משלחת מס' 10 לתחנת החלל מיר
.jpg)
משלחת מס' 10 (ברוסית: основная экспедиция я-10) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-2 באוקטובר 1991 ועד ל-25 במרץ 1992. מפקד המשלחת היה אלכסנדר וולקוב. פעילות המשלחת נמשכה 175 ימים.
הרכב המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תפקיד | חללית הגעה | 2.10.1991–25.03.1992 | חללית חזרה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
 אלכסנדר וולקוב |
מפקד המשלחת | סויוז TM-13 |  |
סויוז TM-13 | חבר משלחת מס' 10 מפקד חלליית "סויוז TM-13" |
| סרגיי קריקאליוב |
מהנדס טיסה | סויוז TM-12 | |
סויוז TM-13 | חבר משלחת מס' 9 ו-10 |
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי, מודול "קוואנט 1", מודול "קוואנט 2" ומודול "קריסטל". שטח מחייה היה 253 מ"ק והספק מיוצר על ידי פאנלים סולארים היה 25 קו"ט.
פעילות המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
חללית עם מפקד המשלחת שוגרה ב-2 באוקטובר וב-4 באוקטובר היא התחברה לתחנת החלל מיר. בתחנת החלל פעלה משלחת מס' 9 בפיקוד אנטולי ארצברסקי. החל הליך העברת אחריות למשלחת החדשה.
ביחד עם וולקוב לתחנת החלל הגיע פרנץ פיבק מאוסטריה. הוא החל ביצוע ניסויים בהתאם לתוכנית Austromir[1] שהוכנה עבורו.
ב-10 באוקטובר חללית סויוז TM-12 עזבה את תחנת החלל ביחד עם ארצברסקי, פיבק וטוקטר אאובקירוב. אחריות על תחנת החלל עברה למשלחת מס' 10 שהחלה בפעילות סדירה.
ב-15 באוקטובר בוצע שינוי מיקום עגינה של חללית סויוז TM-12 ממודול בסיסי למודול "קוואנט 1".
ב-19 באוקטובר לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס M-10 אך ניסיון עגינה לא הצליח[2].
ב-21 באוקטובר בוצע גינה של חללית מטען "פרוגרס M-10". צוות התחיל בהעברת ציוד ומצרכים בהיקף של כ-2,500 ק"ג לתחנת החלל.
בהמשך השנה צוות פעל על החלפת תאים של סוללות מצברים. למרות זאת לקראת סוף שנה ייצור חשמל כולל ירד ל-10 קו"ט. בנוסף לכך החלו בעיות במערכת בקרת גובה המסלול שהתבססה על יחידות שהותקנו במודול "קוואנט 1" ו-"קוונאט 2". מ-12 מערכות פעלו רק 7.
בגלל בעיות בקרת גובה המסלול שיגור חללית מטען נדחה מ-18 בינואר 1992 ל-20 בינואר.
ב-20 בינואר חללית מטען פרוגרס M-10 עזבה את תחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה. לפני זה היא שחררה יחידת נחיתה "רדוגה" שנחתה בהצלחה ומטען שלה הועבר להמשך טיפול.
ב-27 בינואר לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-11 וביצע עגינה[3] עם 2,500 ק"ג מטען כולל חלקי חילוף למערכת בקרת גובה.
החל ממחצית פברואר ספינות תקשורת של הצי סיימו תמיכה בהעברת תקשורת לתחנת החלל. כתוצאה מכך בכל יום 9 שעות לא היה קשר בין תחנת החלל לבין מרכז בקרה.
ב-20 בפברואר וולקוב וקריקאליוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. המטרה הייתה להשלים תיקון פתח שנפגע ביולי 1990 ותיקונו התחיל במשלחת הקודמת. לאחר השלמת המשימה, פורקה לצורכי תיקונים מצלמת טלוויזיה מחלק החיצוני של מודול "קוואנט 2".
ב-14 במרץ בוצע שינוי מיקום עגינה של חללית סויוז TM-12 ממודול "קוואנט 1" למודול הבסיסי.
ב-19 במרץ הגיע חללית סויוז TM-14 עם משלחת מס' 11 לתחנת החלל מיר בפיקוד אלכסנדר ויקטורנקו. החל הליך של מערכת אחריות על תחנת החלל לצוות החדש. עם החללית הגיעה גם אסטרונאוט זיגמונד יאן מגרמניה. הוא התחיל בביצוע תוכנית ניסויים.
ב-25 במרץ וולקוב וקריקאילוב ביחד עם קלאוס-דיטריך פלאדה עזבו את תחנת החלל בחללית "סויוז TM-13". במהלך שהות בחלל שנמשכה כחצי שנה הם ביצוע מספר רב של ניסויים. ביחד עם פעילות במסגרת משלחת מס' 9 קריקאילוב השלים שהות של כשנה בחלל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תחנת החלל מיר - משלחות | |
|---|---|
|