלמנות - עבור כל פעולה, כולל לימודים או נישואים. על פי דו"ח מ-2012, זכויות נשים בסעודיה הן מהמוגבלות ביותר בהשוואה לסטנדרטים בינלאומיים. בשנת 2002, כתב העת האקונומיסט העריך כי המשכורות של כ-500,000 הנהגים הנדרשים להסיע נשים בסעודיה מהוות 1% מההכנסה הלאומית.[7][8]

מחאת הנהיגה של 1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בנובמבר 1990, 47 נשים סעודיות בריאד שלחו את נהגיהן הביתה, ונהגו במכוניותיהן בשיירה במחאה נגד האיסור.[9] הנשים שנעצרו עוכבו למשך יום אחד, דרכוניהן הוחרמו, חלק פוטרו ממקומות עבודתן כתוצאה ממחאתן.

2007-2008 עצומה וסרטון ויראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2007, האגודה להגנה על זכויות נשים בסעודיה, אשר נוסד על ידי וג'הה אל-הוויידר ופאוזיה אל-עיוניi, הגישו עצומה עם 1,100 חתימות למלך עבדאללה בבקשה לביטול האיסור על נהיגה לנשים.

ביום האישה הבינלאומי 2008, אל-הוויידיר צילמה את עצמה נוהגת, ולאחר שהסרטון פורסם ב-YouTube ונהיה ויראלי, המעשה שלה משך סיקור נרחב בתקשורת הבינלאומית. אל הוויידיר הביעה את תקוותה כי האיסור על נהיגת נשים יבוטל עד יום האישה הבינלאומי ב-2009.

2011-2012 [עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסטר של קמפיין #women2drive

ב-2011, קבוצה של נשים כולל מנאל א-שריף התחילה קמפיין פייסבוק בשם "למדו אותי לנהוג, כדי שאוכל להגן על עצמי" או Women2Drive ("נשים להגה"), אשר בערבית גם כולל משחק מילים בין נהיגה להנהגה. הנשים אמרו כי הקמפיין שלהן בהשראת האביב הערבי.

הקמפיין קרא לנשים להתחיל לנהוג ב-17 ביוני 2011. הקמפיין הכה גלים וגרף אוהדים רבים בפייסבוק. אל-שריף תיארה את הפעולה כמתרחשת במסגרת זכויות נשים, ולא כמחאה. אל-הוויידיר התרשמה, והצטרפה אף היא לקמפיין.

סובארו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחברה, סובארו משווקת את מכוניותיה בכבדות לנשים (בארצות הברית), לכן התאחדו פעילות זכויות נשים סעודיות וכן מספר ארגונים, כולל "נשים להגה", והן ביקשו מחברת האם של סובארו, פוג'י תעשיות כבדות, להפסיק למכור כלי רכב במדינות שבהן נשים לא יכולות לנהוג.[10][11]

מנאל א-שריף[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי, לפני הפתיחה הרשמית של הקמפיין, אל הוויידיר צילמה את אל-שאריף, נוהגת ברכבה. הווידאו פורסם ביוטיוב ופייסבוק. אל-שריף נעצרה ושוחררה ב-21 במאי ולמחרת נעצרה שנית. ב-30 במאי, א-שריף שוחררה בערבות, על תנאי שתחזור לחקירה אם תידרש, ושלא תדבר עם התקשורת, ולא תנהג. ניו יורק טיימס ו-Associated Press ייחסו את משך הזמן הארוך של אל-שריף יחסית למחאות קודמות עם הפחד של הרשויות בסעודיה מגל המחאות של האביב הערבי.

סוף מאי – תחילת יוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במאי, אישה נוספת נעצרה על נהיגה ברכב. היא נסעה עם שתי נשים ברכבה ב אר-ראס, ועוכבה על ידי משטרת התנועה בנוכחות כוחות הביטחון. היא שוחררה לאחר חתימה על הצהרה כי לא תשוב לנהוג. אך בתגובה למעצרה של אל-שריף, עוד מספר נשים סעודיות פרסמו סרטונים של עצמן נוהגות במהלך הימים הבאים.

