משלחת מס' 9 לתחנת החלל מיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאור תחנת החלל מיר לאחר עגינה של מודול "קריסטל"

משלחת מס' 9רוסית: основная экспедиция ‏я‏-9) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-18 במאי 1991 ועד ל-10 באוקטובר 1991. מפקד המשלחת היה אנטולי ארצברסקי. פעילות המשלחת נמשכה 144 ימים.

הרכב המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תפקיד חללית הגעה 18.5.1991–10.10.1991 חללית חזרה הערות
ברית המועצותברית המועצות אנטולי ארצברסקי מפקד המשלחת סויוז TM-12 סויוז TM-12 חבר משלחת מס' 9
מפקד חלליית "סויוז TM-12"
ברית המועצותברית המועצות סרגיי קריקאליוב מהנדס טיסה סויוז TM-12 סויוז TM-13 חבר משלחת מס' 9 ו-10

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי, מודול "קוואנט 1", מודול "קוואנט 2" ומודול "קריסטל". שטח מחייה היה 253 מ"ק והספק מיוצר על ידי פאנלים סולארים היה 25 קו"ט.

פעילות המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חללית עם חברי המשלחת שוגרה ב-18 במאי וב-20 במאי היא התחברה למודול הבסיסי של תחנת החלל מיר. בתחנת החלל פעלה משלחת מס' 8 בפיקוד ויקטור אפנסייב. החל הליך העברת אחריות למשלחת החדשה.

ביחד עם חברי המשלחת לתחנת החלל הגיע הלן שרמן מבריטניה.הלן שרמן טסה לחלל כנציגת בריטניה. היא זכתה בתחרות פתוחה לקביעת הנציג. בהיותה בחלל שרמן ביצע מספר משימות במסגרת תוכנית ג'ונו[1]. היא חזרה לכדור הארץ ביחד עם חברי משלחת מס' 8 בחללית סויוז TM-11.

ב-26 במאי חללית "סויוז TM-11" עם משלחת מס' 8 והלן שרמן עזבו את תחנת החלל. משלחת מס' 9 החלה בעבודה הסדירה.

ב-28 במאי בוצע שינוי עגינה של חללית סויוז TM-12 מתא עגינה של המודול הבסיסי לתא עגינה במודול "קוואנט 1".

ב-1 ביוני לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-8 ועגנה בתא של מודול בסיסי[2]. החללית הביאה 2,500 ק"ג מטען. חברי המשלחת החלו בהעברת מטען לתחנת החלל.

ב-24 ביוני ארצברסקי וקריקאליוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. חללית מטען הביאה כלים וציוד לתיקון אנטנה של מערכת עגינה על מדודול "קוואנט 1". לאחר השלמת פעולת תיקון הם התקינו על מודול "קוואנט 2" ציוד הכנה להתקנת מבנה מסבך Sofora.

ב-28 ביוני ארצברסקי וקריקאליוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-3.5 שעות. חללית מטען הביאה פאנל TREK להתקנת ציוד עבור ניסוי שהוכן באוניברסיטת ברקלי. פאנל וציוד היו אמורים להישאר מחוץ לתחנת החלל לתקופה של שנתיים.

ב-15 ביולי ארצברסקי וקריקאליוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5.5 שעות. במהלך פעילות זו החלה התקנת ציוד על מבנה מסבך Sofora.

ב-19 ביולי ארצברסקי וקריקאליוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5.5 שעות. במהלך פעילות זו נמשכה התקנת ציוד על מבנה מסבך Sofora.

ב-23 ביולי ארצברסקי וקריקאליוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5.5 שעות. במהלך פעילות זו הושלמה התקנת ציוד על מבנה מסבך Sofora.

ב-27 ביולי ארצברסקי וקריקאליוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-6.5 שעות. במהלך פעילות זו הותקנו שלבים נוספים של מבנה מסבך Sofora.

ב-15 באוגוסט חללית מטען פרוגרס M-8 נותקה מתחנת החלל ובהמשך נשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-23 באוגוסט לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-9 ועגנה בתא של מודול בסיסי[3]. החללית הביאה 2,500 ק"ג מטען. חברי המשלחת החלו בהעברת מטען לתחנת החלל.

ב-30 בספטמבר חללית מטען פרוגרס M-9 נותקה מתחנת החלל ובהמשך נשרפה בכניסה לאטמוספירה. יחידת נחיתה "רדוגה" נותקה מהחללית.

ב-4 באוקטובר הגיע חללית סויוז TM-13 עם משלחת מס' 10 לתחנת החלל מיר בפיקוד אלכסנדר וולקוב. החל הליך של מערכת אחריות על תחנת החלל לצוות החדש. עם החללית הגיעה גם אסטרונאוט פרנץ פיבק מאוסטריה וטוקטר אאובקירוב מקזחסטן. פיבק החל בביצוע תוכנית ניסויים Austromir[4].

ב-10 באוקטובר אנטולי ארצברסקי ביחד עם פיבק ואאובקירוב עזבו את תחנת החלל בחללית "סויוז TM-12". במהלך שהות בחלל שנמשכה כ-5 חודשים שנה הם ביצוע מספר רב של ניסויים.

סרגיי קריקאליוב נותר בתחנת החלל וביחד ים אלכסנדר ולקוב הם פעלו כמשלחת מס' 10 לתחנת החלל מיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]