משה בילינסון
משה בילינסון, חצי שנה לפני מותו (1 במאי 1936) | |
לידה |
5 באוקטובר 1889 ירוסלבל, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
19 בנובמבר 1936 (בגיל 47) פלשתינה (א"י), האימפריה הבריטית |
מקום קבורה | בית הקברות טרומפלדור |
השכלה | אוניברסיטת בזל |
משה בֶּילינסון (ברוסית: Моше (Моисей) Бейлинсон; י' בתשרי תר"ן, 5 באוקטובר 1889, ליד ירוסלבל – ה' בכסלו תרצ"ז, 19 בנובמבר 1936, תל אביב), היה רופא, מחלוצי העיתונאים והפובליציסטים בארץ ישראל, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה בילינסון נולד ליד העיר ירוסלבל שברוסיה ביום כיפור שנת תר"ן (1889) לאהרן הכהן בילינסון, שהיה רוקח, ולבלה בתו של מרדכי פלונגיאן, ממשכילי וילנה. למד באוניברסיטאות מוסקבה, פרייבורג, ובזל והוסמך כדוקטור לרפואה. הצטרף לתנועה הסוציאליסטית הרוסית, וממנהּ עבר לציונות.
בין השנים 1917–1923 חי באיטליה, והיה פעיל בתנועה הציונית שם. באופן מיוחד קיים קשרים עם אנצו סירני אשר התגורר בביתו לאחר עלייתו ארצה, ועם אלפונסו פצ'יפיצ'י מנהיג ציוני, איש פירנצה.[1]
בשנת 1924 עלה לארץ ישראל, התיישב במושבה פתח תקווה ועבד כפועל בחבורת "מעבר". בשנת 1925, עם ייסוד עיתון "דבר", נענה בילינסון להזמנת עורכו, ברל כצנלסון, הצטרף למערכת העיתון וכתב בו מאמרים. בילינסון, שהפך לדוברהּ הראשי של תנועת העבודה, ביטא בכתיבתו עמדות של איש מצפון, ובלט בביקורתו נגד ממשלת המנדט הבריטי.
בילינסון היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל וחבר מרכז מפא"י. היה חבר באספת הנבחרים והוועד הלאומי[2].
בילינסון היה היוזם של הקמת "בית החולים למושבות יהודה והשרון", שלאחר מותו שונה שמו לבית חולים בילינסון (כיום קמפוס בילינסון בתוך מרכז רפואי רבין). בנוסף, היה יו"ר הוועד המפקח של קופת חולים.
בילינסון נפטר בה' בכסלו תרצ"ז, כתוצאה מהתקף לב, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
הנצחה בבול דאר ישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתאריך 26 בנובמבר 2002, דאר ישראל הנפיק סדרה של 4 בולי דאר שכותרתה "פובליציסטים - עיתונאים פוליטיים". אחד מהבולים האלה הוקדש להנצחת זכרו של משה ביילינסון שדיוקנו מופיע עליו. האמן יגאל גבאי עיצב את הסדרה. דאר ישראל מכר 722,760 של בול זה עד להפסקת המכירה.[3]
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמריו של בילינסון לוקטו והופיעו, שנים אחדות לאחר מותו, ב"כתבי משה בילינסון" בעריכתה של ברכה חבס, בהוצאת דבר:
- בימי תחית איטליה, תל אביב: חברה, 1930.
- פרקי בילינסון, עין-חרוד: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1936.
- במשבר העולם, תל אביב: הוצאת דבר, 1940. (מהדורה נוספת: תל אביב: ירון גולן, 1997.)
- בדרך לעצמאות (עריכה: ברכה חבס), תל אביב: דבר, 1949.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'בילינסון, משה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 77–78. (הספר בקטלוג ULI)
- ציון למשה בילינסון: דרכו ופועלו במלאת שנת אבלו, תל אביב: דבר, 1938.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי משה בילינסון בפרויקט בן-יהודה
- משה בילינסון, באתר תנועת העבודה הישראלית
- משה בילינסון, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- בול הנושא את דיוקנו של משה בילינסון
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר משה בילינסון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2085
- הלוויה של בילינסון, יומני כרמל, נובמבר 1936
- משה בילינסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- משה בילינסון (1889-1936), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמואל אוירבך, ביוגרפיה של יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י, 1984
- ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, עמוד 116
- ^ יעקב צחור (עורך), בולי ישראל תש"ח - תשס"ב, קטלוג מס' 14, רשות הדאר - השירות הבולאי, כתר הוצאה לאור, 2008, עמ' 473
- אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- אישים שעל שמם בתי חולים בישראל
- בוגרי אוניברסיטת בזל
- אנשי העלייה הרביעית
- חברי אספת הנבחרים השלישית
- עיתונאים יהודים רוסים
- מתרגמים יהודים רוסים
- מתרגמים ביישוב
- סגל דבר
- סופרים יהודים רוסים
- סופרים עבריים ביישוב
- עיתונאים כותבי עברית ביישוב
- פובליציסטים כותבי עברית
- פובליציסטים יהודים רוסים
- פעילי ההסתדרות הכללית
- ציונים סוציאליסטים
- רופאים ביישוב
- רופאים יהודים רוסים
- פעילים ציונים באיטליה
- ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב
- ארץ-ישראלים שנולדו ב-1889
- ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1936