יקשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יָקשָׁן הוא, לפי התנ"ך, בנו של אברהם ואשתו האחרת[1] או הפילגש שלו,[2] קטורה, שאותה הוא נשא לאישה אחרי מותה של שרה ולאחר שגירש את הגר. ליקשן היו חמישה אחים: זמרן, מדן, מדין, ישבק ושוח, בנוסף לשני אחים למחצה: ישמעאל ויצחק. הוא היה הבן השני של קטורה, אחרי זמרן, ובנו הרביעי של אברהם, אחרי יצחק, ישמעאל וזמרן.

יוסף בן מתתיהו מספר כי "ואברהם כונן להם מוצאות בארץ הטראגלאדיטיס ובחבל ארץ ערב המאשרה עד ים האדום."[3] אברהם, ככל הנראה, ניסה להרחיקם מבני יצחק כדי להימנע מסכסוך תוך כדי מילוי משימת האל שהיא להתפשט ברחבי העולם.[4]

יקשן הוא אביהם של שבא ודדן. לדדן נולדו שלושה בנים, ששמם אשורים, לטושים ולאומים.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'.
  2. ^ ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק ל"ב.
  3. ^ Josephus, Flavius, The Antiquities of the Jews, 1.15.1
  4. ^ Josephus, Flavius, The Antiquities of the Jews, 1.4.1-3
  5. ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ג'.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]