יצחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יצחק אבינו)
יצחק
Sacrifice of Isaac-Caravaggio (c. 1603).jpg
לידה 1851 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2022 (יוליאני) (בגיל 3872 בערך)
כנען עריכת הנתון בוויקינתונים
גיל פטירה 180 (בתיאור המקראי)
מקום קבורה עיגול עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אברהם עריכת הנתון בוויקינתונים
אם שרה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג רבקה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יעקב, עשו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופה תקופת האבות
עיסוק חקלאי, בוקר עריכת הנתון בוויקינתונים
בתנ"ך בראשית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638

יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, אחד משלושת האבות. בנם של אברהם ושרה, ואחיו למחצה של ישמעאל. סיפור חייו מסופר בספר בראשית, בעיקר בפרקים כ'-כ"ח.

מבין שלוש דמויותיהם המקראיות של האבות, יצחק הוא דמות פחות מרכזית, והוא מהווה מעין חוליה מקשרת בין האב הראשון אברהם, לבין יעקב, שממנו יצאו שנים-עשר השבטים. הסיפור המרכזי העוסק בו הוא העקדה, שהוא אחד מהסיפורים הידועים והמשפיעים ביותר בתנ"ך[1].

סיפור הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבשורה על לידת יצחק מסופרת פעמיים, בשני פרקים עוקבים: בפרק י"ז מתבשר על כך אברהם לבדו על ידי האלוהים לאחר שהוא מצווה על ברית המילה, ובפרק י"ח מתבשרים על כך אברהם ושרה יחדיו במסגרת ביקורם של שלושת המלאכים באוהלם. ההבדלים בין שני סיפורי הבשורה, ובייחוד השימוש בשם "אלוהים" בפרק י"ז ובשם המפורש בפרק י"ח, הביאו חוקרי מקרא לייחס את הראשון למקור הכהני ואת השני למקור היהוויסטי[2].

סיפור לידתו של יצחק משתייך לסצנת דפוס של הולדת גיבור בתנ"ך. הטרגדיה היא עקרותה וגילה המופלג של שרה, וכן כמיהתה לבן משלה. בדומה לסיפור יעקב ורחל, אברהם אוהב את שרה יותר מאשר את הגר, וגם בסיפור זה ניכרת העדפת האישה העקרה. הבשורה והתפנית בסיפור לידת יצחק היא החזרה על ההבטחה מפי האל ומפי המלאכים. הנס בסיפור הוא פתיחת רחמה של שרה וההיריון שלה מתאפשר כתוצאה ממעשה האל. מעשה זה בא להדגיש שהאל הוא אוניברסלי, בלעדי וכל יכול.

סיפור לידת יצחק שונה מסיפורי לידה אחרים במקרא, משום שההכנה ללידה והאירועים שקודמים לה ומובילים אליה, רבים ומפורטים יותר משאר סיפורי הלידה המופיעים במקרא.

ההבטחה לאברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לידת יצחק מתרחשת בתקופה שבה אלוהים בוחן את אברהם. אלוהים מבצע סדרה של מבחנים, המהווים הכשרת קרקע והכנה להתחלת יצירתו של עם חדש – עם ישראל. אלוהים מבטיח לאברהם כבר מפרק י"ב: ”ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה” (פסוק ב').

בפרק י"ז, אלוהים מבטיח לאברהם שיהיו לו צאצאים משרה אשתו: ”וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והייתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו” (פסוק ט"ז).

שרה צוחקת לדברי המלאכים

בשלב הזה, אברהם כבר בן 100 שנים ושרה בת 90 שנים: ”הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד” (פסוק י"ז).

ההבטחה הזו גורמת לאברהם צחוק: ”ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד” (פסוק י"ז) לפי פירוש רש"י, אברהם, בניגוד לשרה, צחק מתוך שמחה ולא מתוך חוסר אמונה. אלוהים הורה לאברהם שיקרא לבן שיוולד בשם יצחק, כשם שצחק אברהם, והאל ירבה את זרעו ויהפוך אותו לגוי גדול: ”ויאמר אלהים אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי איתו לברית עולם לזרעו אחריו” (פסוק כ').

