תרח
ערך זה עוסק בדמות מקראית. אם התכוונתם לאל אנטולי, ראו תֶּרַח הוא דמות מקראית עובדת אלילים[1]. נולד בשנת א'תתע"ח לבריאת העולם (1883 לפנה"ס) ומת בשנת ב'פ"ג (1678 לפנה"ס), בגיל 205. בנו של נחור, הוליד בגיל 70 את אברם, שלאחר מכן נקרא אברהם, הרן ונחור.
על־פי ספר בראשית חי תרח באור כשדים, אך מאוחר יותר נדד לחרן בדרך לכנען. שם, לפי מדרש הוא שימש ככהן גדול. לפי מדרש אחר שרה אשת אברהם היא בתו של תרח", מאשה אחרת, ועל־פי מדרש נוסף היא נכדתו.
תרח חי 205 שנה, ומת בחרן.
סיפור יציאתו של אברהם לארץ כנען החל למעשה עם יציאתו של תרח אביו.[2] לפי המתואר בספר בראשית, פרק י"א, פסוקים ל"א-ל"ב יצא תרח לכנען בליווית אברם ואשתו ולוט נכדו. המסע לארץ כנען הופסק עם הגעתם לחרן, שם מת תרח. סיבת יציאתו של תרח למסע אינה נמסרת בתנ"ך, אך ייתכן והיא נעוצה בעימות אברם ונמרוד מלכם של הכשדים, ולכן נאלצו בני המשפחה לעזוב את ארצם. ייתכן כי עקרותה של שרה היא הסיבה ליציאתם למסע וסיבתם כלכלית גרידא. הקושי העולה מהכתוב בא לידי ביטוי בשילובו של סיפור יציאת תרח לכנען. מדוע שולב בסיפור? כמו כן אברם יוצא עם אביו לכיוון כנען ואת דרכו לארץ הוא מתחיל שוב מחרן. מדוע אם כן נכתב " לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ"? [3]. מרדכי ברויאר מסביר את הכפילות בכך שיציאת תרח לכנען היא תיאור של מסע משפחתי ואילו הליכתו של אברם היא הליכה דתית בעקבות ציווי ה'. [4]
אברהם בנו צווה בידי ה' לעזוב את משפחתו ולנדוד, בגיל 75 שנה. מסדר הפסוקים נראה, שנפטר אביו קודם הציווי, אך, לפי המספרים הכתובים בפסוקים, כאשר אברהם היה בן 75, תרח היה בן 145- אם כן, הוא היה עדיין חי. לכן מסביר רש"י, כי התורה מציינת את מותו בהקדמה מתוך כוונה למנוע הוצאת שם רע על אברהם, בכך שיאמרו: "לא כיבד אברהם את אביו, שהניחו זקן והלך לו."
על פי הקוראן סורה 6 שמו של אביו של אברהם הוא אאזר. זהו כנראה שיבוש שמו של תרח, אבי אברהם על פי התורה[5].
בתעודות אשוריות מתקופת שלמנאסר השלישי (המאה השמינית לפנה"ס), אוזכרה עיר בשם Til-Sha-Turahi, שתוארה כעיר ארמית, ככל הנראה באזור נהר באליך, מזרחית לחרן. יש הסוברים, כי שם העיר הוא אפונים המשקף דמות היסטורית הקשורה לתרח המוזכר במקרא[6].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "תֶּרַח", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 310, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לשון הפסוק ביהושע כד, ב: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים". וכן מופיע בבראשית רבא לח:יג. וראה מאמרי רבי אבא בר כהנה בב"ר לח:יב, שם ישמעאל נזכר שחזר בתשובה אבל על תרח לא נאמר חזר בתשובה, ונראה שלפי מאמר זה אולי לא היה עובד אלילים מלכתחילה.
- ^ ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים ל"א-ל"ב
- ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק א'
- ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות ספרים, 2014, ע"מ 29-28
- ^ אורי רובין, הקוראן, תרגום לעברית מהדורה מדעית, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, 2005, ע"מ 113.
- ^ http://www.jbq.jewishbible.org/assets/Uploads/332/332_urkeshfin.pdf
| עשרה דורות מנח עד אברהם | |
|---|---|
|
