תרח

תֶּרַח הוא דמות מקראית עובדת אלילים. נולד בשנת א'תתע"ח לבריאת העולם (1883 לפנה"ס) ומת בשנת ב'פ"ג (1678 לפנה"ס), בגיל 205. בנו של נחור, הוליד בגיל 70 את אברם, שלאחר מכן נקרא אברהם, הרן ונחור.

תרח

על־פי ספר בראשית חי תרח באור כשדים, אך מאוחר יותר נדד לחרן בדרך לכנען. שם, לפי מדרש הוא שימש ככהן גדול. לפי מדרש אחר שרה אשת אברהם היא בתו של תרח", מאשה אחרת, ועל־פי מדרש נוסף היא נכדתו.

תרח חי 205 שנה, ומת בחרן.

אברהם בנו צווה בידי ה' לעזוב את משפחתו ולנדוד, בגיל 75 שנה. מסדר הפסוקים נראה, שנפטר אביו קודם הציווי, אך, לפי המספרים הכתובים בפסוקים, כאשר אברהם היה בן 75, תרח היה בן 145- אם כן, הוא היה עדיין חי. לכן מסביר רש"י, כי התורה מציינת את מותו בהקדמה מתוך כוונה למנוע הוצאת שם רע על אברהם, בכך שיאמרו: "לא כיבד אברהם את אביו, שהניחו זקן והלך לו."

על פי הקוראן סורה 6 שמו של אביו של אברהם הוא אאזר. זהו כנראה שיבוש שמו של תרח, אבי אברהם על פי התורה.

בתעודות אשוריות מתקופת שלמנאסר השלישי (המאה השמינית לפנה"ס), אוזכרה עיר בשם Til-Sha-Turahi, שתוארה כעיר ארמית, ככל הנראה באזור נהר באליך, מזרחית לחרן. יש הסוברים, כי שם העיר הוא אפונים המשקף דמות היסטורית הקשורה לתרח המוזכר במקרא.

ראו גם

• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה

קישורים חיצוניים

• "תֶּרַח", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 310, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.