ביקור המלאכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבחן המשמעותי שמוביל ללידת יצחק מובא בסיפור על שלושת המלאכים ואברהם בפרק י"ח. שלושת המלאכים לובשים דמויות אדם ומגיעים כביכול ממסע ארוך במדבר: ”וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים ניצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה” (פסוק ב'). בפסוקים הבאים מכבד אברהם את אורחיו בהכנסת אורחים למופת. משהוא עובר את המבחן הזה בהצלחה, מבשרים לו המלאכים כגמול, שיוולד לו ולשרה בן. שרה שמאזינה מפתח האוהל, מפקפקת בייתכנות ההבטחה וצוחקת ”ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו... ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן” (פסוקים י'-י"ב). בפרק כ"א, אלוהים מקיים את הבטחתו לאברהם, ולאחר 25 שנים מההבטחה הראשונה שרה הרתה וילדה את יצחק.

עקדת יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסיונו של אברהם, פריץ פון אוהדה, 1897
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עקדת יצחק

אלוהים ציווה על אברהם להקריב את יצחק, בנו האהוב והמועדף שנולד בדרך נס. המקרא מתאר דו-שיח קצר בין האב לבנו שנושא עליו את עצי העולה, שתמה על כך שאין שה לקורבן, ואת תשובתו של אברהם שמסתיר זאת ממנו: "אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי". לאחר שהבן מבין שהוא למעשה השה, נראה שאיננו מתנגד למעשה ואברהם עוקד אותו על גבי מזבח ומתכונן להקרבתו. בעוד שלפי פשט המקרא יצחק מתואר בזמן המעשה כנער, על פי חישוב הפרשנים היה בן 37.

על פי התורה אברהם התכוון לשחוט את יצחק וכששלח ידו לקחת את הסכין השחיטה (מאכלת) שמע מלאך קורא בשמו ואומר לו להפסיק את המעשה ולא לשלוח ידו אל הנער. אברהם מביט ורואה איל, שהסתבך בסבך בקרניו ואותו הוא מעלה לעולה, במקום את יצחק. מעשה זה ידוע בשם עקדת יצחק ועל פי ספר הזהר בעקבותיו נאסר על יצחק לצאת מארץ כנען, אף בזמן הרעב, מכיוון שהוגדר כ"עולה תמימה"[3].

על פי האגדה השטן בא בצורות שונות, והפריע לאברהם ויצחק להגיע אל הר המוריה (הוא הר הבית). השטן נכשל בכל פעם עקב נחישותם של אברהם ויצחק, ולאחר שנכשל בניסיונו הלך אל שרה ואמר לה שאברהם יצא לשחוט את בנה היחיד, ושרה מתה בעקבות זאת.

לפי ספר הזוהר, לכל צדיק יש רוח אחת שמשמשת בעולם הזה, ובו בזמן רוח נוספת שמשמשת בעולם הבא, וזו הסיבה שהקב"ה קורא לצדיקים פעמיים, "משה משה" "יעקב יעקב" וכו'. לפי פירוש זה, יצחק שבאופן חריג הקב"ה לא קורא לו "יצחק יצחק" הוא הצדיק היחיד שמשתמש רק ברוח של העולם הבא, מפני שנשמתו יצאה ממנו במעשה העקידה, ושבה לגופו לאחר מכן במעין תחיית המתים, רק נשמת העולם הבא[4].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מציאת אישה ליצחק
פגישת יצחק ורבקה: גוסטב דורה

