משתמש:אילנמויאל/טיוטה
בעל גלגול חסר הוא מושג באמנות, בספרות ובפילוסופיה, אותו טבע אילן מויאל בהמשך למחקרו של "רדוף-הזמן".
בסיס המושג מתאר אדם אשר במובנים של תודעה ורגש ובהיבטים של אמונה, חסר לו גלגול נוסף בעולם הזה, בטרם יזכה להגיע למנוחה בעולם הבא. בשימוש היומיומי המושג מאפיין בני-אדם אשר בשל תחושת חוסר מימוש רגשי בגלגולם הנוכחי, אינם זוכים למזור של הנפש ונחת של הנשמה ולמעשה עוזבים את העולם הזה בתחושת חוסר, כישלון ואי השלמה. אותו חוסר - הבא לביטוי בדרכים שונות, בדגש על חוסר מימוש המשכי- בהכרח קשור לגלגול החיים הנוכחי ואילו רק מי שמשלים את שלושת גלגוליו בחייו, יזכה להיות על-אדם , אותו תיאר פרידריך ניטשה בספרו כה אמר זרתוסטרא.
בסיס המושג מורכב משני חלקים: החלק הראשון לקוח מתוך הערך האנציקלופדי "בעלי גלגול חסר" אשר עבר טרנספורמציה מתוך עולם החי ( קבוצת החרקים), לתוך עולם ההגות המטאפיזי-פילוסופי במטרה להמחיש רעיון קיומי.
חלקו השני משתמש בערך "גלגול נשמות" מבחינה רעיונית בלבד, הואיל והוא משויך לנצרות ואינו חלק מהאמונה והדת היהודית.
מושג זה משמש כמנגנון מרכזי ומפתח עקרוני להבנת הרעיון המרכזי ברומן הפילוסופי "רדוף-הזמן".[1] הספר פורסם בשנת 2019, תחת שם העט "זרתוסטרא".
"בעל גלגול חסר" הוא שמו של החלק הראשון מתוך שניים בספר, כאשר כל חלק כולל 7 פרקים סה"כ 14 פרקים ומונה 189 עמודים. במקור, זה היה שמו של כתב היד בטרם צאתו לאור, אולם בסופו של תהליך מחקרי הוחלט כי המושג "רדוף-הזמן" רחב יותר וכולל בתוכו את הערך "בעל גלגול חסר".
ביהדות ובדתות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי האמונה היהודית, נשמתו של אדם היא מעשה בריאת האל והיא אלמותית: ברכת אלוהי נשמה.
הכמיהה לבן זכר ביהדות מוכרת וידועה, ובאופן כללי מייחסים להעדפה זו מספר גורמים המוזכרים תחת הערך "בן"[2] כחלק מהאמונה, לאחר המוות, נשמתו של אדם נשפטת בבית דין של מעלה במשך שנה לאחר סיום תפקידה בעולם הזה כאשר התשוקה והמטרה היא הגעה לתחנה הסופית שהנה גן העדן הנכסף. במהלך השנה הבנים הזכרים הבוגרים של ההורה הנפטר אמורים לומר קדיש יתום מדי יום, במהלך המשפט. ככל שירבו באמירת קדיש בשנה זו, כך נשמתו של ההורה הנפטר תעלה גבוה יותר ומעשיה ישקלו לטובה בעולם הרוחני של מעלה, שכן היא מוזכרת לטובה מדי יום בתפילות בעולם הגשמי של מטה. אדם נטול ילדים ייחשב כבעל גלגול חסר, בשל עובדת היותו חסר ילדים בכלל ובן זכר בפרט.
הינדואיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהינדואיזם - המוות נתפש כהחלפה של בגד הגוף האחד בבגד גוף אחר. כך פועל "חוק שימור אנרגיית הנשמה". הסיבה לגלגול הנשמות היא הצורך לשוב ולתקן ליקויים מחיים קודמים, במבנה האישיות של האדם לאחר שצבר קארמה. החיים נתפסים כמסע התפתחותי-רוחני ארוך וממושך בעולם, שלא ניתן להשלים בגלגול אחד. על פי אמונה זו, הנשמה שבה ומתגלגלת כל פעם מחדש בגוף לפי רצונה, ובוחרת את המקום, הזמן וההורים שלהם תיוולד, לפי התיקון שהיא יודעת שהיא צריכה לעשות (יש לה אף את האפשרות להתחרט בחודשים הראשונים של ההריון). על פי אמונה זו ניתן להסביר מפגש עם אדם זר שנראה מוכר מאז ומעולם, או תחושה שכבר היינו בסיטואציה מסוימת, אף שאנו יודעים שלא חווינו אותה (דז'ה-וו). בעקבות גישה זו, ישנם טיפולים הקרויים "שיחזור גלגולים", שמנסים לרפא מתוך התייחסות לטראומות ישנות ש"נצרבו" בנשמת המטופל, באחד מגלגוליו הקודמים.
בודהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבודהיזם, אשר ממעט לעסוק בנושאים מטאפיזיים (ואף נמנע מהם במובנים רבים), רואה בגלגול הנשמות משל בלבד. מטרתו העיקרית של המתרגל ההולך בדרך המתומנת הנאצלת שהתווה הבודהה היא הגעה לנירוואנה, שחרור מהסמסרה והשגת הארה. כיוון שהגישה הבודהיסטית מדגישה את ארעיותן וריקנותן של כל התופעות, ובכלל זה גם מושג "העצמי" (כמתואר בשלושת סימני הקיום), מה שמתגלגל בפועל הוא האמונה של האדם בקיומו כישות נפרדת בעולם התופעות. ההכרה בריקנות התופעות, בהיעדר העצמי ובתהליך ההתהוות המותנית, שוברת את אשליית המהות הנפרדת ומחלצת ממעגל הגלגולים. עקרונות אלו מגולמים במושג קארמה.
זרמים בודהיסטיים מסוימים נעזרים ברעיון גלגול הנשמות על מנת להקל על המאמינים בקיומו ללכת בדרך הדהארמה, בעיקר בסביבות חברתיות ותרבותיות בהן הוא רווח. התייחסות ישירה לגלגולי החיים הנדרשים בדרך לשחרור מסבל מופיעה במודל ארבעת שלבי ההארה. ניתן לראות בכך אמצעי רטורי לדרבון האדם להגיע ליעד הנכסף עוד בגלגול חייו הנוכחי.
הבודהיזם הטיבטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הבודהיזם הטיבטי, הדלאי לאמה הוא גלגול נשמתו של הבודהיסטווה אַוַולוֹקִיטֶשְוַורָה. לאחר מותו נשמתו מתגלגלת לגופו של רך נולד. תינוק זה מאותר באמצעות סדרה של מבדקים דתיים-מסורתיים, ולימים הופך לדלאי לאמה החדש. מאז 17 בנובמבר 1950 מכהן בתפקיד הדלאי לאמה ה-14 טנזין גיאטסו.
באמנות ובספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
"בעל הגלגול החסר" המוחלט מופיע בדמותו של גרגור סמסא[3], בנובלה הגלגול[4] אשר ראתה אור בשנת 1915.
אותו גרגור, אשר מתעורר במיטתו ומגלה שהפך לשרץ ענקי, מוטל על גבו לאורך העלילה ללא יכולת להתהפך ולאחר יסורים רבים, מוצא את מותו במיטתו, הינו אדם אשר משועבד למקום עבודתו השנוא עליו וזאת בשל חובות כספיים של הוריו . ערכו בעולם מאופיין בחוסר אונים מוחלט ותחושת כישלון מוחצת. בנוסף, הוא מאוהב באחותו. במקרה של גרגור סמסא, הגלגול הבזוי אותו חווה בחייו משקף את הדרך שבה הוא נפרד מהם במותו: נטול משפחה משל עצמו, אומלל וחסר נחת בכל המובנים.
ביצירה זו אי הוודאות היא הוודאות היחידה והגלגול הוא המחשה של דימוי עצמי שלילי.
תחילת מסעו של "בעל גלגול חסר" של אילן מויאל, הופיעה לראשונה בתערוכת היחיד "רדוף-הזמן" שהציג מויאל בגלריה המרכזית בתל-אביב בשנת 2017, אותה אצר שחר סריג. הכמיהה לאבהות בלטה מאוד בנרטיב של היצירות ואף הוגדרה כמשבר בדמותו של הגבר[5] המושג "בעל גלגול חסר" כשלעצמו, עבר גלגולים שונים בדרכו להתגבשות היעשותו. במהלך כתיבת הפרק הראשון, הסופר נהג לבקר בבית הכנסת כדי לומר קדיש יתום על אביו שנפטר באותם ימים, וכחלק מהגותו, תרגם את הרעיון לעבודת וידאו "CLOSETS": (מתוך הכתוב בספר).
עבודת הוידאו הועלתה לאתר יוטיוב בשנת 2013 ואורכה 2.22 דק'. היא צולמה בטכניקת סטופ מושן.