ו'גנאט רחביני, שחקנית סעודית מפורסמת בעולם הערבי, הייתה בין הנשים שנהגו במכוניותיהן במחאה ב-4 ביוני בג'דה. היא נעצרה ושוחררה למחרת ללא ערבות.

17 ביוני 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב 17-ביוני, כ-50 נשים נהגו במכוניות בערים שונות ברחבי סעודיה, כולל מהא אל-קהטיני ואימאן אל-נאפג'אן בריאד, ונשים אחרות בג'דה ו דמאם. בסיבובה השני של אל-קהטיני, היא קיבל דוח על נהיגה ללא רישיון סעודי. אל-קהטיני הייתה מרוצה מכך, ואמר לטיים מגזין, "זה דוח. תרשום את זה. אני האישה הסעודית הראשונה לקבל דוח תנועה."

בעיתון הגרדיאן דווח כי המשטרה הייתה תחת הוראות לא להתערב בפעילותן של הנשים ב-17 ביוני.

סוף יוני 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור למען תנועת Women2Drive של קרלוס לטוף

שתי נשים סעודיות צולמו נוהגות בריאד על ידי תומסון רויטרס ב-22 ביוני.

ב-29 ביוני, חמש נשים נוהגות נעצרו בג'דה. הבלוגרית הסעודית אימאן אל-נאפג'אן תיארה את המעצרים כ"מעשה ההדף הגדול הראשון מצד הרשויות". היא טענה שמחאות יוני 2011 היו משמעותיות יותר מאשר אלה של 1990, כי "למעשה ב-1990 המחאה הייתה רק בת ארבע עשרה מכוניות בהן היו 47 נשים, [בעוד מה-17 ביוני ועד סוף החודש היו כשבעים מקרים מתועדים של נשים נוהגות."

יולי–ספטמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יולי, הנסיכה אל-טאוויל, אשתו של אחיין של המלך עבדאללה, דיברה על התנגדותה לאיסור נהיגה לנשים בשידור רדיו אמריקאי, ב-NPR, וקראה לשוויון זכויות לנשים בשוק העבודה, במערכת המשפטית, ובחינוך. היא תיארה את זכויות האדם האלה כחשובות יותר מהזכות לנהוג.

בסוף ספטמבר, שאימה ג'סטניה נידונה ל-10 מלקות על נהיגה במכונית בג'דה. גזר הדין נפסק זמן קצר לאחר שהמלך עבדאללה קבע כי נשים יוכלו להשתתף בבחירות המוניציפליות ב-2015, והוא ביטל את גזר הדין.

נובמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 נובמבר 2011, מנאל אל-שריף הגישה כתבי תביעה בוועדת הקובלנות, משפט מתמחה שאינו בית משפט שריעה, נגד מנהל התנועה על דחייה של בקשתה לקבלת רישיון הנהיגה. אל-שריף הגישה בקשה לקבלת רישיון במאי 2011. התביעה הועברה אל משרד הפנים.

דצמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דצמבר, חבר מועצת השורא, כמאל סובחי, הגיש דו"ח למועצה, ובו כתוב כי הסרת האיסור תוביל לזנות, פורנוגרפיה, הומוסקסואליות וגירושים וכן "הסוף לבתולין". ראש המועצה אמר לנשים הפעילות כי הוא "עדיין פתוח לשמוע את הטעונים להסרת האיסור".

פברואר 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בפברואר, סמר בדאווי, פעילת זכויות אדם אשר נהגה באופן קבוע מאז יוני 2011 וסייעה לנשים אחרות שנהגו מול המשטרה ובתיקים המשפטיים הגישה תביעה דומה לזו של מנאל א-שריף, נגד הדחייה שקבלה בעקבות בקשתה לרישיון נהיגה. לא הייתה הכרעה בבית המשפט, שפשוט דחה את המועד.

