אגודת הלמהולץ

אגודת הלמהולץ
Helmholtz-Gemeinschaft Deutscher Forschungszentren
פעילות	מחקר
התאגדות	אגודה רשומה
שפה רשמית	גרמנית
מדינה	גרמניה
מטה הארגון	ברלין ובון
מקום פעילות	גרמניה, עולמי
חברים	18 (נכון ל־16 בפברואר 2022)
נשיא	אוטמר ויסטלר
יושב ראש	אוטמר ויסלר
עובדים	42,000 (2020)
תקופת הפעילות	1995–הווה (כ־29 שנים)
	helmholtz.de

אגודת הלמהולץ (בגרמנית: Die Helmholtz-Gemeinschaft Deutscher Forschungszentren e. V, באנגלית: The Helmholtz Association of German Research Centres, בקיצור: The Helmholtz Association) הוא הארגון המדעי הגדול ביותר בגרמניה המאחד 19 מרכזי ומכוני מחקר מדעיים-טכניים וביולוגיים-רפואיים. איגוד מרכזי המחקר הגרמניים של הלמהולץ הוקם בשנת 1995 בכדי למסד קשרים קיימים בין מספר מרכזי מחקר עצמאיים בעלי שם עולמי. המשימה הרשמית של האגודה היא "פתרון האתגרים הגדולים של מדע, חברה ותעשייה". מדעני האגודה מתמקדים לכן במערכות מורכבות המשפיעות על חיי האדם ועל הסביבה. שם האגודה ניתן על שמו של הפיזיולוג והפיזיקאי הגרמני הרמן פון הלמהולץ.

נכון לשנת 2020, התקציב השנתי של אגודת הלמהולץ מסתכם ב־5 מיליארד אירו. שני שלישים מהמימון הזה מגיעים מנותני חסות ציבוריים (ביחס 1:9 בין הרשויות הפדרליות והממלכתיות) ומרכזי הלמהולץ הפרטניים אחראים בעצמם ל־30% בצורה של מימון חוזים הניתן על ידי נותני החסות במגזר הציבורי והפרטי. מימון הליבה ניתן ל־19 מרכזי המחקר האוטונומיים, על ידי משרד החינוך והמחקר הגרמני (BMBF), שגם מעריך את יעילותם על פי הסטנדרטים הבין־לאומיים הגבוהים ביותר. בשנת 2020 מספר העובדים עלה ליותר מ־42,000 ובשנה זו כ־7,000 מדענים זרים עבדו במרכזי הלמהולץ.

אגודת הלמהולץ דורגה במקום ה־7 בשנת 2019 על ידי Nature Index, המודד את התורמים הגדולים ביותר למאמרים שפורסמו ב־82 כתבי עת מובילים בעולם. נכון לשנת 2020, שלושה מחוקרי האגודה זכו בפרס נובל, חמישה זכו בפרס לייבניץ וארבעים ושלושה זכו בפרס ארווין שרדינגר - פרס המדע של איגוד התורמים (אנ')

חברי האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכזי ומכוני המחקר של אגודת הלמהולץ, נכון לשנת 2020:

מכון אלפרד ווגנר לחקר הקוטב והימים (AWI) - ברמרהאפן
מרכז הלמהולץ להבטחת מידע (CISPA) - זארבריקן
סינכרוטרון האלקטרונים של גרמניה (DESY) - המבורג
המרכז הגרמני לחקר הסרטן (DKFZ) - היידלברג
המרכז הגרמני לחקר החלל (DLR) - קלן
המרכז הגרמני למחלות ניווניות (DZNE) - בון
מרכז המחקר יוליך (FZJ) - יוליך
מרכז הלמהולץ למחקר יונים כבדים (GSI) - דרמשטאדט
מכון קרלסרוהה לטכנולוגיה (KIT) - קרלסרוהה
מרכז הלמהולץ לחקר זיהומים (HZI) - בראונשווייג
מרכז למחקר חומרים וחקר החופים (HZG) - גייסטהכט
מרכז המחקר הגרמני למדעי כדור הארץ (GFZ) - פוטסדאם
מרכז הלמהולץ לחומרים ומחקר חופים (HZB) - ברלין
מרכז הלמהולץ לחקר האוקיינוס בקיל (GEOMAR) - קיל
מרכז הלמהולץ בדרזדן-רוזנדורף (HZDR) - דרזדן
מרכז הלמהולץ מינכן (HMGU) - נויהרברג
מרכז מקס דלבריק לרפואה מולקולרית (MDC) - בוך
מכון מקס פלנק לפיזיקת פלזמה (IPP) - גרכינג ליד מינכן
מרכז הלמהולץ למחקר סביבתי (UFZ) - לייפציג
מרכז הלמהולץ לחומרים ואנרגיה בברלין (HZB) - ברלין

