אסטלת כלמו

אַסְטֶלַת כִּלַמֻוַ (בכתיב מלא: כּילַמוּוַה, Kilamuwa) היא אסטלה חקוקה כתובת פיניקית מהמחצית המאה ה-9 לפנה"ס, שהציב כִּלַמֻוַ, מלך ממלכת שַמאַל. שמאל (ידועה גם בשם יַאֻדִי בחתית ובארמית, בכתובת פנמו השני) היתה ממלכה ארמית ששכנה בצפון הרי אמנוס, ובירתה נמצאה באתר הנקרא זינג'ירלי הויוק (Zincirli Höyük). הממלכה התקיימה בין השנים 940–680 לפנה"ס, עד שנכבשה בידי האימפריה האשורית החדשה.

בכתובת, הכתובה פיניקית, טען המלך כִּלַמֻוַ שהוא הצליח לשמור ולספק את צורכי ממלכתו, וזאת בניגוד לאבותיו שנכשלו.

האסטלה שוכנת באוסף אגף מוזיאון המזרח התיכון במוזיאון פרגמון בברלין.

גילוי ותיאור חומרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטלת כלמו (או אורטוסטט - אבן ריבוד) התגלתה במהלך החפירות שבוצעו בין השנים 1888–1902 על ידי משלחת גרמנית של החברה האוריינטלית הגרמנית (אנ'), בראשות הארכאולוג האוסטרי פליקס פון לושן (אנ') והארכאולוג הגרמני רוברט קולדווי (אנ'). המצבה התגלתה בשנת 1902 בפתח הכניסה של הארמון המלכותי.^[1]

המצבה עשויה מבזלת, גובהה כ-1.56 מטר ורוחבה 1.30 מטר. היא כוללת 16 שורות של טקסט בשפה הפיניקית, הכתוב באלפבית פיניקי.^[2] הכתובת כתובה בפיניקית על ידי דובר ארמית, שימוש המצביע על כך שכלמו התייחס לארמית כשפת דיבור ולא שפת כתיבה; מספר עשורים לאחר כתובת זאת הפכה הארמית גם לשפת כתיבה.^[3]

באסטלה נראה המלך כלמו עומד בצדודית בצדה השמאלי העליון, במקביל לתשע השורות הראשונות של הטקסט. גובה דמות המלך כחצי מטר. הוא מושיט את ידו הימנית כלפי מעלה כשאצבעו מופנית כלפי סמלי ארבעה אלים כנענים משמאל לימין: כובע מחודד בעל שתי קרניים, חפץ דמוי עול או קשת שקצותיה מופנות כלפי מטה ומסתיימות בעיגול, גלגל השמש עם כנפיים, וסהר עם גלגל הלבנה המלאה.^[4] סמלי האלים מסמלים אלים שנזכרו בכתובת, והם, לפי הסדר: בעל-צמד (הדד), רכב-אל (המיוצג על-ידי סמלי העול והגלגל המכונף המסמל את אל), ובעל חמון.^[5] ידו השמאלית מוטלת כלפי מטה כשהיא אוחזת פרח לוטוס נבול, המסמל את מות המלך. המלך לבוש בסגנון אשורי ועל ראשו קסדה מחודדת.

תיארוך הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסטלה מופיע אזכור של המלך חיא, אביו של כלמו. שם זה (Ḫaiiānu – בכתיב ḫa-a-a-nu^[6] או ḫa-a-nu^[7] או ḫa-ia-nu^[8]) מופיע כמלך שמאל מבית גברִ (על שם אבי השושלת) בספרי השנים של המלך האשורי שלמנאסר השלישי מן השנים 858, 857^[6] ו-853^[7] לפנה"ס; תיארוך זה מציב את כלמו בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-9 לפנה"ס.^[2]

הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת ידועה בסימון KAI 24. המלים מופרדות בנקודה בינהן. הכתובת בת 16 השורות כתובה מימין לשמאל ומחולקת לשני חלקים בני 8 שורות כל אחד. ההפרדה בין שני החלקים נעשתה על ידי שני קווים אמנותיים. הטקסט בשני החלקים אינו זהה באורכו. החלק הראשון קצר יותר. כדי להתאים את השורות לגודל האסטלה, יש מילים שמתחילות בשורה אחת, והשלמת המילה בשורה הבאה. זאת כתובת ראווה שבו המלך מתפאר במעשיו, כשהוא מבטל את מעשי קודמיו. שני חלקי הכתובת מתחילים בהצגה עצמית של המלך.^[9] בחלק הראשון המלך מתאר את המצב ששרר בממלכתו עד לעלייתו לשלטון, ואילו החלק השני עוסק בשינויים לטובה שכלמו הביא לעמו וממלכתו. תוכן הכתובת הוא:^[10]

