המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל
אפיון רשימת מפלגות משותפת, מרכז-שמאל
המפה הפוליטית
כנסות הכנסת השישית (1965 עד 1968)
ממשלות 13
אותיות את
מנהיגים לוי אשכול, גולדה מאיר
שיא כוחה 45 מנדטים
שפל כוחה 45 מנדטים
נוצרה מתוך מפא"י ואחדות העבודה - פועלי ציון
התמזגה לתוך מפלגת העבודה (יחד עם רפ"י)
סיעות פועלים בכנסת
יוצאות אחדות העבודה ומפא"י

"המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל" היה ברית בין מפא"י לבין אחדות העבודה - פועלי ציון, שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת השישית, על פי הסכם שנחתם בחיפה ב-19 במאי 1965. מטרות המערך היו ציוניות וסוציאליסטיות ובמיוחד להביא ל"אחדות שלמה של תנועות הפועלים" ולהדוף את "הסכנה מצד כוחות עוינים לתנועת הפועלים ... עם הקמת הגוש הימני הקיצוני, בו כרוכים יחד אינטרס התעשרות וניצול הזולת ... עם השאיפה ההרפתקנית לשבור כוחה של תנועת הפועלים ..." (מתוך "דבר המערך לאחדות פועלי ישראל").

חתימת ההסכם, שבא גם כדי לשמור על תנועת הפועלים כנגד גח"ל, האיצה את פרישת רפ"י ממפא"י. בבחירות זכתה רשימה המערך ל-45 מנדטים לעומת 42 חברי כנסת שהיו לשתי המפלגות עם פיזור הכנסת החמישית.

הקמת הגוש הפרלמנטרי המשותף הייתה פועל יוצא של מספר גורמים:

  • היחלשות מפלגות הפועלים הציוניות בכל הזירות וירידה עקבית במספר המנדטים.
  • קווים אידאולוגים משותפים.
  • מאמר שפרסם ב-1963 יצחק בן-אהרן עם הכותרת "עוז לתמורה בטרם פורענות" וקרא לאיחוד כל מפלגות הפועלים מסיבות שונות כשהמרכזית בהן היא הצגת מצע אחיד לציבור שבעקבותיו יוכל הציבור להכריע האם הוא תומך ברשימה או לאו, על מנת שלא יווצר תסכול בדעת הקהל לאחר הוויתורים של כל מפלגות הפועלים במשאים ומתנים הקואליציונים בינן לבין עצמן.

ב-21 בינואר 1968, אחרי מלחמת ששת הימים התאחדו מפא"י, אחדות העבודה - פועלי ציון (מפלגות המערך הראשון) ורפ"י למפלגה אחת - מפלגת העבודה.

נציגי הרשימה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת השישית (1965) 45 מנדטים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]