אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית
International Mathematical Olympiad
IMO logo.svg
ענף מתמטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1959 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.imo-official.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומיתאנגלית: The International Mathematical Olympiad, בראשי תיבות: IMO) היא תחרות בינלאומית למתמטיקה, המיועדת לתלמידי חטיבת ביניים ותיכון.

האולימפיאדה מתקיימת מדי שנה, כל פעם במדינה אחרת. האולימפיאדה הראשונה התקיימה בשנת 1959 ברומניה והשתתפו בה 52 נציגים משבע מדינות. האולימפיאדה הגדולה ביותר עד כה (2021) נערכה בבריטניה בשנת 2019 בהשתתפות 621 נציגים מ-112 מדינות.

מבנה התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל נבחרת שולחת עד 6 נציגים, המלווים על ידי ראש משלחת וסגן ראש משלחת. בנוסף, ניתן לשלוח משקיפים אשר מצטרפים לראשי המשלחת או למתחרים. התחרות מורכבת מ-6 שאלות. המבחנים נמשכים יומיים, כאשר בכל יום מקבלים המתמודדים 3 שאלות. לרשותם 4 וחצי שעות כדי לפתור אותן. כל שאלה שווה 7 נקודות. אין להשתמש במחשבונים.

השאלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאלות לקוחות מארבע קטגוריות: אלגברה, גאומטריה, קומבינטוריקה ותורת המספרים. פתירתן לא דורשת ידע במתמטיקה גבוהה.

את השאלות רשאיות להציע כל המדינות למעט המארחת. ועדת בחירת השאלות, אשר מורכבת מנציגי המדינה המארחת ומומחים בינלאומיים, מצמצמת את הבעיות ל"רשימה קצרה" (Short list) שבה כ-30 שאלות (7–8 מכל קטגוריה). מספר ימים לפני האולימפיאדה מתכנסים ראשי המשלחות ובוחרים 6 שאלות (1–2 מכל קטגוריה), ומסדרים אותן לפי רמת קושי.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מתמודד מקבל ניקוד על כל שאלה שהוא פתר. המתמודדים מדורגים על פי סכום כל הנקודות שהם צברו. המדינות מדורגות לפי סכום הנקודות שכל המתמודדים צברו יחד.

הפרסים מחולקים בצורה הבאה: כמחצית מהמתמודדים מקבלים מדליה, כאשר ה-1/12 הטובים ביותר מקבלים מדליית זהב, 2/12 שאחריהם מדליית כסף ו-3/12 מדליית ארד, כך שהיחס הוא 1:2:3. מתמודד שלא זכה במדליה אך פתר לפחות שאלה אחת באופן מלא זוכה בציון לשבח. בנוסף ייתכנו פרסים מיוחדים על פתרונות מקוריים במיוחד.

ישראל באולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחוזון אליו הגיעה נבחרת ישראל בין כל המדינות המשתתפות. ככל שהאחוזון גבוה יותר כך ההישג טוב יותר. ישראל לא השתתפה בשנים 1984 ו-1987. ב-1980 לא התקיימה האולימפיאדה.

ישראל משתתפת באולימפיאדה, החל משנת 1979 (פרט לשנים 1984 ו-1987).

המשלחת הישראלית לאולימפיאדה נבחרת מתוך תלמידי נבחרת ישראל במתמטיקה. הקבלה לנבחרת נעשית על פי מספר תחרויות ארציות במתמטיקה.

הדירוג הטוב ביותר של ישראל היה בשנת 2021, בה זכתה ישראל במקום ה-7. בשנה זו זכו שלושה מחברי המשלחת במדליית זהב, שניים במדליית כסף ואחד במדליית ארד.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל שולחת משלחת ל-IMO החל משנת 1979. את השתתפות ישראל באולימפיאדה יזם פרופ' יוסף גיליס ממכון ויצמן. בין השנים 1990 ו-2009 ישראל השתתפה גם בתחרות הדו-לאומית ישראל-הונגריה. פרופ' גיליס אימן את הנבחרת עד מותו בשנת 1993. לאחר מכן, הפרויקט עבר לטכניון בניהולו של פרופ' שי גירון, שאימן יחד עם ד"ר שוני גלבוע (אז ד"ר שוני דר) את הנבחרת. בסוף שנות התשעים, ריכוז המשלחת עבר לאוניברסיטת חיפה, יחד עם פרופ' גירון. בשנת 2010 הפרויקט חזר למכון ויצמן, בניהולו של פרופ' דמיטרי נוביקוב. לתפקיד המאמן הראשי מונה אז לב רדזיוילובסקי שממשיך בתפקיד זה ברצף עד היום. עם מעבר זה הפרויקט הורחב באופן משמעותי וקיבל את מתכונתו: תלמידים במספר קבוצות גילאים המתאמנים עשרות ימים בשנה על-ידי צוות מאמנים רחב. בשנת 2012 נוספה לפרויקט גם תוכנית אימונים לתלמידים צעירים יותר בהנהלתו של יוסף חפץ. בשנת 2013 עבר הפרויקט לאוניברסיטת ת"א בהנהלת פרופ' אילון סולן, עם אותו צוות המאמנים. בשנת 2016 החלה ישראל להשתתף גם ב אולימפיאדת המתמטיקה האירופית לנערות (EGMO).