יוני 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביוני 2012, כדי לחגוג את יום השנה של מחאת יוני 2011, הושק קמפיין מחודש למען הזכות לנהוג. אחת ממארגנות הקמפיין, עזיזה אל-יוסף, נהגה במכוניתה, ודיווחה שעוד כמאה נשים סעודיות נוהגות באופן קבוע מאז יוני 2011.

2013 – 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2013, התחיל קמפיין שקרא לנשים להפר את האיסור לנהוג ב-26 באוקטובר, אליו הצטרפו מספר פעילות בוטות.[12] בתגובה, אתר האינטרנט של הקמפיין נחסם בסעודיה, והשיח' צאלח אל-לוהיידן, אחד מאנשי הדת הבכירים בערב הסעודית, יצא בהצהרה שנשים שנוהגות מסתכנות בפגיעה בשחלות, ועלולות ללדת ילדים עם בעיות קליניות. משרד הפנים גם יצר קשר באופן אינדיווידואלי עם המנהיגות של הקמפיין והורה להן לא לנהוג.[13] אולם, למרות זאת ולמרות נוכחות משטרתית כבדה, יצא הקמפיין לדרך, ותוך ימים ספורים עלו לפחות 12 סרטים ב-YouTube של נשים נוהגות, ורבות אחרות דיווחו שעשו זאת גם, אך ללא תיעוד צילומי. האקטיביסט הישאם אל-פאג'י פרסם ביוטוב סרטון ויראלי בתמיכה בקמפיין הנהיגה של הנשים, שעשה פרודיה לשירו של בוב מארלי השיר "No Woman No Cry", אשר נקרא "No Woman No Drive". את הסרטון הפיק בעלה של לוג'יין אל-הד'לול, פאהד אל-בוטיירי.

לוג'יין אל-הד'לול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בנובמבר 2014, לוג'יין אל-הד'לול עשתה כותרות כאשר עשתה את חלקה למען תנועת הזכות לנהוג. בתור סטודנטית באיחוד האמירויות הערביות, הוציאה שם אל-הד'לול רישיון, ואז נסעה במכוניתה לגבול סעודיה וביקשה לחצותו. הייתה לרשויות הסעודיות התראה על מעשיה, מכיוון שמספר ימים קודם לכן העלתה ליוטוב סרטון בו היא נוהגת, אשר תוך ארבעה ימים קיבל יותר מ-800,000 צפיות, האשטאג בטוויטר, וגם למעלה מ-3,000 תגובות ביוטוב.[14] כשהיא הגיעה לגבול ערב הסעודית היא צייצה בטוויטר כי פקיד מכס עצר אותה בגבול, והיא תקועה שם - לא נותנים לה לעבור, ולא מחזירים את דרכונה. היא המשיכה לצייץ במהלך 24 השעות בהם הוחזקה בגבול לקהל בינלאומי. למחרת, היא נעצרה על ידי המשטרה, והוחזקה במאסר למשך 73 ימים.[15][16]

נסיך מוחמד בן סלמאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיך מוחמד בן סלמאן דיבר בראיון ב-2016 על האיסור של נשים סעודיות לנהוג ואמר כי "ערב הסעודית לא מוכנה עדיין לנשים נוהגות".[17] הנסיך אמר גם כי "נהיגת נשים אינה עניין דתי כמו שזו בעיה הנוגעת לחיי הקהילה עצמה אשר מקבלת או דוחה זאת." עם זאת, הוא היה מאוחר יותר מי שנחשב כמאחורי ההסרה של איסור הנהיגה בספטמבר 2017.[18]

2017-2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בספטמבר 2017, המלך סלמן הכריז על הכרה בזכותן של נשים סעודיות לנהוג על פי השריעה. נקבע כי רישיונות נהיגה לנשים יונפקו החל מה-24 ביוני 2018.[19][20] רשויות מיד יצרו קשר עם מנהיגות התנועה "נשים להגה" והורו להן לא לדבר עם התקשורת על הנושא.

