אגודת הלמהולץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגודת הלמהולץ
Helmholtz-Gemeinschaft Deutscher Forschungszentren
סמליל אגודת הלמהולץ
פעילות מחקר
התאגדות אגודה רשומה
שפה רשמית גרמנית
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
מטה הארגון ברלין ובון
מקום פעילות גרמניה, עולמי
נשיא אוטמר ויסטלר
יושב ראש אוטמר ויסלר עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 42,000 (2020)
תאריך הקמה 1995
helmholtz.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אגודת הלמהולץגרמנית: Die Helmholtz-Gemeinschaft Deutscher Forschungszentren e. V, באנגלית: The Helmholtz Association of German Research Centres, בקיצור: The Helmholtz Association) הוא הארגון המדעי הגדול ביותר בגרמניה המאחד 19 מרכזי ומכוני מחקר מדעיים-טכניים וביולוגיים-רפואיים. איגוד מרכזי המחקר הגרמניים של הלמהולץ הוקם בשנת 1995 בכדי למסד קשרים קיימים בין מספר מרכזי מחקר עצמאיים בעלי שם עולמי. המשימה הרשמית של האגודה היא "פתרון האתגרים הגדולים של מדע, חברה ותעשייה". מדעני האגודה מתמקדים לכן במערכות מורכבות המשפיעות על חיי האדם ועל הסביבה. שם האגודה ניתן על שמו של הפיזיולוג והפיזיקאי הגרמני הרמן פון הלמהולץ.

נכון לשנת 2020, התקציב השנתי של אגודת הלמהולץ מסתכם ב־5 מיליארד אירו. שני שלישים מהמימון הזה מגיעים מנותני חסות ציבוריים (ביחס 1:9 בין הרשויות הפדרליות והממלכתיות) ומרכזי הלמהולץ הפרטניים אחראים בעצמם ל־30% בצורה של מימון חוזים הניתן על ידי נותני החסות במגזר הציבורי והפרטי. מימון הליבה ניתן ל־19 מרכזי המחקר האוטונומיים, על ידי משרד החינוך והמחקר הגרמני (BMBF) (אנ'), שגם מעריך את יעילותם על פי הסטנדרטים הבין־לאומיים הגבוהים ביותר. בשנת 2020 מספר העובדים עלה ליותר מ־42,000 ובשנה זו כ־7,000 מדענים זרים עבדו במרכזי הלמהולץ.

אגודת הלמהולץ דורגה במקום ה־7 בשנת 2019 על ידי Nature Index, המודד את התורמים הגדולים ביותר למאמרים שפורסמו ב־82 כתבי עת מובילים בעולם. נכון לשנת 2020, שלושה מחוקרי האגודה זכו בפרס נובל, חמשה זכו בפרס לייבניץ וארבעים ושלושה זכו בפרס ארווין שרדינגר - פרס המדע של איגוד התורמים (אנ')

חברי האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של 19 מרכזים חברים באגודת הלמהולץ

מרכזי ומכוני המחקר של אגודת הלמהולץ, נכון לשנת 2020:

מבנה התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתם של המרכזים מסווגת לתוכניות המחולקות לשבעה תחומי מחקר. עבור כל תחום מחקר מצוין אילו מרכזים מעורבים:

פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמת האקלים הלמהולץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמש עשרה מרכזי הלמהולץ שותפים ליוזמת האקלים האזורי של הלמהולץ (בגרמנית: Regionale Klimainitiative, באנגלית: The Helmholtz Climate Initiative Regional Climate) במטרה להתמודד עם יחסי הגומלין בין האטמוספירה, מדף קרח הים, האוקיינוס ומשטחי היבשה. יחסי גומלין אלה קובעים את האקלים של כדור הארץ. היוזמה באה בעקבות פרסום דין וחשבון מיוחד על שינויי האקלים בעולם, של הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) בוועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2015). יוזמת האקלים החדשה של הלמהולץ הושקה ב־1 ביולי 2019 במימון ראשוני של 12 מיליון אירו לשנתיים. היוזמה תתמקד בשני תחומים מרכזיים; "צמצום פליטות" ו"התאמה להשפעות שינויי האקלים".[1]

