משלחת מס' 2 לתחנת החלל מיר
משלחת מס' 2 (ברוסית: основная экспедиция я-2) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-5 בפברואר 1987 ועד ל-29 בדצמבר 1987. זו הייתה המשלחת השנייה לתחנת החלל חדשה. מפקד המשלחת היה יורי רומננקו. פעילות המשלחת נמשכה 326 ימים.
הרכב המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תפקיד | חללית הגעה | 5.02.1987–22.07.1987 | 22.07.1987–29.12.1987 | חללית חזרה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
 יורי רומננקו |
מפקד טיסה | סויוז TM-2 |  |
|
סויוז TM-3 | חבר משלחת מס' 2 מפקד חלליית "סויוז TM-2" |
| אלכסנדר לבייקין |
מהנדס טיסה | סויוז TM-2 | |
סויוז TM-2 | חבר משלחת מס' 2 | |
| אלכסנדר אלכסנדרוב |
מהנדס טיסה | סויוז TM-3 | |
סויוז TM-3 | חבר משלחת מס' 2 |
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת תחילת פעילות המשלחת תחנת החלל כללה רק את המודול הבסיסי. במהלך פעילות המשלחת התווסף מודול "קוואנט 1". שטח מחייה גדל מ-90 מ"ק ל-130 מ"ק. במודול הותקנו מספר מכשירים מדעיים לביצוע ניסויים ותצפיות. כמו כן הותקן פאנל סולארי חדש (שלישי) והספק מיוצר גדל ל-11.4 קו"ט.
פעילות המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
חללית עם חברי המשלחת שוגרה ב-5 בפברואר וב-7 בפברואר היא התחברה לתא עגינה קדמי של תחנת החלל מיר. הצוות עבר לתחנת החלל והחל בפעילות המתוכננת.
בזמן הגעת צוות לתחנת החלל לתחנת החלל כבר הייתה מחוברת פרוגרס 27 (הגיע ב-18 בינואר וחוברה לתא עגינה אחורי)[1]. צוות המשלחת החל בהעברת מטען של כ-2,300 ק"ג לתחנת החלל.
ב-23 בפברואר חללית מטען פרוגרס 27 נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-5 במרץ לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 28 עם כ-2,300 ק"ג מטען. היא חוברה לתא עגינה אחורי)[2]. המשלחת החלה בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-26 במרץ חללית מטען פרוגרס 28 נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-30 במרץ שוגר לחלל מדול חדש "קוואנט 1" שהיה צריך לבצע חיבור לתחנת החלל.
ב-9 באפריל בוצע ניסיון חיבור שלא הצליח.
ב-11 באפריל רומננקו ולבייקין ביצעו פעילות חוץ רכבית למציאת סיבה לכך שעגינה לא הושלמה. הפעילות נמשכה כ-3.5 שעות. התברר שגוף זר באזור תא עגינה מפריע להשלמת העגינה. הם הצליחו לשחרר את סביבת תא עגינה מגוף זר.
ב-12 באפריל עגינה של מודול "קוואנט 1" הצליחה. הוא חובר לתא עגינה אחורי. קוסמונאוטים החלו בשילוב מערכות המודול בפעילות תחנת החלל. שטח מחייה גדל מ-90 מ"מ ל-130 מ"מ. במודול הותקנו מספר מכשירים מדעיים לביצוע ניסויים ותצפיות. בחלק האחורי של המודול הייתה תא עגינה כך שמספר תאי עגינה נותר ללא שינוי.
ב-12 באפריל מודול עם דלק שאזל נותק ממודול "קוואנט 1" ונשרף בכניסה לאטמוספירה.
ב-23 באפריל לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 29 עם כ-2,300 ק"ג מטען. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1"[3]. המשלחת החלה בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-11 במאי חללית מטען פרוגרס 29 נותקה מתחנת החלל נשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-19 במאי לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 30 עם כ-2,300 ק"ג מטען. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1"[4]. המשלחת החלה בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-12 ביוני בוצעה פעילות חוץ רכבית שנמשכה כשעתיים. במהלך פעילות זו החלה התקנת פאנל סולארי חדש.
ב-16 ביוני בוצעה פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-3 שעות. במהלך פעילות זו הסתיימה התקנת פאנל סולארי חדש והספק מיוצר גדל ל-11.4 קו"ט.
ב-19 ביולי חללית מטען פרוגרס 30 נותקה מתחנת החלל נשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-27 ביולי לתחנת החלל הגיע חללית סויוז TM-3 (אלכסנדר ויקטורנקו היה מפקד צוות). עם החללית לביקור קצר הגיע מוחמד פאריס מסוריה. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1". מכיוון שרופאים של צוות קרקע חששו שאצל לבייקין התגלה בעיה לבבית, הוחלט שהוא יחזור לכדור הארץ ולמשלחת הצטרף אלכסנדר אלכסנדרוב.
ב-29 ביולי חללית סויוז TM-2 התנתקה מתחנת החלל וחזרה לכדור הארץ. לבייקין נבדק והתברר שחששות היו ללא סיבה של ממש. חללית "סויוז TM-3" נותרה מחוברת לתחנת החלל כחללית חירום.
ב-5 באוגוסט לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 31 עם כ-2,300 ק"ג מטען. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1"[5]. המשלחת החלה בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-21 בספטמבר חללית מטען פרוגרס 31 נותקה מתחנת החלל ובהמשך נשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-26 בספטמבר לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 32 עם כ-2,300 ק"ג מטען. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1"[6]. המשלחת החלה בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-10 בנובמבר חללית מטען פרוגרס 32 נותקה מתחנת החלל ותוך זמן קצר חוברה מחדש. מטרת פעולה זו היה לבחון תמרונים יעילים בתהליך עגינה עתידיות.
ב-17 בנובמבר חללית מטען פרוגרס 32 נותקה מתחנת החלל ובהמשך נשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-23 בנובמבר לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 33 עם כ-2,300 ק"ג מטען. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1"[7]. המשלחת החלה בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-19 בדצמבר חללית מטען פרוגרס 33 נותקה מתחנת החלל במטרה לשחרר יחידת עגינה לחיבור מעבורת חלל.
ב-23 בדצמבר חללית סויוז TM-4 עם צוותה עגנה בתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1". צוות זה היה אמור להתחיל בתחנת החלל כמשלחת מס' 3 לתחנת החלל מיר. החל הליך העברת האחריות על תחנת החלל לצוות החדש. לראשונה בהיסטוריית פעילות תחנות החלל העברת אחריות על תחנת החלל בוצע תוך נוכחות המשלחת העוזבת ומשלחת החדשה.
ב-29 בדצמבר חללית סויוז TM-3 עם משלחת מס' 2 שסיימה את פעילותה עזבה את תחנת החלל ונחתה בהצלחה באזור מתוכנן בשטח קזחסטן של כיום.
במהלך שהות של כשנה צוות ביצע ניסויים רבים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תחנת החלל מיר - משלחות | |
|---|---|
|