בהגיע יצחק לגיל 40, לאחר מותה של שרה בסמיכות לעקדה, שלח אברהם את עבדו (המזוהה במדרש עם אליעזר) לחרן בראש משלחת על מנת למצוא ליצחק כלה מבנות חרן, כך שלא יצטרך להינשא לבנות הארץ. העבד שמגיע לחרן עם עשרה גמלים וכבודה רבה, מתרשם מאוד מבת אחיינו של אברהם רבקה, בפגישה אקראית ליד הבאר, לאחר שהיא משקה אותו ואת גמליו במים, הוא פוגש את משפחתה, הוא בנאמנות רבה פורש את הצעת הנישואין, ומקבל את הסכמתם. רבקה ונערותיה מגיעות איתו מחרן וכאשר הם מגיעים לסביבות בית אברהם, רבקה רואה את יצחק שיצא "לשוח בשדה"[5] ונופלת מעל הגמל. לאחר שמתבררת לה זהותו של האיש היא מתכסה בצעיף, ויצחק נושא אותה לאישה ומביאה לאוהלו ומתנחם בה אחרי אימו. אצל רבקה ויצחק נתקלים בזוגיות הטובה ביותר בין האבות. כאשר מתברר שהיא עקרה, הוא מתפלל למולה שתיפקד בבנים. גם כאשר הוא בסכנת חיים ומנסה להסתיר שרבקה היא אשתו, הדבר קשה עליו ומתגלה במהרה. "וַיַּרְא, וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק, אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ."[6]. וגם כאשר רבקה עמדה מאחרי המזימה להעביר את הברכות ליעקב, יצחק מקבל את הדין, ולא פונה אליה בשום טרוניות.

עשו ויעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – לידת יעקב ועשו, גנבת הברכות

בגיל 60 לאחר כשהתברר שרבקה עקרה, התפללו יצחק ורבקה לאלוהים שיפקוד אותם בבן, ואכן באותה שנה נולדו להם תאומים: יעקב ועשו. לכל אחד מהבנים אופי שונה. בעוד שרבקה מעדיפה את יעקב איש האוהלים התם, יצחק דווקא מעדיף את עשו הצייד איש השדה, כי ציד בפיו. וכאשר הוא מזקין ועיניו כהות הוא מבקש לברך את עשו, אך אשתו זוממת ומדרבנת את יעקב להיכנס במקומו וליטול את הברכות. גם לאחר מעשה הרמיה לא שומעים טרוניות מיצחק הן כלפי רבקה והן כלפי בנו יעקב. ולהפך הוא מאשרר את ברכתו ואומר "גם ברוך יהיה" ולפני שהוא שולחו לחרן, הוא מאשש שוב את הברכה: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם."[7].

עיסוקו ואופיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק הוא הילד המונותאיסט הראשון. על פי המתואר במקרא הוא היה חקלאי, שעיבד קרקע וגידל צאן ובקר, מה שהצריך מים וחפירת בארות[8]. המקרא מתאר כי עשה חיל בעבודתו, וראה ברכה מעבר למידה בגידוליו ובמקניו, עד כי צבר נכסים מרובים כל כך, שהפלשתים מקנאים בו ומגרשים אותו מהם. לאחר מכן אבימלך מלך גרר מלך פלשתים מתחרט, וכורת איתו את ברית יצחק ואבימלך, כי הוא רואה בהתעשרות הגדולה שלו סימן שה' איתו, ואיננו רוצה להיות איתו במצב של עימות.

את דמותו של יצחק מאפיינת תכונת הפסיביות. אברהם עוקד אותו על גבי המזבח וקולו לא נשמע במחזה המבעית. עבד אביו בוחר בעבורו את אשתו, בניגוד ליעקב שמתאהב ברחל ובוחר אותה. הוא היחיד מבין האבות שלא עזב בחייו את ארץ ישראל. הוא חופר את הבארות אשר חפר אביו, וקורא להן בשמות שקרא להן אביו[9]. אפילו את הברכות שרצה לתת, לא נתן בסופו של דבר למי שביקש לתיתן. לבסוף הוא שולח את יעקב לחרן לא בשל רצונו אלא בשל הפצרותיה של רבקה[10].

על פי הקבלה מידתו של יצחק היא גבורה ודין[11]. מידה זו נרמזת בתורה כאשר לבן הארמי דולק אחרי יעקב, יעקב אומר לו: "לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי, כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי" (שם ל"א מ"ב) ואחר כאשר כל אחד מהם נשבע בשם אלוהיו, יעקב נשבע בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.

