משלחת מס' 5 לתחנת החלל מיר
משלחת מס' 5 (ברוסית: основная экспедиция я-5) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-7 בספטמבר 1989 ועד ל-19 בפברואר 1990. זו הייתה המשלחת החמישית לתחנת החלל מיר. מפקד המשלחת היה אלכסנדר ויקטורנקו. פעילות המשלחת נמשכה 166 ימים.
הרכב המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תפקיד | חללית הגעה | 5.09.1988–19.02.1989 | חללית חזרה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
 אלכסנדר ויקטורנקו |
מפקד המשלחת | סויוז TM-8 |  |
סויוז TM-8 | חבר משלחת מס' 5 מפקד חלליית "סויוז TM-8" |
| אלכסנדר סרברוב |
מהנדס טיסה | סויוז TM-8 | |
סויוז TM-8 | חבר משלחת מס' 5 |
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי ומודול "קוואנט 1". שטח מחייה היה מ-130 מ"ק והספק מיוצר על ידי פאנלים סולארים היה 11.4 קו"ט. לאחר הוספת מודול "קוואנט 2" שטח מחייה גדל ל-192 מ"ק הספק המיוצר בתחנת החלל גדל ל-17 קו"ט.
פעילות המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
חללית עם חברי המשלחת שוגרה ב-5 בספטמבר וב-7 בספטמבר היא התחברה לתחנת החלל מיר. מערכות אוטומטיות של העגינה כשלו ולכן בשלבים האחרונים בוצע מעבר למשטר ידני. הצוות עבר לתחנת החלל שהייתה לא מאוישת והחל בחידוש פעילות מערכות תומכות חיים.
ב-25 באוגוסט (לפני הגעת המשלחת) לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-1 ועגנה בתא עגינה קדמי של המודול בסיסי[1]. זה היה דגם חדש של חללית מטען עם יכולת להביא 2,500 ק"ג מטען. בין הפעולות הראשונות של המשלחת היה העברת מטען לתחנת החלל.
ב-19 בספטמבר צוות השלים פעולות הכנה לקליטת מודול "קוואנט 2" החדש.
ב-10 באוקטובר דווח על בעיות משחב במערכות של המודול החדש ושיגורו נדחה לנובמבר. תוכנית פעולה של המשלחת עודכנה בהתאם.
ב-26 בנובמבר מודול "קוואנט 2" שוגר לכיוון תחנת החלל. לאחר השיגור התברר שפאנל סולארי לא נפתח כמתוכנן. בהתערבות צוות קרקע בעיה זו נפטרה.
ב-1 בדצמבר חללית מטען פרוגרס M-1 נותק מתחנת החלל ובהמשך נשרף בכניסה לאטמוספירה.
ב-2 בדצמבר מודול התקרב לתחנת החלל. כאשר המרחק היה כ-20 מ' מערכות עגינה אוטומטית כשלו והיה צורך לבצע שלב אחרון באופן ידני. העגינה הסתיימה בהצלחה ומודול חדש חובר לתא עגינה קדמי של מודול בסיסי של תחנת החלל.
מודול "קוואנט 2" הגדיל באופן משמעותי נפח תחנת החלל. על המודול היה הותקן פאנל סולארי בשטח של 56 מ"ר שהוסיף להספק המיוצר בתחנת החלל כ-6 קו"ט. בתוך המודול הותקנו מספר מכשירים מדעיים. צוות התחיל בשילוב המודול במערכות תחנת החלל.
ב-12 בדצמבר בוצע שינוי מיקום עגינה ממודול "קוואנט 1" למודול הבסיסי של תחנת החלל.
ב-22 בדצמבר לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-2 ועגנה בתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1"[2]. החללית הביאה 2,500 ק"ג מטען. חברי המשלחת החלה בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-8 בינואר 1990 ויקטורנקו וסרברוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-3 שעות. במהלך פעילות זו הותקנו רגשים חדשים בחלק החיצוני של מודול "קוואנט 1". רגשים אלו היו חלק של מערכת מחשוב חדשה שהגיע במודול "קוואנט 2".
ב-12 בינואר ויקטורנקו וסרברוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-3 שעות. במהלך פעילות זו פורקו ציודים לניסוי שנוהל על ידי צרפת. ציוד זה הותקן על ידי ז'אן-לו קרטיין כאשר הוא פעל בתחנת החלל. כמו כן בוצעו הכנות לקליטת מודול "קריסטל" בהמשך.
ב-26 בינואר ויקטורנקו וסרברוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-3 שעות. במהלך פעילות לראשונה נוצלו חליפות חלל מדגם משופר. בוצע שינוי מיקום אנטנה.
ב-1 בפברואר ויקטורנקו וסרברוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. במהלך פעילות לראשונה בוצע ניסוי של מערכת לתנועה בחלל. סרברוב התרחק מספר פעמים מתחנת החלל למרחק עד 5 מטר.
ב-5 בפברואר ויקטורנקו וסרברוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. במהלך פעילות נמשך ניסוי של מערכת לתנועה בחלל. סרברוב התרחק מספר פעמים מתחנת החלל למרחק עד 45 מטר. למרות שדווח על סיום מוצלח של המערכת, מעשית היא לא נוצלה לשום פעולה בהמשך.
ב-9 בפברואר חללית מטען פרוגרס M-2 נותק מתחנת החלל ובהמשך נשרף בכניסה לאטמוספירה.
ב-13 בפברואר הגיע חללית סויוז TM-9 עם משלחת מס' 6 לתחנת החלל מיר בפיקוד אנטולי סולוביוב. החל הליך של מערכת אחריות על תחנת החלל לצוות החדש.
ב-19 בפברואר צוות משלחת מס' 5 עזבו את תחנת החלל בחללית "סויוז TM-8". במהלך שהות בחלל שנמשכה כשנה הם ביצוע מספר רב של ניסויים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תחנת החלל מיר - משלחות | |
|---|---|
|