לדלג לתוכן

מרכז הלמהולץ למחקר יונים כבדים

מרכז הלמהולץ למחקר יונים כבדים
GSI Helmholtzzentrum für Schwerionenforschung
מבנה המכון
מבנה המכון
מכון מחקר
תקופת הפעילות 1969–הווה (כ־55 שנים)
בעלי תפקידים
מנהל Paolo Giubellino (1 בינואר 2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
סגל 2,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום דרמשטאדט, גרמניה
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
קואורדינטות 49°55′53″N 8°40′45″E / 49.931388888889°N 8.6791666666667°E / 49.931388888889; 8.6791666666667
www.gsi.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מאיץ החלקיקים במכון

מרכז הלמהולץ למחקר יונים כבדיםגרמנית: GSI Helmholtzzentrum für Schwerionenforschung) הוא מכון מחקר בעיר דרמשטאדט שבגרמניה שהוקם ב-1969 ועוסק במחקר על ידי מאיצי יונים כבדים ולייזר באנרגיה גבוהה עבור תחומי חקר בפיזיקה גרעינית, פיזיקה אטומית, פיזיקה של פלזמה, ביופיזיקה ורפואה גרעינית. בפרט קשור המכון בגילוי ויצירת יסודות על-כבדים ועל שמו רשומים גילויי שישה יסודות חדשים בשנות ה-80 ושנות ה-90 של המאה ה-20.

תולדות המכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הוקם ב-1969 על ידי אגודת הלמהולץ, האיגוד הגרמני הגדול ביותר של מכוני מחקר, שנקרא על שמו של הרמן פון הלמהולץ. המכון נמצא בבעלות הממשלה הפדרלית של גרמניה (90%) ומדינת הסן (10%).

ב-1975 הותקן במכון מאיץ החלקיקים UNILAC. במכון התגלו היסודות הבאים: בוהריום (107=z; ‏1981), מייטנריום (109; 1982), האסיום (108; 1984, ששמו נגזר משמה הלטיני של מדינת הסן לכבוד המכון), דרמשטאדטיום (110; 1994, שנקרא אף הוא לכבוד המכון), רנטגניום (111; 1994) וקופרניקיום (112; 1996)[1].

ב-1990 הוכנסו לשימוש מבצעי מאיץ החלקיקים הטבעתי SIS-18 וטבעת האחסנה (storage ring) ‏ ESR. יכולת הצפייה באטומים טעונים בודדים במשך פרקי זמן ממושכים היא ייחודית לטבעת האחסון של המכון, ופותחת פתח למגוון חקירות מדעיות לגבי התכונות הבסיסיות של החומר[2].

ב-1991 הומצאה במכון שיטת טיפול בסרטן על ידי קרני יוני קסנון ופחמן. המטופל הראשון טופל בשיטה ב-1997, וב-2007 נפתח המרכז הטיפולי בשיטה זו (Heidelberg Ion-Beam Therapy Center (HIT)[3].

בשנת 2010 הוכרז על הקמת מיזם רב-לאומי (גרמניה, פינלנד, צרפת, הודו, פולין, רומניה, רוסיה, שוודיה, סלובניה ובריטניה) להקמת מאיץ חלקיקים ענק בשם FAIR (ראשית תיבות של "מתקן בינלאומי למחקר יונים ואנטיפרוטונים"). מכון GSI מחזיק 75% מהבעלות על המיזם, המוקם בשטחו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]