מבנה התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתם של המרכזים מסווגת לתוכניות המחולקות לשבעה תחומי מחקר. עבור כל תחום מחקר מצוין אילו מרכזים מעורבים:

אנרגיה - נחקר במרכזים הבאים: הבאים: DLR, KIT, FZJ, GFZ, HZB, HZDR, IPP. הנושאים הם אנרגיות מתחדשות, המרה חסכונית באנרגיה, מיזוג גרעיני ובטיחות גרעינית.
כדור הארץ והסביבה - נחקר במרכזים הבאים: AWI, DLR, FZJ, KIT, HZI, GEOMAR, GFZ, HZG, HMGU, UFZ. הנושאים הם מערכות כדור הארץ, הים, החוף והקוטב המשתנים, האטמוספירה והאקלים, מערכות ביו־גאוגרפיות והנושא הסביבתי הארצי.
בריאות - נחקר במרכזים הבאים: DKFZ, FZJ, KIT, HZI, DZNE HZG, HMGU, GSI, HZB, HZDR, MDC, UFZ. זה כולל מחקר סרטן, מחלות לב וכלי דם ומחלות מטבוליות, מערכת העצבים, זיהום וחסינות, מחקרים על בריאות הסביבה, גנומיקה השוואתית לבריאות האדם.
אווירונאוטיקה, חלל ותחבורה - נחקר במרכז הבא: DLR. נושאי המחקר העיקריים הם ניידות, מערכות מידע ותקשורת.
מבנה החומר - נחקר במרכזים הבאים: DESY, FZJ, KIT, HZG, GSI, HZB, HZDR. הנושאים הם פיזיקה אלמנטרית ואסטרו חלקיקים, האדרונים ופיזיקה גרעינית, מחקר PNI (מחקר עם פוטונים, נייטרונים ויונים), מחקר אווירונאוטיקה, חלל ותחבורה.
טכנולוגיות מפתח - נחקר במרכזים הבאים: FZJ, KIT, HZG, HZB. בנושא אחד יש שיתופי פעולה של ה־HZB.
מידע - נחקר במרכזים הבאים: FZJ, HZB, HZG, KIT, מרכז CISPA לאבטחת מידע

פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמת האקלים הלמהולץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמש עשרה מרכזי הלמהולץ שותפים ליוזמת האקלים האזורי של הלמהולץ (בגרמנית: Regionale Klimainitiative, באנגלית: The Helmholtz Climate Initiative Regional Climate) במטרה להתמודד עם יחסי הגומלין בין האטמוספירה, מדף קרח הים, האוקיינוס ומשטחי היבשה. יחסי גומלין אלה קובעים את האקלים של כדור הארץ. היוזמה באה בעקבות פרסום דין וחשבון מיוחד על שינויי האקלים בעולם, של הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) בוועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2015). יוזמת האקלים החדשה של הלמהולץ הושקה ב־1 ביולי 2019 במימון ראשוני של 12 מיליון אירו לשנתיים. היוזמה תתמקד בשני תחומים מרכזיים; "צמצום פליטות" ו"התאמה להשפעות שינויי האקלים".^[1]

באשכול הראשון, התוכנית היא לפתח תרומות מדעיות למפת הדרכים שתראה כיצד גרמניה יכולה להפחית את פליטת הפחמן הדו־חמצני שלה לאפס עד שנת 2050. האשכול השני יתמקד במחקר למציאת דרכים אפשריות לבחון השפעות שינויי האקלים בתחומי חיים מגוונים כגון בריאות, חקלאות, אספקת אנרגיה ותחבורה. בשני האשכולות החוקרים יחפשו גם את הדיאלוג עם החברה ושיתוף פעולה הדוק עם יוזמות שכבר קיימות, כמו גם עם ארגונים מדעיים אחרים בתחום חקר האקלים. יוזמת האקלים לא רק תנקוט בגישה חדשה מבחינת שיטות מדעיות, אלא גם מבחינת תקשורת. יוזמת האקלים מעניינת מגזרים רבים בחברה, כמו מקבלי החלטות בפוליטיקה ובעסקים, בתקשורת ובציבור בכלל. המימון ליוזמה האקלימית מגיע מקרן היוזמה והרשתות שתומכת במרכזי המחקר ושיתופי הפעולה של אגודת הלמהולץ. הקרן תתמקד במהלך השנים 2021–2025, בנושאים הבאים: נושאי מחקר חדשים, יוזמות לפיתוח תרבות ההעברה וניהול כישרונות. מרכזי המחקר המעורבים ביומה הם: (DLR), (DKFZ), (DZNE), (KIT), (AWI), (HZB), (HZDR), (HZI), (HZG), (HMGU), (UFZ), (MDC), (GFZ), (GEOMAR), (FZI).