באשכול הראשון, התוכנית היא לפתח תרומות מדעיות למפת הדרכים שתראה כיצד גרמניה יכולה להפחית את פליטת הפחמן הדו־חמצני שלה לאפס עד שנת 2050. האשכול השני יתמקד במחקר למציאת דרכים אפשריות לבחון השפעות שינויי האקלים בתחומי חיים מגוונים כגון בריאות, חקלאות, אספקת אנרגיה ותחבורה. בשני האשכולות החוקרים יחפשו גם את הדיאלוג עם החברה ושיתוף פעולה הדוק עם יוזמות שכבר קיימות, כמו גם עם ארגונים מדעיים אחרים בתחום חקר האקלים. יוזמת האקלים לא רק תנקוט בגישה חדשה מבחינת שיטות מדעיות, אלא גם מבחינת תקשורת. יוזמת האקלים מענינת מגזרים רבים בחברה, כמו מקבלי החלטות בפוליטיקה ובעסקים, בתקשורת ובציבור בכלל. המימון ליוזמה האקלימית מגיע מקרן היוזמה והרשתות שתומכת במרכזי המחקר ושיתופי הפעולה של אגודת הלמהולץ. הקרן תתמקד במהלך השנים 2021–2025, בנושאים הבאים: נושאי מחקר חדשים, יוזמות לפיתוח תרבות ההעברה וניהול כישרונות. מרכזי המחקר המעורבים ביומה הם: (DLR), (DKFZ), (DZNE), (KIT), (AWI), (HZB), (HZDR), (HZI), (HZG), (HMGU), (UFZ), (MDC), (GFZ), (GEOMAR), (FZI).

שיתוף פעולה בין־לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כארגון מחקר הפועל למען האומה, אגודת הלמהולץ מפתחת פתרונות לשאלות הדחופות העומדות בפני מדע, תעשייה וחברה. עם זאת, עם אתגרים גדולים כמו שינויי אקלים, אספקת אנרגיה לעתיד ולחימה במגפות רחבות היקף באופן גלובלי, נידרש בטווח הרחוק שימוש מתואם ושיטתי במשאבים. לשם כך מרכזי הלמהולץ משתפים פעולה עם מיטב מוסדות המחקר בעולם ועובדים בצמוד למומחים בינלאומיים. תשתית המחקר של אגודת הלמהולץ, שאין דומה לה בעולם משמשת בסיס לשיתוף פעולה ומחקר בין־לאומי ברמה הגבוהה ביותר. למעלה מ־6,200 חוקרים אורחים מכל רחבי העולם משתמשים בכל שנה במתקנים הגדולים של אגודת הלמהולץ. בספטמבר 2017, אגודת הלמהולץ פרסמה את האסטרטגייה הבין־לאומית החדשה שלה לשנים 2017–2022. היא מתמקדת בארבעה עמודי תווך אסטרטגיים: • הרחבת שותפויות אסטרטגיות בין־לאומיות • מחקר שיתופי ברמה העליונה האירופית • משיכת כישרונות מכל רחבי העולם • דיפלומטיה מדעית - 'בניית גשרים' באמצעות מחקר.

גישה חופשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת הלמהולץ הייתה אחת החותמות הראשונות על הצהרת ברלין על גישה פתוחה לידע במדעים ומדעי הרוח (אנ') משנת 2003.[2] התחייבות זו אושרה רשמית על ידי אספת החברים שלה. בהחלטה מחודש בספטמבר 2004 אימצה האספה את ההתחייבות הבאה: "פרסומים של אגודת הלמהולץ יהיו בעתיד, ללא יוצא מן הכלל, זמינים ללא תשלום, ככל שלא קיים הסכם סותר עם מו"לים או אחרים." בשנת 2016, אגודת הלמהולץ פרסמה נייר עמדה על ניהול נתוני מחקר ובשנת 2017 אישרה המלצות להנחיות במרכזי הלמהולץ לטיפול בנתוני מחקר שאושרה באספה הכללית מס' 109 של אגודת הלמהולץ בספטמבר 2017.[3] נכון להיום, מפותחות הנחיות לגישה בת קיימא לטיפול בתוכנות מחקר בהלמהולץ. כדי לקדם את הרעיון של גישה חופשית, אגודת הלמהולץ הקימה את המשרד לתיאום גישה חופשית בהלמהולץ. המשרד מדווח ומייעץ לעובדים לגבי התפתחויות, אסטרטגיות ורעיונות חדשים, לדוגמה, דרך סדנאות מדע חופשיות בהלמהולץ וניוזלטר המדע החופשי של הלמהולץ.[4] גישה חופשית לנתוני מחקר היא חלק חיוני בתרבות המדעית ותייצר ערך מוסף ניכר למדע. גם כיום, לשיתוף נתונים כבר יש רלוונטיות גבוהה עבור המרכזים הרבים באגודת הלמהולץ. מספר גדל והולך של מרכזי נתונים עם גישה חופשית - כולל שלושה מתוך סך הכל ארבעת מרכזי הנתונים של מערכת הנתונים העולמית של מועצת המדע הבין־לאומית (ICSU-World) (אנ') בגרמניה שמנוהלים על ידי מרכזי הלמהולץ. מדעני הלמהולץ מעורבים באופן פעיל ביוזמות לאומיות ובין־לאומיות הקשורות לגישה חופשית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגודת הלמהולץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]