בין 15–18 במאי 2018, הרשויות פשטו על בתיהן של פעילות "נשים להגה" וכן מתנועת ביטול שיטת האפוטרופסות הגברית בסעודיה, ועצרה רבות, כולל לוג'יין אל-הד'לול, אימאן אל-נאפג'אן, עאישה אל-מאנה, עזיזה אל-יוסף, מדיחה אל-עג'רוש, ועוד כמה נשים, וכן ושני גברים המעורבים בתנועה. Human Rights Watch מפרש את מטרת המעצרים כאמצעי הפחדה "נגד כל מי שמביע ספקנות לגבי האג'נדה של נסיך הכתר בנושא זכויות".[21] הממשלה השיקה יחד עם המעצרים ההמוניים קמפיין מדיה בו קראו לפעילות "בוגדות", ושר הפנים הסעודי הצהיר שהן תחת חקירה על "מגעים עם גורמים זרים" וניסיונות לגייס פקידי ממשל במטרה להסב נזק לממלכה. העיתון הסעודי "אוקז", עיתון פרו-ממשלה, דיווח שעונש המוות עומד על הפרק עבור הנשים.[22] עיתון סעודי אחר פרסם שאם יעמדו למשפט, צפוי לפעילות עונש של 20 שנים בכלא.[23]

סולידריות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפיין ניו מדיה הושק ב-2015, ובה נשים אמריקאיות פרסמו תמונות, סרטונים, וציוצים של אנשים צופרים במכוניותיהם בתמיכה בקמפיין "נשים להגה",[24] ביניהן חברת הקונגרס ננסי פלוסי ונהגת המירוצים ללאני מונטר.[25][26]

ב-15 ביוני 2011, התארגנה מחאת סולידריות סביב שגרירות סעודיה בוושינגטון די סי, של נשים במכוניות,[27] ובאותו החודש, שלוש נשים ממינסוטה הגישו תלונת אפליה מגדרית נגד חברה בבעלות סעודית על כך שהן פוטרו כנהגות על ידי החברה, כאשר הגשת התלונה נועדה לחפוף לקמפיין "נשים להגה".[28][29]