בשנת 2017 הפכה ההשתתפות באולימפיאדה לחלק ממיזם "נבחרות ישראל במדעים", המשותף למשרד החינוך ומרכז מדעני העתיד. המיזם כולל גם את נבחרות ישראל בפיזיקה, במדעי המחשב, בכימיה ובביולוגיה ואת נבחרת ישראל הצעירה במדעים (הנבחרת הצעירה). בהתאם, עבר אימון התלמידים בגילאי חטיבת הביניים לנבחרת הצעירה, בה הם מתאמנים גם בתחומי מדע אחרים. החל משנת 2019, ישראל משתתפת גם ב-RMM. בשנת 2020 החליף פרופ' יהודה שלום את פרופ' סולן. בשנת 2021 עבר הפרויקט למכון ויצמן בהנהלת פרופ' אברהם איזנבוד, עם אותו צוות המאמנים.

הדחות מהתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוריאה הצפונית הודחה פעמיים מהתחרות בשנים 1991 ו-2010 עקב רמאויות.[2][3] זוהי המדינה היחידה שהודחה.

רשימת המדינות המארחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת המדינות והערים המארחות את התחרויות:[4]

מספר שנה מדינה עיר תאריך
1 1959 רומניהרומניה רומניה בראשוב, בוקרשט 21–31 ביולי
2 1960 רומניהרומניה רומניה סינאיה 18–26 ביולי
3 1961 הונגריההונגריה הונגריה וספרם 6–16 ביולי
4 1962 צ'כיהצ'כיה צ'כיה צ'סקה בודייוביצה 7–15 ביולי
5 1963 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות וורשה, ורוצלב 13–15 ביולי
6 1964 רוסיהרוסיה רוסיה מוסקבה 30 ביוני - 10 ביולי
7 1965 גרמניה המזרחיתגרמניה המזרחית גרמניה המזרחית ברלין המזרחית 3 ביולי - 3 באוגוסט
8 1966 בולגריהבולגריה בולגריה סופיה 1–14 ביולי
9 1967 הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה צטיניה 2–13 ביולי
10 1968 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות מוסקבה 5–18 ביולי
11 1969 רומניהרומניה רומניה בוקרשט 5–20 ביולי
12 1970 הונגריההונגריה הונגריה קסטהיי 18–22 ביולי
13 1971 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה ז'ילינה 10–21 ביולי
14 1972 פוליןפולין פולין טורון 5–17 ביולי
15 1973 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות מוסקבה 5–15 ביולי
16 1974 גרמניה המזרחיתגרמניה המזרחית גרמניה המזרחית ארפורט, ברלין המזרחית 4–17 ביולי
17 1975 בולגריהבולגריה בולגריה בורגס, סופיה 3–16 ביולי
18 1976 אוסטריהאוסטריה אוסטריה ליינץ 7–21 ביולי
19 1977 הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה בלגרד 1–13 ביולי
20 1978 רומניהרומניה רומניה בוקרשט 3–10 ביולי
21 1979 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת לונדון 30 ביוני - 9 ביולי
1980 התחרות בוטלה בשנה זו
22 1981 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית וושינגטון די. סי. 8–20 ביולי
23 1982 הונגריההונגריה הונגריה בודפשט 5–14 ביולי
24 1983 צרפתצרפת צרפת פריז 1–12 ביולי
25 1984 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה פראג 29 ביוני - 10 ביולי
26 1985 פינלנדפינלנד פינלנד יוטסה (אנ') 29 ביוני - 11 ביולי
27 1986 פוליןפולין פולין וורשה 4–15 ביוני
28 1987 קובהקובה קובה הוואנה 5–16 ביולי
29 1988 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה סידני, קנברה 9–21 ביולי
30 1989 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית בראונשווייג 13–24 ביולי
31 1990 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין בייג'ינג 8–19 ביולי
32 1991 שוודיהשוודיה שוודיה סיגטונה (אנ') 12–23 ביולי
33 1992 רוסיהרוסיה רוסיה מוסקבה 10–21 ביוני
