משתמשת:מישהי שאיכפת לה/ארגז חול/הערך על אברהם אבינו

בבקשה לא לערוך את הדף ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 18:32, 24 דצמבר 2005 (UTC) בס"ד

הגירסא הראשונית של הערך

אברהם אבינו. אבי אבות המונותיאיזם.

כך מתאר הרמב"ם במשנה תורה את חיפושו של אברהם אחר הקיום הא-לוקי, החיפוש, הגילוי והדאגה להעביר את הגילוי מן דור לדור: "כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן, ולחשוב ביום ובלילה, והיה תמיה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד, ולא יהיה לו מנהיג; ומי יסבב אותו, לפי שאי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו לא מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי עבודה זרה הטיפשים.

ואביו ואימו וכל העם עובדים עבודה זרה, והוא היה עובד עימהן. וליבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק, מדעתו הנכונה; וידע שיש שם אלוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו.

וידע שכל העם טועים, ודבר שגרם להם לטעות, זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות, עד שאבד האמת מדעתם; ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו.

כיון שהכיר וידע, התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עימהם, ולומר שאין זו דרך האמת, שאתם הולכים בה. ושיבר הצלמים, והתחיל להודיע לעם, שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם, ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך--כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים; וראוי לאבד ולשבר כל הצורות, כדי שלא יטעו בהן כל העם, כמו אלו שהן מדמין, שאין שם אלוה אלא אלו.

כיון שגבר עליהם בראיותיו, ביקש המלך להורגו; נעשה לו נס, ויצא לחרן. והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען, והוא קורא, שנאמר "ויקרא שם--בשם ה', אל עולם" (בראשית כא,לג).

יד וכיון שהיו העם מתקבצין לו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בליבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים. והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומחזיר; ויצחק הודיעו ליעקב ומינהו ללמד, וישב מלמד ומחזיר כל הנלווים אליו".

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95

הגירסא הנוכחית

אברהם אבינו, אברהם העברי. הראשון שבין שלושת האבות במקרא. על פי המסורת היהודית הוא מייסד היהדות, הדת המונותאיסטית הראשונה, ואבי האומה.

דמותו של אברהם במקרא

לפי הכרונולוגיה המקראית, אברהם אבינו נולד באור כשדים לאביו תרח בשם אברם, בשנת א'תתקמ"ח לבריאת העולם (1812 לפני הספירה), והיה בן הדור העשרים לאדם הראשון. הכרונולוגיה הארכיאולוגית של המקרא טוענת לתאריך קצת שונה ויש אף המפקפקים בקיומו של אברהם, לו אין שום עדויות ממקורות חוץ מקראיים.

ראשית דרכו של אברהם

על פי המסופר במדרשים, עקב סירובו לעבוד אלילים נקלע אברהם לעימות עם נמרוד מלך אור כשדים. לאחר שהושלך לכבשן האש וניצל בנס.

המסע לארץ כנען

הסיפור המקראי בספר בראשית מתחיל בכך שתרח עוזב את אור כשדים עם אברם, אשתו שרי (לימים שרה) ובן אחיו לוט, במגמה להגיע לארץ כנען, אבל משתקע בחרן. בעוד אביו חי, נגלה אליו אלוהים ומצווה עליו ללכת לארץ כנען, היא ארץ ישראל, בציווי המפורסם ”לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך...” (בראשית י"ב 1) ומובטח לו שייהפך שם לאביה של אומה גדולה. בגיל 75, לקח אברם את אשתו ואת אחיינו לוט ואנשים רבים שנספחו אליו, ומגיע לארץ כנען. ראשית הגיע אברם לאלון מורה אשר בסביבות שכם, ובנה שם מזבח לשם ה'. לאחר מכן המשיך אברם דרומה, ומגיע אל בין הישובים בית אל והעי, וגם שם בנה מזבח. בהמשך, המשיך אברם לנסוע דרומה.

ירידת אברהם מצרימה

עקב רעב כבד בארץ, ירד אברם למצרים, ושם ביקש מאשתו שתאמר שאחותו היא, פן יהרגו אותו על מנת לקחתה. ואכן, פרעה לקח אותה, ואף העשיר תמורתה את אברם. רק בעקבות "נגעים גדולים" שבאו עליו ועל ביתו על ידי ה', החזיר אותה פרעה לאברם, נזף בו על ההטעיה ושילח אותו ואת כל אשר לו.

ההיפרדות מלוט

אברם חזר לארץ כנען, אל המקום שבו היה קודם לכן (בין בית אל לעי), עשיר ביותר. מכיון שגם לוט בן אחיו היה בעל מקנה רב, נוצר סכסוכים בין רועי אברם לרועי לוט. עקב כך הציע לו אברם להיפרד מעליו, ולוט בחר לשבת באזור סדום ועמורה, שהיה אז פורה ביותר.

לאחר היפרדותו מלוט נגלה ה' אל אברהם, והבטיח לו את כל ארץ כנען, וצאצאים כעפר הארץ (בעת הזו היה עדיין אברם ללא בנים). ה' קרא אליו לקום ולהתהלך בארץ כדי לממש את ההבטחה, ואברם נענה לקריאה, והגיע בנדודיו עד אלוני ממרא שליד העיר חברון. גם שם בנה אברם מזבח לשם ה'. באזור זה כורת אברם, ככל הנראה, ברית עם היושבים שם - ענר, אשכול וממרא.