הקליפ לשיר "Bad Girls" של M.I.A. שיצא ב-2 בפברואר 2012, הוא יצירת מחאה בהזדהות עם התנועה.[30][31]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקלי · פמיניזם ליברלי · פמיניזם שחור · פמיניזם מזרחי · פמיניזם פוסטמודרני · פמיניזם סוציאליסטי · פמיניזם מרקסיסטי · פמיניזם תרבותי · פמיניזם פוסט-קולוניאלי · אנרכה-פמיניזם · אקופמיניזם · פמיניזם לסבי · פמיניזם דתי (יהדות) · פמיניזם אסלאמי · פמיניזם הצטלבותי · סייברפמיניזם · טרנס-פמיניזם · קוויר-פמיניזם · פמיניזם סקס-פוזיטיב · פמיניזם בדלני · פמיניזם צ'יקנה · פמיניזם נוצרי · פרוטו-פמיניזם · סופרג'יזם · פמיניזם אפריקאי · לסביות פוליטית · פמיניזם אנליטי · פמיניזם שמן
תאוריה מגדר · הטמעת חשיבה מגדרית · לימודי מגדר · לימודי נשים · לימודי גבריות · פדגוגיה פמיניסטית · הגישה הפמיניסטית למשפט · אתנוגרפיה פמיניסטית · העסקה הפטריארכאלית · מדע ומגדר
מושגים מטריארכיה · פטריארכיה · קיריארכיה · מיזוגיניה · תרבות אונס · תקרת הזכוכית · הסגברה · Manspreading · אפקט מטילדה · ג'נדרסייד · האשמת הקורבן · צווארון ורוד · היא-סטוריה · הכחדה סימבולית · מדיניות הרבעים
סמלים סמלה של ונוס · רוזי המסמררת · יוני · שילה נה גיג · משולש שחור
Womanpower logo.jpg
פמיניזם ופמיניסטיות בעולם
פמיניסטיות לפי מדינה אוסטרליה · אינדונזיה · ארצות הברית · בריטניה · גרמניה · הודו · יפן · ישראל · כורדיסטן · מצרים · ניגריה · ניו זילנד · צ'ילה · צרפת · קנדה · שוודיה
פמיניזם לפי מדינה איראן · ארצות הברית · ישראל
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדר · גרילה גירלז · פמן · ליגת נשים בינלאומית לשלום וחירות · מוחרס ליברס · צבא נשות השלום · תא 16 · גולאבי גאנג · W.I.T.C.H · מפלגת הנשים הלאומית · הכצעקתה · הארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיה · קולקטיב נהר קומבהי · קומן נה מאן · איניניה נה הרין · Women2Drive
בישראל א-סיוואר · אחותי - למען נשים בישראל · איתך - משפטניות למען צדק חברתי · אל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי) · אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה · בת שלום · עמותת כ"ן · כייאן · מרכז צדק לנשים · נשים לגופן · קואליציית נשים לשלום · קולך · קל"ף · רוח נשית · שדולת הנשים בישראל · תנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזם · הגל השני של הפמיניזם · הגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולס · שביתת הנשים באיסלנד 1975 · מלחמות המין הפמיניסטיות · שביתת הנשים למען השלום · צעדת השרמוטות · מרד הנשים באבאוקוטה · מצעד הדייקיות · המצעד למען חיי נשים · הכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994 · מצעד הנשים 2017 · מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומי · עידוד רדיקלי · חופש הפטמה · מניפסט ה-343 · Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישה · הפרדת עיסוקים מגדרית · הדרה חברתית · רצח תינוקות בנות · ג'נדרסייד · אונס בנישואים · הטרדה מינית · מעמד האישה בישראל · מעמד האישה ביהדות · מעמד האישה באסלאם · מעמד האישה בחברה הערבית · נישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם · ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי · חוק שיווי זכויות האישה · הגישה הפמיניסטית למשפט · פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה · מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבינלאומי
תרבות
ספרי עיון המין השני · המסתורין הנשי · לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית · מיתוס היופי · משגל · נשים לגופן · פוליטיקה מינית · פמיניזם זה לכולם · פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה · שעבוד האישה · שבע אימהות · גברים מסבירים לי דברים · ילוד אישה · מניפסט החלאה · כוס: הצהרת עצמאות · האישי הוא הפוליטי · תחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלך · בית הרוחות · ג'יין אייר · הגבר הנקבי · הנשים שהגברים אינם רואים · הסיפור של זהרה · הצבע ארגמן · מעשה השפחה · ערפילי אבלון · הטפט הצהוב