אנכ כלמו בר חי[א].
מלכ גבר על יאדי ובל פ[על].
כנ במה ובל פעל. וכנ אב חיא ובל פעל. וכנ אח
שאל ובל פעל. ואנ[כ] כ[ל]מו בר תמ[ל]^[11] מאש פעלת
בל פעל הלפניהמ. כנ בת אבי במתכת מלכמ אד
רמ וכל שלח יד לל[ח]מ. וכת ביד מלכמ כמאש אכלת
זקנ ו[כמ]אש אכלך יד. ואדר עלי מלכ ד[נ]נימ, ושכר
אנכ עלי מלך אשר עלמת יתנ בש וגבר בסות.
=============================
אנכ כלמו בר חיא ישבת על כיסא אבי לפנ המ
לכם הלפנימ יתלננ משכבמ כמ כלבמ. ואנכ למי כת אב, ולמי כת אמ
ולמי כת אח. ומי בל חז פנ ש, שתי בעל עדר ומי בל חז פנ אלפ שתי בעל
בקר, ובעל כספ, ובעל חרצ. ומי בל חז כתנ למנערי, ובימי כסי ב
צ ואנכ תמכת משכבמ ליד, והמת שת נבש כמ נבש יתם באמ. ומי בבנ
י אש ישב תחתנ ויזק בספר ז, משכבמ אל יכבד לבעררמ, ובערר
מ אל יכבד למשכבמ. ומי ישחת הספר ז, ישחת ראש בעל צמד אש לגבר,
וישחת ראש בעל חמנ אש לבמה, ורכבאל בעל בת

מלות הכתובת בעברית מודרנית הן:

אנכי כלמו בן חיא
מָלַך גבר על יאדי ולא פעל
היה במה ולא פעל והיה אבי חיא ולא פעל והיה אחי
שאל ולא פעל. ואנכי כלמו בר תמ[ל], מה-אשר פעלתי
לא פעלו הקודמים. היה בית אבי בתוך מלכים
אדירים וכל שלח יד להילחם והייתי ביד מלכים כמו אש אוכלת
זקן וכמו אש אוכלת יד, וגבר עלי מלך הדננים ושוכר
אנכי עליו מלך אשור (אשר) עלמה יתן בשה וגבר בסות^[10]

===============================================

אנכי כלמו בר חיא ישבתי על כיסא אבי. מלפני
המלכים ש(היו) לפני התלוננו משכבמ כמו כלבים^[10] ואנכי למי הייתי אב ולמי הייתי אם
ולמי הייתי אח ומי שלא ראה פני שה, שמתי בעל עדר ומי שלא ראה פני שור, שמתי בעל
בקר ובעל כסף ובעל חרוץ (זהב). ומי שלא ראה כתנה מנעוריו ובימי התכסה בּוּץ.
ואנכי תמכתי בידי המשכבמ (האנשים) והם שמו נפשם (אלי) כמו נפש יתום מאם.^[12] ומי מבני
אשר ישב תחתי ויזק למצבה זו. משכבמ לא יכבדו את בעררמ
ובעררמ לא יכבדו את משכבמ ומי ישחית את המצבה הזאת, ישחת ראשו בעל צמד אשר לגבר
וישחת ראשו בעל חמון אשר לבמה ורכבאל אלוהי הבית.^[10]

פירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת מתחילה בציון השושלת של כלמו, כשהוא מציין שכל מלך לא עשה דבר, בעוד שהוא כלמו מדגיש את הדברים שהוא עשה. מייסד השושלת הוא גַבַּרִ, לאחריו מלך בַּמַה, אחריו חיא, לאחריו המלך שַאַל שהיה אחיו של כלמו. ארבעת השמות הראשונים הם בשפה שמית-מערבית. השם כלמו הוא שם לוּוי. על פי הכתובת, אביו חיא הוטרד על ידי מלכים חזקים שדרשו ממנו מזון, אבל הוא השתולל ביניהם כמו אש ושרף את זקנם. בכתובת יש התייחסות למלך הדננים (אנ') – ממלכת קוה, שכנתה המערבית של שַמאַל בצידה המזרחי של קיליקיה, שהתעצמה ולחצה על שַמאַל. כדי לעמוד בלחצם, הוא ביקש ממלך אשור שיסייע לו במאבקו איתם. זאת הייתה הממלכה היחידה שהוא נדרש לעזרה כדי להתגבר עליה. בכתובת אַזַתִוַדַ של אַזַתִוַדַ מלך הדננים, הוא מציין שהרחיב את ממלכתו. תיארוכה של הכתובת שנוי במחלוקת בין החוקרים, בין המאה ה-9 לפנה"ס והמאה ה-8 לפנה"ס. וייתכן שמדובר באותו אירוע היסטורי המתואר בשתי הכתובות. הוא מספר שתחת המלכים הקודמים, האנשים יללו כמו כלבים, בעוד שהוא היה כמו אבא ואמא. אבל הוא נתן כסף, בקר ובגדים לגברים שמעולם לא ראו כל כך הרבה. הוא לקח את האנשים יד ביד, והם נתנו לו את נפשם כמו נפש יתום מאם. הכתובת מסתיימת בקללה האומרת שאם מישהו מהבנים הבאים אחריו, יתערב בכתובת הזאת, הוא מאחל לו, שלא יקבל כבוד בין אנשים.

