אלוני ממרא
.jpg) | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| נבנה |
המאה ה־26 לפנה״ס  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| מיקום | חברון |
| קואורדינטות | 31°33′24″N 35°06′19″E / 31.556536°N 35.105336°E |
|
(למפת הר חברון רגילה)   אלוני ממרא  | |
  | |
אֵלֹנֵי מַמְרֵא (בערבית: חירבת רמת ח'ליל) הוא אתר ארכאולוגי המצוי כשני ק"מ מצפון-מערב לחברון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר ראמת אל ח'ליל זוהה כאלוני ממרא המקראית, מקום מגוריו של אברהם.[1] משערים שבמקום הייתה חורשת אלונים בנחלתו של אדם בשם ממרא שהיה מבעלי בריתו של אברהם במלחמתו נגד מלכי המזרח.[2] לדעת פרופ' בנימין מזר אין לזהות את אלוני ממרא המקראית באזור רמת אל ח'ליל בשל ריחוקה היחסי מהעיר חברון עצמה ובשל חוסר ממצאים מלפני תקופת הורדוס.[3]
בשל מיקומו של המקום בצומת דרכים חשובות נערך בו בתקופה הרומית וביזנטית אחד משלושת הירידים הגדולים בארץ ישראל. מסביב למקדש האלון היה מתכנס בתקופה מאוחרת יריד שנתי, אחד הירידים החשובים בארץ ישראל. על פי חז"ל, היריד שכונה "ירידה של בוטנה"[4] נחשב כמקום אלילי מובהק המשמש לעבודה זרה ומשום כך אסרו לסחור בו: ”שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן - ירידה של בוטנה”.[5] במקורות אחרים נקרא המקום בשם "בית אילנים".[6] בפי הנוצרים כונה היריד "טרבינתוס אברהם" (=אלת אברהם).[7] היריד המשיך לפעול גם לאחר חורבן בית המקדש, ולאחר דיכוי מרד בר כוכבא שבא בעקבותיו נמכרו במקום אלפי שבויים יהודים (רבים מהם מן העיר ביתר המורדת), על ידי הקיסר אדריינוס.[7]
בפקודת הקיסר קונסטנטינוס נהרס המקדש האלילי-רומי שמסביב לאלון במאה ה-4, ונבנתה במקום כנסייה ביזנטית על ידי קונסטנטינוס הגדול, בעוד האלון נותר ללא פגע במקומו ובחשיבותו בעיני הנוצרים. הכנסייה הוסיפה וציינה את האלון שתחתיו קיבל אברהם את שלושת המלאכים בפתח אוהלו. כנסייה זו נבנתה לבקשת אמו של קונסטנטינוס, הלנה, כדי להחליף את היריד השנתי שהתקיים שם שנשא אופן פגאני מובהק.[8] הכנסייה חרבה בתקופה המוסלמית.
על פי תיאורים רבים היה באתר עץ אלה גדול ומרשים. העץ מוזכר בכתבי יוספוס פלביוס, פעם כאלון[9] ופעם כאלה.[10] במפת מידבא מהמאה ה-6 מתוארים האתר, הכנסייה, והעץ העתיק, שעדיין היה קיים. האלון מאוזכר במאה החמישית לספירה הודות לסוזומינוס וסוקרטס.
הצליין ארקולפוס מוסר בשנת 670 לסה"נ, שבזמנו לא נשאר מן האילן הזה אלא גזע גבוה כשתי קומות אדם, והמבקרים ועולי הרגל היו חותכים ממנו גזרים וקיסמים למזכרת קדושה או לשם סגולה. לאחר שאבדו לגמרי שרידי האלון הקדום, עברה המסורת וניתנה לעץ אחר.
בימי מסעי הצלב היו מראים על עץ ישן נושן קרוב לחברון בג'בל א'-רומידה ומכריזים - אלונו של אברהם הוא. עכשיו עברה המסורת וניתנה לעץ אחר, לרגלי גבעתא סלתה, כשני קילומטרים מצפון מערב לחברון.[11]
האתר מוזכר גם בתיאוריו של הנוסע המפורסם מימי הביניים, פתחיה מרגנסבורג. בתיאורו הוא מזכיר זקן אחד שמצאו יושב "באלוני ממרא רחוק משם [מערת המכפלה] וכשבא רבי פתחיה לשם, נטה הזקן למות וציווה לבנו להראות לרבי פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים".[12]
מסוף המאה ה-19 מזוהה "אלון אברהם" ("אשל אברהם") בחצר המוסקוביה (הכנסייה הרוסית) בחברון הממוקמת רחוק מאלוני ממרא.[13]
האתר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
השרידים הקדומים ביותר הנמצאים נכון לשנת 2013 באתר הם שרידי חומה הרודיאנית מהתקופה הרומית הדומה בתבניתה לכותלי המבנה הנמצא מעל מערת המכפלה ולכותלי הר הבית, ושרידי הכנסייה הביזנטית. בחצר הכנסייה קיימת באר מים המכונה "באר אברהם". בחפירות הארכאולוגיות שנערכו בשנות העשרים על ידי החוקר הגרמני מאדר,[14] ובשנות התשעים על ידי ד"ר יצחק מגן התגלו מטבעות רבים, המלמדים על עברו של המקום כמקום מסחר מרכזי. נכון לשנת 2010 מוקף האתר בבנייני מגורים.