מלחמת ארבעת המלכים את החמישה

בשבתו של לוט בסדום אירעה מלחמה בין ארבעה מלכים מאזור ארם נהריים לבין חמשת מלכי אזור סדום ועמורה, המכונה מלחמת ארבעת המלכים את החמישה. במהלך המלחמה שבו ארבעת המלכים מארם נהריים גם את לוט. אברם נחלץ לעזרתו, ויחד עם 318 מבני ביתו רדף אחרי המלכים המנצחים עד צפונה מדמשק, והחזיר את כל השבויים, כולל לוט בן אחיו. המאורע הזה נתן לו פרסום וכבוד רב בקרב מלכי האזור, כולל מלך סדום המנוצח אשר הציע לאברם את כל השלל (הצעה שאותה דוחה אברם בתוקף, מלבד לקיחת חלקם של הלוחמים ובעלי בריתו), וכולל מלכיצדק, מלך העיר שלם (ככל הנראה, ירושלים הקדומה), המוגדר כ"כהן לאל עליון".

ברית בין הבתרים

לאחר מכן, התחוללה ברית בין הבתרים, שבהם כורת אברם ברית עם ה', על בשורת הצאצאים ובשורת הבטחת הארץ.

לקיחת הגר ולידת ישמעאל

שרי, אשתו של אברהם, הייתה עקרה, ולפיכך לקח אברהם, מקץ עשר שנים לישיבתם בארץ כנען, את הגר אמתה לאישה. במהלך ההריון מקילה הגר את ראשה כלפי שרי, וזו מגורשת על ידי שרי, באישורו של אברם, אל המדבר. שם נגלה אליה מלאך האלוהים ומבטיח לה שמבנה תצא אומה גדולה, ואומר לה לשוב אל שרי ולקרוא לבן הנולד לה ישמעאל. הגר אכן חזרה אל שרי, וילדה את ישמעאל. באותו זמן היה אברם בן 86 שנה.

ברית המילה והחלפת שמם של אברם ושרי

בגיל 99 מתגלה ה' אל אברם, מבטיח לו בן מאשתו שרי, ומחליף את שמו לאברהם ואת שמה של שרי לשרה. כן מצווה אברהם לבצע ברית מילה לו ולכל בני ביתו.

המשך חיי אברם

בסוף ימיו זוכה אברהם לצאצאים, ישמעאל ויצחק. הראשון מהגר והשני משרה. לפי דרישת שרה ובהסכמה א-לוקית מגורשים הגר וישמעאל, ויצחק נבחר להמשיך את דרכו.

על פי המסופר בבראשית כה, א, נשא אברהם לעת זקנתו אשה נוספת ושמה קטורה, אחרי מות שרה אשתו. היא ילדה לו שישה בנים: זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק, שוח. על פי חז"ל, קטורה היא בעצם הגר.

עקדת יצחק

אברהם נדרש להראות את נאמנותו לאל בעשרה נסיונות ובראשם עקדת יצחק שבה הצטווה להקריב את יצחק בנו לקורבן לאלוהים. אולם לבסוף נותר יצחק לחיות והאיל הוקרב במקומו. עקדת יצחק נחשבת לאחד האירועים המכוננים של היהדות. מחד, היא מהווה סמל היסטורי למסירות שעל היהודי להפגין כלפי א-לוקיו, ומצד שני, משתמע ממנה שבסופו של דבר אין האל חפץ בקורבנות אדם.

דמותו של אברהם במשנה

על פי מסכת אבות התנסה אברהם בעשרה נסיונות מאת הא-לוקים ועמד בכולם. האחרון הינו עקדת יצחק. אברהם עמד בניסיון אך לא שרה. על פי האגדה, לאחר ששמעה שרה על דרישת הא-לוקים פרחה ממנה נשמתה ומתה.

כאשר רצו חז"ל לתאר את דמותו הרוחנית של אברהם אבינו הם תיארו אותו כך: ”כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ...” (מסכת אבות פרק ה)

אברהם אבינו על פי הרמב״ם

דמותו של אברהם בעיני המסורת מתוארת בתמצית בפסקה אחת במשנה תורה לרמב"ם:

"כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן, ולחשוב ביום ובלילה, והיה תמיה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד, ולא יהיה לו מנהיג; ומי יסבב אותו, לפי שאי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו לא מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי עבודה זרה הטיפשים.

ואביו ואמו וכל העם עובדים עבודה זרה, והוא היה עובד עימהן. ולבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק, מדעתו הנכונה; וידע שיש שם אלוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו. וידע שכל העם טועים, ודבר שגרם להם לטעות, זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות, עד שאבד האמת מדעתם; ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו.

כיון שהכיר וידע, התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עימהם, ולומר שאין זו דרך האמת, שאתם הולכים בה. ושיבר הצלמים, והתחיל להודיע לעם, שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם, ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך--כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים; וראוי לאבד ולשבר כל הצורות, כדי שלא יטעו בהן כל העם, כמו אלו שהן מדמין, שאין שם אלוה אלא אלו.

כיון שגבר עליהם בראיותיו, ביקש המלך להורגו; נעשה לו נס, ויצא לחרן. והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען, והוא קורא, שנאמר "ויקרא שם בשם ה', אל עולם" (בראשית כא,לג).

וכיון שהיו העם מתקבצין לו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בליבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים. והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומחזיר; ויצחק הודיעו ליעקב ומינהו ללמד, וישב מלמד ומחזיר כל הנלווים אליו".

אברהם אבינו באיסלאם

גם בדת האיסלאם, לאברהם (אלח'ליל - האהוב) מקום חשוב והוא נתפס כאחד מהנביאים. כאביו של ישמעאל הוא תפס גם כאבי האומה הערבית. גם כאבי האומה הערבית, דרך בנו ישמעאל, זאת בהתאם למסופר בתורה. חג הקורבן מציין את עקדת ישמעאל בידי אברהם.

תמונת הערך

עקדת יצחק, ציור משנת 1650

הערה בקשר לציור

• הציור הוכן ע"י צייר נוצרי במאה ה-17.