תולדות יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק נולד על פי המסופר כשאברהם היה בן 100 ושרה בת 90, בשנת ב'מ"ח (2048) לבריאת העולם (על פי מדרש סדר עולם) וחי בתקופת האבות. סיפור חייו מסופר בספר בראשית, בעיקר בפרקים כ'-כ"ח, ועל פיו נפטר יצחק בגיל 180. לתולדות יצחק יש שתי גרסאות:

  1. לפי רש"י: "בן ארבעים שנה – שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקדה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה:[12].
  2. סדר עולם רבא רבה, פרקים א' וב': יצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת ארבע עשרה שנה[13].
המאורע המועד והמקום שנות יצחק
לידתו "אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק. אמר הקדוש ברוך הוא, הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה. (תנחומא, פקודי, א') גרסאות אחרות "בפסח נולד יצחק" (מסכת ראש השנה, י"א,א'). בספר היובלים פרק ט"ז "בחג ביכורי הקציר נולד יצחק", חל תמיד ב-15 בחודש השלישי בלוח השנה במגילות קומראן. 0
ברית מילה כ"ב ניסן – הראשון שנימול לשמונה ימים
"וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק" (כ"א,ח') בנגב, בבאר שבע :"דאמר רבי יהושע בן מנחמה: אותן ששים ושנים מלכים שהרג יהושע, כולם היו במשתה של אברהם אבינו, ולא שלושים ואחד היו ?!" או " ויעש המלך משתה גדול גדולי עולם היו שם" (מדרש רבה, נ"ג,י') "לסוף עשרים וארבע חדש" (רש"י) או "ויגדל הילד ויגמל ר' הושעיה רבה אמר נגמל מיצר הרע" (מדרש רבה נ"ג,י') – בר-מצווה
העקדה בראש השנה לפי הפסוק: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה"(כ"ב,י"ד) – בפסיקתא רבתי נאמר:" מהו היום, כיום, מפני שראש השנה היה" (מ'). ויש אומרים ביום הכיפורים או פסח 26 שנה או 37 שנה
לידת רבקה "שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה" (רש"י כ"ה,כ') 37 שנה – אותה שנה
מות שרה "עמדה לו לחודש מרחשוון זכותה של שרה אמנו, שנפטרה בירח זה. מועד אחר לפטירתה נזכר כראש השנה (מדרש אסתר פרק ג')
נשואיו עם רבקה "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" ("ה,כ') רבקה בת 3[12] רבקה בת 14[13] 40 שנה
לידת יעקב ועשו "שבתשרי נולדו אבות" (מסכת ראש השנה, י"א,א) רבקה בת 23[12] רבקה בת 34[13] 60 שנה
בר מצווה "ויגדלו הנערים" – כל אחד לדרכו 13
מיתת אברהם יצחק וישמעאל קוברים אותו 75 שנה
מכירת הבכורה ביום פטירת אברהם
ברכת ה' ליצחק אחרי פטירת אברהם רבקה בת 86[12] רבקה בת 97[13] 83 שנה
גרר הברכה, הריב והברית 75-100 שנה
נישואי עשו "וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי"(כ"ז, ל"ד) והרי נולד שהיה יצחק בן 60 100 שנה
הברכה ליעקב ולעשו "אמר רבי יהושע בן קרחה: אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש" (רש"י,כ"ז,ב') 123
יעקב בחרן "אמר רבי חייא בר אבא...למדנו ששמש יעקב בבית עבר י"ד שנה כשפירש מאביו קודם שבא אצל לבן" ( רש"י כ"ה,י"ז) – 14 שנה בבית עבר ועוד 20 שנה בבית לבן ועוד שנתיים בדרך 123-159
מיתת רבקה לפי יום פטירתה של דבורה מנקת רבקה, ואילו הכתוב אינו מציין את יום מותה של רבקה אימנו. חז"ל מציינים שדבורה ורבקה אימנו נפטרו באותו יום 159 שנה
מיתת יצחק "וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה"... "זקן ושׂבע ימים" (ל"ה, כ"ח) 180 שנה

