מפלגת העם השווייצרית
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| מדינה |
 שווייץ |
|---|---|
| מייסד |
Christoph Blocher  |
| מנהיגים | טוני ברונר |
| תקופת הפעילות | 1971–הווה (כ־53 שנים) |
| אידאולוגיות |
שמרנות ליברליזם כלכלי לאומנות |
| מטה | Brückfeldstrasse 18 CH-3001, ברן |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין |
| צבעים רשמיים | ירוק כהה |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| חברי פרלמנט |
53 (National Council of Switzerland), 824 (communal legislatures of Switzerland), 151 (communal executives of Switzerland), 541 (cantonal legislatures of Switzerland), 6 (מועצת הקנטונים של שווייץ), 26 (cantonal executives of Switzerland), 2 (המועצה הפדרלית של שווייץ) |
| http://www.svp.ch/ | |
  | |
.jpg)
.jpg)
מפלגת העם השווייצרית (בגרמנית: Schweizerische Volkspartei, SVP; בצרפתית: Union démocratique du centre, UDC; באיטלקית: Unione Democratica di Centro; ברומאנש: Partida populara svizra) היא מפלגת קואליציה ימנית ושמרנית בשווייץ. כיום (2011) יש למפלגה 58 חברים במועצה הלאומית ו-6 חברים במועצת הקנטונים - אספת הברית - היא הפרלמנט של שווייץ.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע: מפלגת BGB והמפלגה הדמוקרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שורשי המפלגה נטועים באיחוד אשר אירע בשנת 1971 בין מפלגת האיכרים הסוחרים והעצמאיים (BGB) למפלגה הדמוקרטית.
בשנים שטרם מלחמת העולם הראשונה, המפלגה הדמוקרטית נהנתה מתמיכה רחבה בקרב החקלאים, אך בשנים שלאחר מכן ירדה הפופולריות שלה בקרבם, בעיקר בשל פעילותה המואצת למען התעשיינים.[1] בשנים שלאחר מכן החלו להתעצם מפלגות ואיגודים חקלאיים, בעיקר ברמת הקנטונים (אשר זכו לתמיכה בעיקר בקנטון ברן וקנטון ציריך), ועד מהרה גם זכו לייצוג הולם בפרלמנט - אספת הברית ובממשלה - מועצת הברית.[2] בשנת 1936, נוסדה מפלגת האיכרים הסוחרים והעצמאיים (BGB) - מפלגה חקלאית ברמה הפדרלית המאגדת בתוכה את מפלגות דומות ברמת הקנטון ואיגודים מקצועיים. בבחירות 1930 נכנסה מפלגת BGB למרכז הבמה הפוליטיקה השווייצרית כמפלגה ימנית שמרנית, למרות שהתחילה כמפלגת חקלאיים. בעוד המפלגה התנגדה לכל סוג של רעיונות סוציאליסטיים כגון האינטרנציונליזם והאנטי-מיליטריזם, היא ביקשה כן לייצג את הסוחרים והחקלאים השווייצרים כנגד העסקים הגדולים והבינלאומיים.[2]
מפלגת BGB תרמה באופן משמעותי להקמתה של האידאולוגיה הלאומית השווייצרית "ההגנה הרוחנית של האומה" (Landesverteidigung Geistige), אשר הייתה אחראית במידה רבה ללכידות התרבותית והפוליטית בשווייץ מאז שנות השלושים למרות הקרעים האתניים והדתיים במדינה. במאבק של המפלגה נגד השמאל במדינה, פעילים שונים במפלגה יצרו קשרים עם תנועות פאשיסטיות מתעוררת.[3] בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, BGB תרמה להיווצרותם של המאפיינים הפוליטיים של שווייץ לאחר המלחמה: "צמיחה כלכלית עם רגישות חברתית". עם הזמן המפלגה החלה לרקום קשרים ענפים עם המפלגה הדמוקרטית, אשר הפכה לבעלת עמדות פוליטיות דומות יותר ויותר.[4]
מפלגה הדמוקרטית נהנתה מתמיכה פוליטית בעיקר מצד ציבור העובדים. היא ביקשה להרחיב את הבסיס האלקטורלי שלה כלפי ציבור התומכים של מפלגת BGB - האוכלוסייה הכפרית המסורתי, למרות שהחלה לאבד מחשיבותה בעידן שלאחר המלחמה.[5]