ב-1997, בעקבות הסכם חברון הועבר האתר יחד עם אתרים עתיקים נוספים לשליטת הרשות הפלסטינית. על פי ההסכם הייתה אמורה להישמר גישה חופשית של יהודים לאתר, אך בפועל כמעט ולא התאפשר ליהודים לבקר בו.[15]
בשיר "שלושת המלאכים", שנכתב על ידי יהונתן גפן והולחן על ידי מתי כספי, נזכר אלוני ממרא כמקום שאליו באו שלושת המלאכים לבשר לשרה על הולדת בנה יצחק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי אילן, משוט בארץ, עם עובד, 1967
- זהר עמר, ה"בוטניקה הקדושה" של ארץ-ישראל במסורת הנוצרית, אריאל, 156-155, (תשס"ב), עמ' 206–214
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד בנבנשתי, חבל חברון, בתוך: ספר חברון, הוצאת כתר, תש"ל 1970; בימים אלה, מתוך ארכיון האינטרנט "archive.is"
- אלוני ממרא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
אלוני ממרא, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- אילת (אברהם), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מידע על אלוני ממרא בקטלוג הספרייה הלאומית
- אלוני ממרא, באתר תנ"ך הרצוג
- נעם ארנון ואיתמר שנייוייס, זיהויה של מערת המכפלה
ממרא (אתר מקראי) (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית- ישי קרוב, מאות הגיעו לאלוני ממרא, באתר ערוץ 7, 10 בנובמבר 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר בראשית, פרק י"ג, פסוק י"ח. ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ג
- ^ ראו ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק כ"ד. למשמעות השם "אלוני ממרא" ראו גם: בראשית רבה, פרשה מ"ב
- ^ בנימין מזר, קריית ארבע היא חברון, בתוך: ספר חברון, הוצאת כתר תש"ל 1970
- ^ בוטנה הוא פרי האלון
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א', הלכה ד' (דפוס וילנא: דף ד', עמוד א'). בראשית רבה, פרשה מ"ז, פסקה י'
- ^ ספרי לדברים שו; ראו גם: שמואל קליין, ארץ יהודה, עמ' 167
- ^ 1 2 הירונימוס בפירושו לירמיהו לא, טו וספר זכריה יא, ד
- ^ Sozomen, in: Migne, 1857a, LXVII, pp. 941-945; Eusebius, Vita Constantini, in: Migne, ibid, vol. XX, pp. 1112-1117; Pilgrim of Bordeaux, in: CCSL, 1953, CLXXV ,p. 20; Egeria, in: CCSL, 1953, CLXXV ,p. 97; Wilkinson, 1977, pp. 173- 174.
- ^ "ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען" (קדמוניות היהודים, א' י' א').
- ^ "העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה" (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ט, ז).
- ^ עורך: משה דוד קאסוטו שם הספר: "אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו -כרך א' ירושלים מוסד ביאליק תש"י - 1950, עמוד: 331
- ^ אברהם יערי, מסעות, עמ' 14. ראו גם: יצחק אלפסי, עודד אבישר, ישוב שלא פסק, בתוך: ספר חברון, הוצאת כתר תש"ל, 1970 עמ' 42
- ^ עצים קדושים וקשישים בישראל, כמעט 2000, גיליון 12, קיץ 1996
- ^ Mader, Andreas, Altchristliche Basiliken und Lokaltraditionen in Südjudäa: arcäoologische und topographische Untersuchungen, Studien zur Geschichte und Kultur des Altertums: Paderborn, 1918; Mader, ANdreas, "Mamre", Rivista di Archeologia Chrstiana, vol. 6, pp. 249- 312.
- ^ ביקור נדיר באלוני ממרא, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2010