פירוש המונחים "משכבמ" ו"בעררמ" במשפט "משכבמ לא יכבדו את בעררמ ובעררמ לא יכבדו את משכבמ" היה נתון לדיונים בין החוקרים השונים. בין הרעיונות שהועלו בין החוקרים היו: "משכבמ" מייצג את השכבה הנמוכה הנאו-חתית, ואילו "בעררמ" מייצג את הארמים הכובשים. דעה נוספת הייתה ששני המונחים מייצגים שתי שכבות באוכלוסייה ללא קשר למוצא. סביר ש"משכבמ" מייצג את רוב האוכלוסייה, שלאחר שחרור הארץ מתחילה לפרוח.^[9] הכתובת מסתיימת באזכור שלושה אלים: "בעל צמד", אלו של גבר מייסד השושלת; בעל חמון, אל שמופיע גם בכתובת פיניקיות ופוניות אחרת, הוא האל של במה; ומסתיים ב"רכבאל" – הרַכָּב של האל, שפירושו החיה הנושאת את האל (או נהג מרכבתו^[13]), זה אלו של כלמו, אלוהי הבית.^[14] רכבאל הוא האל היחיד המופיע בכל המצבות שנמצאו שמאל. הוא גם בא לידי ביטוי בשמו של המלך "בר-רַכִּב", שמלך בשַמאַל בסוף המאה ה-7 לפנה"ס.^[15]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת כתובות כנעניות וארמיות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, הפרק "כתובת כלמו מלך יאדי", ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ט, עמ' 215-205
דוד לוינשטיין, כתובת כלמו, בית מקרא יד, 1969, עמ' 72–85 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

מדיה וקבצים בנושא אסטלת כלמו בוויקישיתוף

אסטלת כלמווה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Kilamuwa and the kings of Sam'al באתר WSRP
^ ¹ ² The Kilamuwa Relief: Ethnicity, class and power in Iron Age North Syria מאמר מאת ‏ Brian Brown, עמ' 342-341
^ מבוא לארכאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא - יחידה 10, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 23
^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, הפרק "כתובת כלמ מלך יאדי", עמ' 205
^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 45
^ ¹ ² A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 9
^ ¹ ² A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 16
^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 23
^ ¹ ² יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, הפרק "כתובת כלמ מלך יאדי", עמ' 206
^ ¹ ² ³ ⁴ מקור פה: יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, הוצאת א' רובינשטיין, ירושלים, תשל"ט, עמ' 209-208
^ Ian Young, KLMW BR TML, Syria. Archéologie, Art et histoire 70, 1993, עמ' 95–98 doi: 10.3406/syria.1993.7366
^ יוחנן מופס, אישיותו של אלוהים : תאולוגיה מקראית, אמונה אנושית ודמות האל, הוצאת מכון שלום הרטמן, 2007, עמ' 79
^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 33–34
^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, עמ' 214-213
^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, 'ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה', א/ד (תשכ"ז / 1967), עמ' 63-29, באתר JSTOR (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).

[1] Kilamuwa and the kings of Sam'al באתר WSRP

[בראון-2] ¹ ² The Kilamuwa Relief: Ethnicity, class and power in Iron Age North Syria מאמר מאת ‏ Brian Brown, עמ' 342-341

[3] מבוא לארכאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא - יחידה 10, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 23

[4] יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, הפרק "כתובת כלמ מלך יאדי", עמ' 205

[5] יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 45

[:0-6] ¹ ² A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 9

[:1-7] ¹ ² A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 16

[8] A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 23

[אבישור206-9] ¹ ² יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, הפרק "כתובת כלמ מלך יאדי", עמ' 206

[אבישור1-10] ¹ ² ³ ⁴ מקור פה: יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, הוצאת א' רובינשטיין, ירושלים, תשל"ט, עמ' 209-208

[11] Ian Young, KLMW BR TML, Syria. Archéologie, Art et histoire 70, 1993, עמ' 95–98 doi: 10.3406/syria.1993.7366

[12] יוחנן מופס, אישיותו של אלוהים : תאולוגיה מקראית, אמונה אנושית ודמות האל, הוצאת מכון שלום הרטמן, 2007, עמ' 79

[13] יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 33–34

[14] יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, עמ' 214-213

[15] יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, 'ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה', א/ד (תשכ"ז / 1967), עמ' 63-29, באתר JSTOR (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]