שנים ראשונות: שנות השבעים והשמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1971, מפלגת האיכרים הסוחרים והעצמאיים (BGB) התאחדה עם מפלגה הדמוקרטית וכך נוצרה מפלגת העם השווייצרית (SVP) - מפלגה ימנית שמרנית ליברלית.[6] המפלגה החדשה המשיכה ליהנות מרמת תמיכה של כ-11% מכלל האוכלוסייה, נתון דומה לשיעור התמיכה כמה שנים קודם לכן במפלגת BGB. בשנות השמונים סבלה המפלגה מוויכוחים פנימיים רבים, והחלה להתחלק לשני מחנות פוליטיים עיקריים: האחד ימני, ועיקר בסיס התמיכה בו נמצא בקנטון ברן; והשני קיצוני יותר, ועיקר בסיס התמיכה בו נמצא בקנטון ציריך.[5]
בשנת 1977, נבחר לנשיאות המפלגה כריסטוף בלוקור, יזם צעיר אשר עתיד להיות אחד ממנהיגיה ומסמליה הבולטים. ישר לאחר שהחל לכהן בתפקידו הוא הכריז על כוונתו כדי להוביל שינוי משמעותי בקו הפוליטי של המפלגה, במטרה לפתוח אותה למגוון דעות רחב. בלוקור ביסס עד מהרה את עיקר תמיכתו בקנטון ציריך, אך בכל זאת נהנה מתמיכה רחבה גם בשאר חלקי המפלגה.[7] באותו זמן, החלה המפלגה להגביר באופן משמעותי את פעילותה הפוליטית. דבר זה התבטא בהקמת תנועת הנוער של המפלגה (1977) "צעירי SVP" (בגרמנית: Junge SVP; בצרפתית: Jeunes UDC; באיטלקית: Giovani UDC) - אשר מטרתה היא "להכשיר את מנהיגי המפלגה העתידיים".[8][9]
עליית המפלגה למרכז הבמה הפוליטית: שנות התשעים ואליך[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאבק בין שני המחנות הפוליטיים העיקריים שבמפלגה (קנטון ברן - ימני; קנטון ציריך - קיצוני יותר, הונהג על ידי כריסטוף בלוקור) באותם זמנים נמשך עד תחילת שנות התשעים. עם הזמן החלה לצבור כוח קנטון ברן המתון יותר על חשבון קנטון ציריך - הקיצוני יותר.[10] במהלך אותם שנים, המפלגה הכפילה את מספר הסניפים שלה בקנטונים בשווייץ (בסופו של דבר היא זכתה לייצוג בכל הקנטונים).[11]
בשנת 1991, המפלגה הפכה בפעם הראשונה למפלגה הגדולה ביותר בקנטון ציריך עם 20.2% תמיכה.[12] באותן שנים טרם בחירות 1999, גבר המחנה הפוליטי הקיצוני יותר של המפלגה זה של קנטון ציריך בראשות כריסטוף בלוקור, וכך החלה המפלגה בהקצנת דעותיה השמרניות.[13] במהלך שנות התשעים, המפלגה המריאה מ-25 מושבים באספת הברית (הפרלמנט של שווייץ) ב-1991 ל-44 ב-1997.[14] אם בתחילת שנות התשעים היא הייתה מפלגת הקואליציה הקטנה ביותר בשווייץ (מתוך ארבעה) עד סוף העשור היא הפכה למפלגה החזקה ביותר במדינה.[15] במקביל, המפלגה הרחיבה את הבסיס האלקטורלי שלה גם כלפי קהלים אחרים בשווייץ.[16] בבחירות 1999 הגדילה המפלגה את שיעור התמיכה בה ב-12.6%, הגידול הגדול ביותר שהתרחש מאז בחירות 1919.[17] בעקבות זאת המפלגה זכתה לפופולריות רבה בשווייץ, הגדילה את עמדות ההשפעה של והגבירה את פעילותה במועצת הברית (ממשלת שווייץ).[18][19]
במערכות הבחירות בעשור הראשון של המאה ה-21, מפלגת העם השווייצרית הגדילה בצורה ניכרת את כוחה האלקטורלי. בבחירות 2003 זכתה המפלגה ב-55 מושבים בפרלמנט, ובבחירות 2007 זכתה המפלגה ב-62 מושבים.
אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכל הקשור למדיניות חוץ המפלגה תומכות במדיניות בדלנית, ובכלל זה היא דוחה מעורבות צבאית שווייצרית בחו"ל ומתנגדת למעורבות ניכרת של שווייץ בארגונים בינלאומיים, כגון האו"ם, האיחוד האירופי, נאט"ו וכו'.
משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפלגה מתנגדת בתקיפות לאקטיביזם שיפוטי, ורואה בצורה ביקורתית את המסורת השיפוטית של שווייץ המייחסת למשפט הבין-לאומי תקפות חוקתית, אותו היא מכנה בחלק מן המקרים "לא דמוקרטי״ ו״לא לגיטימי". בנוסף, היא מביעה תמיכה עזה בדמוקרטיה הישירה בשווייץ - שיטת מעורבותו של הציבור במדינה על ידי משאלי עם דחופים.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפלגה תומכת בכלכלה ליברלית ובקפיטליזם. לפיכך היא תומכת במיסים נמוכים והיא מתנגדת להגברת ההוצאות הממשלתיות ולהגדלת הגירעון. המפלגה נמצאת בבעיה בשל מדיניותה הכללית והיותה אחת המפלגות הפופולרית ביותר בקרב החקלאים מאז ומתמיד. מצד אחד היה אפשר לצפות ממנה לצמצום הסיבסוד לחקלאות, אך היא נמנעת מלעשות כן, משיקולים פוליטיים בעיקר.
הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדיניות ההגירה של המפלגה באשר להגירה קוראת לחקיקת חוקים מחמירים נגד מבקשי מקלט מדיני בשווייץ ולצמצם הגירה אליה ככל האפשר. המפלגה מזהירה מקריסת מערכות הרווחה במדינה בעקבות השותפות בהן גם לזרים. היא מותחת ביקורת על חלקן הגבוה של זרים בין מקבלי הקצבאות בשווייץ, היא טוענת שהטבות אלו מביאות לכדי בזבוז של כספי משלם המיסים. רבים מחברי המפלגה מדגישים את הסכנה לדעתם הנובעת מההגירה המוסלמית בפרט. דבר זה התבטא ביוזמה לאסור בניית צריחי מסגדים במדינה. בנובמבר 2009 נערך במדינה משאל עם בנושא והיוזמה זכתה ברוב קולות (57.5%) והפכה לחלק מהחוקה השווייצרית.[20]
תוצאות בבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תוצאות מפלגת העם השווייצרית בבחירות לאספת הברית לאורך השנים | |||
|---|---|---|---|
| קולות | % | מושבים | |
| 1971 | 217,908 | 11.1 | 23 |
| 1975 | 190,445 | 9.9 | 21 |
| 1979 | 210,425 | 11.6 | 23 |
| 1983 | 215,457 | 11.1 | 23 |
| 1987 | 211,535 | 11.0 | 25 |
| 1991 | 240,353 | 11.9 | 25 |
| 1995 | 280,420 | 14.9 | 29 |
| 1999 | 440,159 | 22.5 | 44 |
| 2003 | 561,817 | 26.6 | 55 |
| 2007 | 672,562 | 28.9 | 62 |
| 2011 | 641,106 | 26.6 | 54 |
יושבי ראש המפלגה לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| יושבי ראש מפלגת העם השווייצרית לאורך השנים | |
|---|---|
| יושב ראש | זמן כהונה |
| הנס קונזט | 1971–1976 |
| פריץ הופמן | 1976–1984 |
| אדולף אוג'י | 1984–1988 |
| הנס הלמן | 1988–1995 |
| אואלי מאורר | 1996–2008 |
| טוני ברונר | 2008– |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מפלגת העם השווייצרית (בגרמנית)- אתר האינטרנט הרשמי של מפלגת העם השווייצרית (בצרפתית)
- אתר האינטרנט הרשמי של מפלגת העם השווייצרית (באיטלקית)
מפלגת העם השווייצרית, ברשת החברתית פייסבוק
מפלגת העם השווייצרית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מפלגת העם השווייצרית, ברשת החברתית אינסטגרם
מפלגת העם השווייצרית, ברשת החברתית טיקטוק
מפלגת העם השווייצרית, ברשת החברתית LinkedIn
מפלגת העם השווייצרית, סרטונים בערוץ היוטיוב- מפלגת העם השווייצרית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Skenderovic, 2009, pp. 124-125.
- ^ 1 2 Skenderovic, 2009, p. 125.
- ^ Skenderovic, 2009, pp. 125-126.
- ^ Skenderovic, 2009, pp. 126-127.
- ^ 1 2 Skenderovic, 2009, p. 128.
- ^ Geden, 2006, p. 94.
- ^ Skenderovic, 2009, p. 130.
- ^ Skenderovic (2009), p. 131–2
- ^ Skenderovic, 2009, pp. 130-131.
- ^ Skenderovic, 2009, p. 129.
- ^ Skenderovic, 2009, p. 133.
- ^ Skenderovic, 2009, p. 147.
- ^ Skenderovic, 2009, p. 151.
- ^ Skenderovic, 2009, p. 131.
- ^ Skenderovic, 2009, p. 145.
- ^ Skenderovic, 2009, pp. 153-156.
- ^ Skenderovic, 2009, p. 150.
- ^ Skenderovic, 2009, p. 134.
- ^ "Far-right leaves Swiss government". BBC News. 13 December 2007. Retrieved 2 February 2011.
- ^ סוכנויות הידיעות, אזרחי שוויץ החליטו: לאסור בניית צריחי מסגדים, באתר ynet, 29 בנובמבר 2009