רנטגניום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רנטגניום
קופרניקיום - רנטגניום - דרמשטטיום
Au
Rg
--
   
 
111
Rg
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 111
סמל כימי Rg
סדרה כימית מתכות מעבר
מראה
לא ידוע. כנראה כסוף-לבן או אפור-מתכתי
תכונות אטומיות
משקל אטומי 280 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 32, 32, 18, 1
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק (משוער)
היסטוריה
מגלה מרכז הלמהולץ למחקר יונים כבדים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 8 בדצמבר 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם וילהלם רנטגן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
וילהלם רנטגן, על שמו נקרא היסוד רנטגניום

רֶנְטְגֶּנְיוּםאנגלית: Roentgenium) הוא יסוד מלאכותי ממתכות המעבר, שסמלו הכימי Rg ומספרו האטומי 111. זהו היסוד השמיני בסדרת היסודות העל כבדים וה-19 בסדרת היסודות הטרנס-אורניים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנטגניום נוצר לראשונה ב-8 בדצמבר 1994 על ידי המדענים זיגורד הופמן, פטר ארמברוסטר, גוטפריד מינצנברג וצוות המדענים שעבדו במרכז הלמהולץ למחקר יונים כבדים (GSI), מכון מחקר בעיר דרמשטט שבגרמניה.[1] שלושה אטומי 272Rg המשיכו להתקיים, בעקבות היתוך קר בין יוני 64Ni ו-209Bi במאיץ קווי:

בשנת 2001, ארגון ה JWP של IUPAC החליט שאין מספיק ראיות לגילוי היסוד בשנת 1994.[2] צוות ה-GSI חזר על הניסוי בשנת 2000 וגילה שלושה אטומים נוספים.[3][4] בעקבות דיווח הצוות בשנת 2003 אודות הניסוי השני שביצע, ה JWP החליט שצוות ה GSI יוכר כמגלה היסוד.[5]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם רנטגניום הוצע על ידי צוות ה GSI[6] והתקבל כשם קבוע ב-1 בנובמבר 2004 כהוקרה לפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן, על שמו היסוד נקרא.[7] לפני כן, היסוד נקרא אונונוניום, על פי Systematic element name, ‏Uuu.

איזוטופים של רנטגניום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל (p)‏Z (n)‏N מסה איזוטופית (u) זמן מחצית חיים ספין גרעיני שכיחות האיזוטופ
שבר מולרי מהיסוד)
טווח השינוי הטבעי
(כשבר מולרי מהיסוד)
התרגשות אנרגטית
Rg‏272 ‏111 161 272.15362(36)# 2.0(8) ms [3.8(+14-8) ms] 5+#,6+#
273Rg 162 273.15368(65)# 5# ms
274Rg 163 274.15571(66)# 6.4(+307-29) ms
275Rg 164 275.15614(74)# 10# ms
276Rg 165 276.15849(67)# 100# ms
277Rg 166 277.15952(66)# 1# s
278Rg 167 278.16160(68)# 1# s
279Rg 168 279.16247(71)# 0.17(+81-8) s
280Rg 169 280.16447(80)# 3.6(+43-13) s
281Rg 170 281.16537(100)# 1# min
282Rg 171 282.16749(95)# 4# min
283Rg 172 283.16842(84)# 10# min

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רנטגניום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The new element 111", Hofmann et al., Z. Phys. A., 1995, 350, 4.
  2. ^ "ON THE DISCOVERY OF THE ELEMENTS 110–112", Karol et al., Pure Appl. Chem., Vol. 73, No. 6, pp. 959–967, 2001.
  3. ^ "New results on elements 111 and 112", Hofmann et al., Eur. Phys. J. A., 2002, 14, 2.
  4. ^ "New results on element 111 and 112", Hofmann et al., GSI report 2000.
  5. ^ "ON THE CLAIMS FOR DISCOVERY OF ELEMENTS 110, 111, 112, 114, 116, AND 118*", Karol et al., Pure Appl. Chem., Vol. 75, No. 10, pp. 1601–1611, 2003.
  6. ^ "NAME AND SYMBOL OF THE ELEMENT WITH ATOMIC NUMBER 111", Corish et al., IUPAC Provisional Recommendations.
  7. ^ "Name and symbol of the element with atomic number 111", Corish et al., Pure Appl. Chem., 2004, Vol. 76, No. 12, pp. 2101-2103.