משלחת מס' 12 לתחנת החלל מיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאור תחנת החלל מיר במזן פעילות המשלחת

משלחת מס' 12רוסית: основная экспедиция ‏я‏-12) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-27 ביולי 1992 ועד ל-1 בפברואר 1993. מפקד המשלחת היה אנטולי סולוביוב. פעילות המשלחת נמשכה 189 ימים.

הרכב המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תפקיד חללית הגעה 27.07.1992–1.02.1993 חללית חזרה הערות
רוסיהרוסיה אנטולי סולוביוב מפקד המשלחת סויוז TM-15 סויוז TM-15 חבר משלחת מס' 12
מפקד חלליית "סויוז TM-15"
רוסיהרוסיה סרגיי אוודייב מהנדס טיסה סויוז TM-15 סויוז TM-15 חבר משלחת מס' 12

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי, מודול "קוואנט 1", מודול "קוואנט 2" ומודול "קריסטל". שטח מחיה היה 253 מ"ק והספק מיוצר על ידי פאנלים סולארים היה 25 קו"ט.

פעילות המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חללית עם חברי המשלחת שוגרה ב-27 ביולי וב-29 ביולי היא התחברה לתחנת החלל מיר. בתחנת החלל פעלה משלחת מס' 11 בפיקוד אלכסנדר ויקטורנקו. החל הליך העברת אחריות למשלחת החדשה.

ביחד עם חברי המשלחת לתחנת החלל הגיע מישל טוניני שטס לחלל כנציג צרפת. הוא ביצע מספר רב של מחקרים בתחום הרפואה, ביולוגיה, פיזיקה ותורת החומרים במסגרת תוכנית Antares[1].

ב-14 באוגוסט לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-14 ובוצע עגינה למודול "קוואנט 1"[2]. חללית הייתה יכולה להביא עד 2,350 ק"ג של ציוד ומצרכים. צוות התחיל בפינוי מטען לתחנת החלל. במקום דלק בחללית מטען הגיע מדחף לשיפור ביצוע של מערכת בקרת גובה.

ב-19 באוגוסט חללית סויוז TM-14 עזבה את תחנת החלל ביח עם חברי משלחת מס' 11 וטוניני. אחריות על תחנת החלל עברה למשלחת מס' 12 שהחלה בפעילות סדירה.

ב-2 בספטמבר סולוביוב ואוודייב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-4 שעות. המטרה הייתה להכין מבנה מסבך Sofora להתקנת מדחף חדש.

ב-7 בספטמבר סולוביוב ואוודייב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. המטרה הייתה להמשיך בהכנת מבנה מסבך Sofora להתקנת מדחף חדש.

ב-11 בספטמבר סולוביוב ואוודייב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-6 שעות. המטרה הייתה לסיים התקנת מדחף חדש על מסבך Sofora. המדחף הותקן וחובר למערכות של תחנת החלל.

ב-15 בספטמבר סולוביוב ואוודייב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-4 שעות. המטרה הייתה לשנות מיקום של אנטנה מערכת עגינה על מודול "קריסטל" ולפרק פאנל סולארי שהיה בעבודה כבר 4 שנים.

ב-21 באוקטובר חללית מטען פרוגרס M-14 עזבה את תחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה. לפני שריפתה היא שחררה יחידת נחיתה עם 150 ק"ג של מסמכים. היחידה נחתה בהצלחה.

ב-29 באוקטובר לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-15 ובוצע עגינה למודול "קוואנט 1"[3]. חללית הייתה יכולה להביא עד 2,350 ק"ג של ציוד ומצרכים. צוות התחיל בפינוי מטען לתחנת החלל. המטען כלל גם לוויין MAK-2. חללית מטען נותקה מתחנת החלל לאחר סיום פעילות משלחת מס' 12.

ב-20 בנובמבר קוסמונאוטים שחררו למסלול לוויין MAK-2[4].

במהלך שהות בחלל שנמשכה כחצי שנה משלחת ביצעה מספר רב של ניסויים.

ב-26 בינואר 1993 הגיע חללית סויוז TM-16 עם משלחת מס' 13 לתחנת החלל מיר בפיקוד גנאדי מנאקוב. החל הליך של העברת אחריות על תחנת החלל לצוות החדש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]