דמותו באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק (בערבית: إسحٰق, כתיב חלופי: إسحاق, תעתיק: אִסְחַאק) נחשב באסלאם לנביא ולאחד משליחיו של אללה. יחס זה ליצחק נובע מהתפיסה שבדומה לישמעאל, יצחק נושא את מורשת בשורת המונותאיזם של אברהם. יצחק מוזכר בקוראן 15 פעמים, פעמים רבות יחד עם אברהם ועם יעקב. הוא מתואר בפסוקים רבים כמתנה שניתנה לאברהם, ובסורת א-צאפאת כ"נביא מעושי הטוב" (نَبِيًّا مِنَ الصَّالِحِينَ).

סיפור מקור השם של יצחק בקוראן מופיע אף הוא בקוראן, בסורת הוד:

עב וּלְפָנִים בָּאוּ שְׁלִיחֵינוּ אֶל אַבְרָהָם בַּבְּשׂוֹרָה, וַיֹּאמְרוּ: “שָׁלוֹם”, וַיֹּאמֶר: “שָׁלוֹם”. וְלֹא אַחַר לְהָבִיא עֵגֶל צָלוּי: עג וַיְהִי כִּרְאוֹתוֹ, כִּי יְדֵיהֶם לֹא תִגַּעְנָה בוֹ, זָרוּ בְעֵינָיו, וַיָּבוֹא בְּלִבּוֹ פַּחַד מִפְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ: אַל תִּפְחַד, כִּי שְׁלוּחִים אֲנַחְנוּ אֶל עַם לוֹט: עד וְאִשְׁתּוֹ עוֹמֶדֶת וַתִּצְחָק. וַנְּבַשְּׂרָהּ בְּיִצְחָק וְאַחֲרֵי יִצְחָק יַעֲקֹב: עה וַתֹּאמֶר: “אוֹי לִי, הַאֵלֵד וַאֲנִי זְקֵנָה וְזֶה בַּעֲלִי זָקֵן? אָכֵן דְּבַר פֶּלֶא הוּא זֶה”: עו וַיֹּאמְרוּ: “הֲתִתְמְהִי עַל דְּבַר אֱלֹהִים. רַחֲמֵי אֱלֹהִים וּבִרְכוֹתָיו עֲלֵיכֶם בְּנֵי-הַבָּיִת, כִּי הוּא מְהֻלָּל וּמְפֹאָר”:

הקוראן בתרגום יוסף יואל ריבלין, סורת הוד, פסוקים ע"ב-ע"ו

על פי המסורת האסלאמית, לא יצחק הוא שנעקד, אלא ישמעאל. אף שבסיפור העקדה בקוראן אין מצוין מי מבניו של אברהם נעקד, נזכרת בשורת לידתו של יצחק לאחר סיפור העקדה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עקדת יצחק, אתר תנ"ך ממלכתי
  2. ^ שחר ענבר, הסיפור הכפול של יצחק, בפודקאסט "עושים תנ"ך" של רשת עושים היסטוריה
  3. ^ זוהר חלק ג דף לז/א
  4. ^ זוהר דף נט עמ' ב - דף ס עמ' א
  5. ^ (מה שפורש בתלמוד כחיבור תפילת מנחה)
  6. ^ (בראשית כ"ו ח')
  7. ^ (בראשית כ"ח ג'-ד')
  8. ^ בראשית כ"ו י"ב-י"ד
  9. ^ שם כ"ו י"ח.
  10. ^ שם כ"ז מב - כ"ח ו'.
  11. ^ זוהר חלק ג' דף א, שערי אורה - השער השמיני - הספירה השלישית.
  12. ^ 1 2 3 4 גרסה ראשונה
  13. ^ 1 2 3 4 גרסה שנייה