מרים מירזחאני
 | |
| מרים מירזחאני ב-2014 | |
| לידה |
13 במאי 1977 טהראן, איראן  |
|---|---|
| פטירה |
14 ביולי 2017 (בגיל 40) סטנפורד, ארצות הברית |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
קרטיס מקמולן |
| מוסדות | |
| מונחה לדוקטורט |
Jenya Sapir, Benjamin Dozier |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Jan Vondrák |
| מספר צאצאים |
1 |
|
www | |
| תרומות עיקריות | |
| "הדינמיקה והגאומטריה של יריעות רימן ומרחבי המצבים שלהן" | |
  | |
מַרים מירזחאני (בפרסית: مریم میرزاخانی; 3 במאי 1977, טהראן, איראן - 14 ביולי 2017, קליפורניה, ארצות הברית) הייתה מתמטיקאית איראנית, זוכת מדליית פילדס לשנת 2014. כיהנה כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת סטנפורד מאז 2008 ותחומי המחקר שלה כללו תורת טייכמולר (אנ'), גאומטריה היפרבולית, תורה ארגודית (אנ') וגאומטריה סימפלקטית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מירזחאני נולדה בטהראן. את לימודיה התיכוניים השלימה במסגרת הארגון האיראני הלאומי לתלמידים מחוננים (NODET).
בשנים 1994 ו-1995 זכתה במדליית זהב בשתי אולימפיאדות מתמטיקה בינלאומיות ברציפות.[1] באוליפיאדה השנייה הייתה לאיראנית הראשונה הזוכה בניקוד מושלם.
בשנת 1999 השלימה תואר ראשון (B.Sc) במתמטיקה באוניברסיטה הטכנולוגית שריף בטהראן. את לימודיה המשיכה בארצות הברית, והשלימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד בשנת 2004, בהנחייתו של זוכה מדליית פילדס קרטיס מקמולן. הייתה עמיתת מחקר במכון קליי למתמטיקה וכיהנה כפרופסור באוניברסיטת פרינסטון.
מאז 2008 כיהנה כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת סטנפורד.
בשנת 2014 זכתה במדליית פילדס, הנחשבת לפרס היוקרתי ביותר בתחום המתמטיקה, והיא האישה הראשונה, וכן גם אזרחית איראן הראשונה, שזכתה בפרס.[2]
מירזחאני הייתה נשואה ליאן וונדראק, מדען מחשב צ'כי שעבד בחברת IBM, ולהם בת.
ב-14 ביולי 2017 נפטרה מסרטן השד, שהתגלה בגופה ב-2013.[3]
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדליית פילדס הוענקה למירזחאני ב-2014 עבור "תרומתה יוצאת הדופן לדינמיקה והגאומטריה של יריעות רימן ומרחבי המצבים שלהן". בעבודה מוקדמת, מירזחאני גילתה נוסחה לנפח של מרחב המצבים של יריעות עם גנוס נתון, התלויה פולינומית במספר מרכיבי השפה. נוסחה זו הובילה להוכחה חדשה של נוסחת ויטן-קונסביץ' על מספרי החיתוך של מחלקות טאוטולוגיות במרחבי מצבים, ולנוסחה אסימפטוטית עבור הגידול של מספר המסילות הגאודזיות הסגורות ביריעה היפרבולית קומפקטית. בהמשך התמקדה העבודה שלה בדינמיקת טייכמולר של מרחבי מודולי. היא הוכיחה השערה ותיקה של ויליאם ת'רסטון, שלפיה "זרימת רעידת האדמה" במרחבי טייכמולר היא ארגודית.
עבודתה הידועה ביותר היא ביחד עם אלכס אסקין (ולאחר מכן, הורחבה יחד עם אמיר מוחמדי) שבה הם מיינו מידות אינווריאנטיות לפעולה של SL(2,R) על מרחב משטחי ההזזה. הדבר מהווה אנלוג חלש למשפטי רטנר ולעבודה המוקדמת יותר של הלל פורסטנברג על מיון מידות P-אינווריאנטיות. במהלך ההוכחה, הם השתמשו בטכניקות של שיטת האנטרופיה הנמוכה שפותחה בידי אילון לינדנשטראוס, הילוכים מקריים על מרחבים הומוגניים שפותחו על ידי איב בנואה וז'אן-פרנסואה קאנט ובמשפט של ארתור אבילה ומרסלו ויאנה אודות הספקטרום של מעריכי ליאפונוב בפעולה של SL(2,R) על משטחי ההזזה. למשפט קיימים שימושים בנוגע לספירת מסלולי ביליארד מחזוריים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מרים מירזחאני- מרים מירזחאני, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- מרים מירזחאני, באתר MacTutor (באנגלית)
- מרים מירזחאני, באתר dblp
- דוד שאין, מתמטיקאית מאיראן זכתה במדליית פילדס, באתר nrg, 13 באוגוסט 2014
- הגרדיאן, לראשונה אי-פעם: אישה זכתה במדליית פילדס, הפרס החשוב ביותר במתמטיקה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2014
- Erica Klarreich, A Tenacious Explorer of Abstract Surfaces, Quanta Magazine, August 12, 2014
- הסבר לילדים על תחום המחקר של מרים מירזחאני, מאטיפיק, 24 באוגוסט 2014
- Invariant and stationary measures for the SL(2,R) action on Moduli space, אלכס אסקין ומרים מירזחאני
- האשה היחידה שזכתה במדליית פילדס למתמטיקה, מרים מירזאחאני, מתה בגיל 40, באתר הארץ, 15 ביולי 2017
- Invariant and stationary measures for the SL(2,R) action on Moduli space
- מרים מירזחאני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מרים מירזחאני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Maryam Mirzakhani, באתר אולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית
- ^ הודעה לעיתונות ב-Stanford News
- ^ "World-renowned Iranian math genius Mirzakhani passes away". Tehran Times (באנגלית). 15 ביולי 2017. בדיקה אחרונה ב-15 ביולי 2017.
| זוכי מדליית פילדס | ||
|---|---|---|
| המאה ה־20 | אלפורס, דאגלס (1936) • סלברג, שוורץ (1950) • פייר סר, קודאירה (1954) • רות, תום (1958) • הרמנדר, מילנור (1962) • גרותנדיק, כהן, סמייל, עטיה (1966) • בייקר, הירונקה, נוביקוב, תומפסון (1970) • בומביירי, ממפורד (1974) • דלין, מרגוליס, פפרמן, קווילן (1978) • יאו, קון, ת'רסטן (1982) • דונלדסון, פאלטינגס, פרידמן (1986) • ג'ונס, דרינפלד, ויטן, מורי (1990) • בורגיין, זלמנוב, יוקוז, ליון (1994) • בורכרדס, גוורס, מקמולן, קונטסביץ' (1998) | 
|
| המאה ה־21 | ובודסקי, לפורג (2002) • אוקונקוב, ורנר, טאו, פרלמן (2006) • וילאני, לינדנשטראוס, סמירנוב, צ'או (2010) • אבילה, בהרגבה, היירר, מירזחאני (2014) • בירקאר, ונקאטש, פיגאלי, שולצה (2018) | |