משלחת מס' 8 לתחנת החלל מיר
משלחת מס' 8 (ברוסית: основная экспедиция я-8) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-2 בדצמבר 1990 ועד ל-26 במאי 1991. מפקד המשלחת היה ויקטור אפנסייב. פעילות המשלחת נמשכה 175 ימים.
הרכב המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תפקיד | חללית הגעה | 2.12.1990–26.5.1991 | חללית חזרה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
 ויקטור אפנסייב |
מפקד המשלחת | סויוז TM-11 |  |
סויוז TM-11 | חבר משלחת מס' 8 מפקד חלליית "סויוז TM-11" |
| מוסה מנארוב |
מהנדס טיסה | סויוז TM-11 | |
סויוז TM-11 | חבר משלחת מס' 8 |
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי, מודול "קוואנט 1", מודול "קוואנט 2" ומודול "קריסטל". שטח מחייה היה 253 מ"ק והספק מיוצר על ידי פאנלים סולארים היה 25 קו"ט.
פעילות המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
חללית עם חברי המשלחת שוגרה ב-2 בדצמבר וב-4 בדצמבר היא התחברה לתחנת החלל מיר. בתחנת החלל פעלה משלחת מס' 7 בפיקוד גנאדי מנאקוב. החל הליך העברת אחריות למשלחת החדשה.
ביחד עם חברי המשלחת לתחנת החלל הגיע טויוחירו אקיאמה מיפן שטס לחלל כעיתונאי של רשת יפנית "TBS". כל היום הוא שידר תוכנית של 10 דקות לטלוויזיה ו-20 דקות לרדיו. מכיוון שציוד יפני לא היה תואם את הציוד של התחנה היה צורך להביא לחלל ציוד במשקל של 170 ק"ג.
ב-10 בדצמבר חללית "סויוז TM-10" עם משלחת מס' 7 וטויוחירו אקיאמה עזבו את תחנת החלל. משלחת מס' 8 החלה בעבודה סדירה.
ב-7 בינואר 1991 אפנסייב ומנארוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. המטרה הייתה להשלים תיקון פתח שנפגע ביולי 1990 ותיקונו התחיל במשלחת הקודמת. לאחר השלמת המשימה, פורקה לצורכי תיקונים מצלמת טלוויזיה מחלק החיצוני של מודול "קוואנט 2".
ב-16 בינואר לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-6 ועגנה בתא עגינה של מודול בסיסי[1]. החללית הביאה 2,500 ק"ג מטען. חברי המשלחת החלו בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-23 בינואר 1991 אפנסייב ומנארוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. המטרה הייתה להוסיף הארכה לזרוע של מנוף Strela כדי לאפשר בהמשך העברת פאנל סולארי ממודול "קריסטל" למודול "קוואנט 1".
ב-16 במרץ חללית מטען פרוגרס M-6 נותקה מתחנת החלל ובהמשך נשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-21 במרץ לסביבת תחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס M-7. תהליך עגינה הופסק כאשר מרחק היה 500 מ'. בניסיון שני חללית עברה במרחק של כ-7 מ' מתחנת החלל.
ב-26 במרץ חללית "סויוז TM-11" נותקה מתא עגינה קידמי של המודול הבסיסי ובסופו של תהליך חוברה למודול "קוואנט 1".
ב-28 במרץ חללית מטען פרוגרס M-7 חוברה לתא עגינה קידמי של המודול הבסיסי ששוחרר[2]. צוות המשלחת החלב בהעברת ציוד ומצרכים (כ-2,500 ק"ג) לתחנת החלל.
ב-25 באפריל אפנסייב ומנארוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-3.5 שעות. המטרה הייתה לצלם אנטנה פגומה במודול "קוואנט 1" ולהחזיר מצלמה שפורקה במהלך פעילות חוץ רכבית קודמת ותוקנה למודול "קוואנט 2".
ב-6 במאי חללית מטען פרוגרס M-7 נותקה מתחנת החלל ובהמשך נשרפה בכניסה לאטמוספירה. יחידת נחיתה "רדוגה" נותקה מהחללית. ניסיון איסוף לא הצליח[3].
ב-20 במאי הגיע חללית סויוז TM-12 עם משלחת מס' 9 בפיקוד אנטולי ארצברסקי. החל הליך של מערכת אחריות על תחנת החלל לצוות החדש. עם החללית הגיעה גם אסטרונאוטית הלן שרמן מבריטניה. הגעתה מומנה על ידי קרן פרטית. היא החלה בביצוע תוכנית שהוכנה עבורה. משימותיה של שרמן במהלך שהותה בתחנת החלל היו: ביצוע ניסויים בתחומי הרפואה ומדעי החקלאות, צילום מהחלל של האיים הבריטיים ותקשורת רדיו עם תלמידי בתי ספר בבריטניה. בין הניסויים שביצעה הייתה בחינה של מוליכות-על בטמפרטורות גבוהות באמצעות אלקטרוגרף ומספר ניסויים על התנהגות צמחים בתנאים של חוסר משקל: על הקרקע הם צומחים כלפי מעלה ובתנאים של חוסר משקל הם צומחים לכל הכיוונים[4].
ב-26 במאי צוות משלחת מס' 8 עזבו את תחנת החלל בחללית "סויוז TM-11" ביחד עם הלן שרמן. במהלך שהות בחלל שנמשכה כחצי שנה הם ביצוע מספר רב של ניסויים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תחנת החלל מיר - משלחות | |
|---|---|
|