שיתוף פעולה בין־לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כארגון מחקר הפועל למען האומה, אגודת הלמהולץ מפתחת פתרונות לשאלות הדחופות העומדות בפני מדע, תעשייה וחברה. עם זאת, עם אתגרים גדולים כמו שינויי אקלים, אספקת אנרגיה לעתיד ולחימה במגפות רחבות היקף באופן גלובלי, נידרש בטווח הרחוק שימוש מתואם ושיטתי במשאבים. לשם כך מרכזי הלמהולץ משתפים פעולה עם מיטב מוסדות המחקר בעולם ועובדים בצמוד למומחים בינלאומיים. תשתית המחקר של אגודת הלמהולץ, שאין דומה לה בעולם משמשת בסיס לשיתוף פעולה ומחקר בין־לאומי ברמה הגבוהה ביותר. למעלה מ־6,200 חוקרים אורחים מכל רחבי העולם משתמשים בכל שנה במתקנים הגדולים של אגודת הלמהולץ. בספטמבר 2017, אגודת הלמהולץ פרסמה את האסטרטגייה הבין־לאומית החדשה שלה לשנים 2017–2022. היא מתמקדת בארבעה עמודי תווך אסטרטגיים: • הרחבת שותפויות אסטרטגיות בין־לאומיות • מחקר שיתופי ברמה העליונה האירופית • משיכת כישרונות מכל רחבי העולם • דיפלומטיה מדעית - 'בניית גשרים' באמצעות מחקר.

גישה חופשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת הלמהולץ הייתה אחת החותמות הראשונות על הצהרת ברלין על גישה פתוחה לידע במדעים ומדעי הרוח (אנ') משנת 2003.^[2] התחייבות זו אושרה רשמית על ידי אספת החברים שלה. בהחלטה מחודש בספטמבר 2004 אימצה האספה את ההתחייבות הבאה: "פרסומים של אגודת הלמהולץ יהיו בעתיד, ללא יוצא מן הכלל, זמינים ללא תשלום, ככל שלא קיים הסכם סותר עם מו"לים או אחרים." בשנת 2016, אגודת הלמהולץ פרסמה נייר עמדה על ניהול נתוני מחקר ובשנת 2017 אישרה המלצות להנחיות במרכזי הלמהולץ לטיפול בנתוני מחקר שאושרה באספה הכללית מס' 109 של אגודת הלמהולץ בספטמבר 2017.^[3] נכון להיום, מפותחות הנחיות לגישה בת קיימא לטיפול בתוכנות מחקר בהלמהולץ. כדי לקדם את הרעיון של גישה חופשית, אגודת הלמהולץ הקימה את המשרד לתיאום גישה חופשית בהלמהולץ. המשרד מדווח ומייעץ לעובדים לגבי התפתחויות, אסטרטגיות ורעיונות חדשים, לדוגמה, דרך סדנאות מדע חופשיות בהלמהולץ וניוזלטר המדע החופשי של הלמהולץ.^[4] גישה חופשית לנתוני מחקר היא חלק חיוני בתרבות המדעית ותייצר ערך מוסף ניכר למדע. גם כיום, לשיתוף נתונים כבר יש רלוונטיות גבוהה עבור המרכזים הרבים באגודת הלמהולץ. מספר גדל והולך של מרכזי נתונים עם גישה חופשית - כולל שלושה מתוך סך הכל ארבעת מרכזי הנתונים של מערכת הנתונים העולמית של מועצת המדע הבין־לאומית (ICSU-World) (אנ') בגרמניה שמנוהלים על ידי מרכזי הלמהולץ. מדעני הלמהולץ מעורבים באופן פעיל ביוזמות לאומיות ובין־לאומיות הקשורות לגישה חופשית.