כתבי עת .Ms · Off our backs · הסולם · נגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדל · תקרת הצלולואיד · תלמה ולואיז · סופרג'יסטיות · ליגה משלהן · הפנסים האדומים · להרוג את ביל · הכל אודות אמא · ריוט גירל · פוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטית · גרילה גירלז · מונולוגים מהווגינה · מסיבת ארוחת הערב · ברברה קרוגר · מרים שפירו · ג'ודי שיקגו
לקטגוריה · לפורטל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נשים להגה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Laura Bashraheel (27 ביוני 2009). "Women's transport: Solutions needed". Arab News. 
  2. ^ Casey, Mary. "Saudi Arabia issues warning against women’s driving campaign". October 25, 2013. Foreign Policy magazine. 
  3. ^ Reuters (27 באוקטובר 2013). "Saudi Arabian women vow to keep up campaign against driving ban". Guardian. אורכב מ-המקור ב-8 November 2013. 
  4. ^ "Saudi women 'to be allowed driving licences'". BBC News. 26 בספטמבר 2017. 
  5. ^ Commins, David (2009). The Wahhabi Mission and Saudi Arabia. I.B.Tauris. עמ' 109. 
  6. ^ Buchan, James (1982). "Secular and religious opposition in Saudi Arabia". in Tim Niblock. State, Society, and Economy in Saudi Arabia. I.B.Tauris. עמ' 108, 111, 112. 
  7. ^ The Economist, March 2002
  8. ^ Tripp, Harvey; North, Peter (2009). CultureShock! A Survival Guide to Customs and Etiquette. Saudi Arabia (מהדורה 3rd). Marshall Cavendish. עמ' 87. 
  9. ^ Gender and Citizenship in the Middle East, Soraya Altorki, Syracuse University Press
  10. ^ [1] “Saudi women urge Subaru to stop selling cars where women can’t drive them”, PakWheels Blog, undated.
  11. ^ [2] “Saudi Women Call on ‘Progressive’ Subaru to Leave Kingdom Over Driving Ban”, Bloomberg, June 22, 2011.
  12. ^ "Driving damages women's ovaries: Saudi cleric". Al Akhbar English. 29 בספטמבר 2013. 
  13. ^ Reuters in Riyadh. "Saudi Arabian women vow to keep up campaign against driving ban | World news". theguardian.com. 
  14. ^ "Saudi Women Driving blog 'arrest'". 
  15. ^ "Saudi Arabia frees two women after 73 days in jail for driving". 
  16. ^ "Saudi Women Free After 73 Days in Jail for Driving". Robert Mackey. 12 בפברואר 2015. 
  17. ^ "Saudi Arabia is 'not ready' for women drivers". Saudi Arabia is 'not ready' for women drivers. 28 באפריל 2016. 
  18. ^ "Saudi Arabia will finally allow women to drive". The Economist. 27 בספטמבר 2017. 
  19. ^ "Saudi Arabia driving ban on women to be lifted". bbc. 27 בספטמבר 2017. 
  20. ^ "Saudi Arabia to allow women to obtain driving licenses". The Guardian. 27 בספטמבר 2017. 
  21. ^ "Saudi Arabia: Women's Rights Advocates Arrested — Jumping Ahead of Crown Prince's Reforms Risks Jail Time". Human Rights Watch. 18 במאי 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-05-19. 
  22. ^ Detained Saudi women rights activists could face death penalty, warns pro-government newspaper, The New Arab, 21 May, 2018
  23. ^ Loveday Morris, The High Price of Feminism in the New Saudi Arabia, The Washington Post, ‏May 20, 2018
  24. ^ "HonkforSaudiWomen". YouTube (באנגלית). 
  25. ^ Leilani Münter (16 ביוני 2011), Leilani Munter Honks for Saudi Women's Driving Intiative [sic] 
  26. ^ "Nancy Pelosi on Twitter". Twitter (באנגלית). 
  27. ^ "Protest: Women drivers to circle Saudi embassy", Washington Examiner. 15 June 2011.
  28. ^ "Rochester women: We were fired from jobs as drivers for Saudis", Elizabeth Dunbar. Minnesota Public Radio. 16 June 2011.
  29. ^ "3 Minnesota Women Fired For Being Female", CBS Minnesota. 16 June 2011.
  30. ^ Dabbous, Dina (11 בפברואר 2012). "In Defence of MIA's 'Bad Girl' Arab-Bashing". 
  31. ^ "M.I.A. song ‘Bad Girls,’ lawsuits renew fight for Saudi women’s right to drive". 6 February 2012 (Elizabeth Flock). 6 בפברואר 2012.