34 1993 טורקיהטורקיה טורקיה איסטנבול 13–24 ביולי
35 1994 הונג קונגהונג קונג הונג קונג הונג קונג הבריטית 8–20 ביוני
36 1995 קנדהקנדה קנדה טורונטו 13–25 ביולי
37 1996 הודוהודו הודו מומבאי 5–17 ביולי
38 1997 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה מאר דל פלאטה 18–31 ביולי
39 1998 טאיוואןטאיוואן טאיוואן טאיפיי 10–21 ביולי
40 1999 רומניהרומניה רומניה בוקרשט 10–22 ביולי
41 2000 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית טג'אן 13–25 ביולי
42 2001 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית וושינגטון די. סי. 1–14 ביולי
43 2002 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת גלאזגו 19–30 ביולי
44 2003 יפןיפן יפן טוקיו 7–19 ביולי
45 2004 יווןיוון יוון אתונה 6–18 ביולי
46 2005 מקסיקומקסיקו מקסיקו מרידה 8–19 ביולי
47 2006 סלובניהסלובניה סלובניה ליובליאנה 6–18 ביולי
48 2007 וייטנאםוייטנאם וייטנאם האנוי 19–31 ביולי
49 2008 ספרדספרד ספרד מדריד 10–22 ביולי
50 2009 גרמניהגרמניה גרמניה ברמן 10–22 ביולי
51 2010 קזחסטןקזחסטן קזחסטן נור-סולטן 2–14 ביולי
52 2011 הולנדהולנד הולנד אמסטרדם 12–24 ביולי
53 2012 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה מאר דל פלאטה 4–16 ביולי
54 2013 קולומביהקולומביה קולומביה סנטה מרתה 18–28 ביולי
55 2014 דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה קייפטאון 3–13 ביולי
56 2015 תאילנדתאילנד תאילנד צ'יאנג מאי 4–16 ביולי
57 2016 הונג קונגהונג קונג הונג קונג הונג קונג 6–16 ביולי
58 2017 ברזילברזיל ברזיל ריו דה ז'ניירו 12–23 ביולי
59 2018 רומניהרומניה רומניה קלוז'-נאפוקה 3–14 ביולי
60 2019 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת באת' 11–22 ביולי
61 2020 רוסיהרוסיה רוסיה סנקט פטרבורג 19–28 בספטמבר
62 2021 רוסיהרוסיה רוסיה סנקט פטרבורג 7–17 ביולי
63 2022 נורווגיהנורווגיה נורווגיה אוסלו 6–16 ביולי
64 2023 יפןיפן יפן צ'יבה 2–13 ביולי
65 2024 אוקראינהאוקראינה אוקראינה קייב
66 2025 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה מלבורן

לוח מדליות שיאי כל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת שיאי מס' המדליות ל-10 הדירוגים הראשונים, נכון לשנת 2022:[5]

דירוג מדינה זהב כסף ארד סך הכול
1 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין (CHN) ‏ 174 36 6 216
2 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (USA) ‏ 141 118 30 289
3 רוסיהרוסיה רוסיה (RUS) ‏ 106 62 12 180
4 דרום קוריאהדרום קוריאה דרום קוריאה (KOR) ‏ 89 77 28 194
5 הונגריההונגריה הונגריה (HUN) ‏ 85 169 112 366
6 רומניהרומניה רומניה (ROM) ‏ 80 153 110 343
7 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות (USS)[א] 77 67 45 189
8 וייטנאםוייטנאם וייטנאם (VNM) ‏ 67 113 80 260
9 בולגריהבולגריה בולגריה (BUL) ‏ 56 126 115 297
10 גרמניהגרמניה גרמניה (GER) ‏ 54 109 84 247
סך הכול (10 מדינות) 929 1,030 622 2,581
  1. ^ ברית המועצות השתתפה ב-IMO בפעם האחרונה בשנת 1991. משנת 1992, רוסיה, מדינה סובייטית לשעבר, משתתפת בנפרד.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות בינלאומיות במדעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות ישראליות במתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]