בתמונת הפתיחה בוידאו, נראה דיוקן אביו המנוח של האמן, כשהוא שוכב במיטתו וכביכול מתבונן ממקום משכבו על עולמו הקווירי של בנו, חלק אותו לא זכה להכיר בטרם הלך לעולמו. בסוף הוידאו מופיע הספר "בעל גלגול חסר" כשהוא יוצא מתוך בטנה של בובת ראווה נשית לאחר שסכין קצבים יוצרת חתך בבטן.
בתערוכת "מעשי-כישוף"[6] אותה הציג בבית האמנים בתל-אביב בשנת 2019, שנת צאתו לאור של הספר "דוף-הזמן", הוצגה עבודה "בעל גלגול חסר". חלק מהיצירה הייתה גולגולת של זאב.
בפילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה קבע שהמשימה העקרונית והחשובה ביותר עבור האדם, הנה ההתגברות על העצמי. האדם אשר יתעלה מעל עצמו ויתגבר על יצרו, ייקרא "על-אדם", (או: האדם החדש). דמותו של העל-אדם נחשפת ומוצגת בספר "כה אמר זרתוסטרא" לאחר שקווים לדמות נכתבו לראשונה בספרו "המדע העליז" (הולדת הטרגדיה) שראה אור בשנת 1882, שנה קודם לכן. בשדה השיח הפילוסופי של התרבות המערבית נהוג לכנות את המהלך אותו התווה ניטשה: "שלושת הגלגולים"[7] ובו מתואר כיצד הרוח יהיה לגמל, הגמל לאריה והאריה לילד. ההתגברות לבדה תהה לתמימות הראשונית ההתחלתית של הילד, כמו אמירת הן קדושה. מבחינת ניטשה, רק העל-אדם יהיה לאדם שלם ואילו בלעדי השלמת שלושת הגלגולים, האדם יוותר בעל גלגול חסר ולא ישלים את התגברותו.
אושו, ראג'ניש צ'נדרה מוהן ג'יין , אשר נולד בהודו בשנת 1931, אשר היה פילוסוף, סופר, מיסטיקן ומורה רוחני הודי, אשר נמנה עם חסידיו של ניטשה ודברי נבואת זרתוסטרא.
אושו אף אימץ את 3 הגלגולים של העל-האדם לתוך פילוסופיית הזן של הכת אותה הנהיג והיה לה לגורו. תמצית פילוסופיית הכת הפכה לקלפי הטארוט[8] של אושו. הקלפים נוצרו במיוחד לפי הפילוסופיה של אושו, נקראים בשם "משחק ההתעלות של הזן".[9] קלף מספר 10 הוא הקלף בשם "לידה מחדש" בסדרת העננים המייצגת את השכל והתודעה, באותו האופן שניטשה הגדיר את הגלגולים של הרוח וההתגברות מעל האנושי: הרוח אשר תהיה לגמל, לאריה ולילד. בהמשך, המושג "בעל גלגול חסר" היה לחלק בלתי נפרד ומשמעותו הקלף: על מנת להיוולד מחדש, יש לעבור את 3 הגלגולים.
ציטוט:
"על פי המילון, החרגול היה בעל גלגול חסר משום שלא כמו בני משפחתו החרקים הוא היה חסר את שלב הגולם בהתפתחותו – מן הביצה שמטילה הנקבה על הקרקע בוקע חרק הדומה בצורתו לבוגר, למעט הכנפיים. חסרונו של הגולם, ויתרה מכך, הגדרתו המדויקת לא הייתה מקרית עבור גורלו, והיה בזה משום מטאפורה לכל בני האדם דוגמתו, שלא יזכו להגיע בסיום חייהם לעולם הבא המיוחל אלא ישובו לכאן שוב בשל החוסר.
האם עובדת היותו בעל גלגול חסר הייתה קיימת רק בתודעתו?"[10]
- ^ רדוף-הזמן / זרתוסטרא ; עריכה: גילי תל-אורן | זרתוסטרא (שם בדוי) מחבר (תל אורן, גילי (עורך) ) | תל אורן, גילי (עורך) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ויקיפדיה, בן זכר ביהדות, באתר ויקיפדיה
- ^ אייל דותן, מי אתה גרגור סמסא?, באתר הבלוג של אייל דותן, 2010
- ^ ויקיפדיה, פרנץ קפקא, באתר ויקיפדיה
- ^ שחר בוגנים, גורל הדמות הגברית, באתר עיתון הארץ, 24.08.2017
- ^ אבי פיטשון, על המוקד, באתר הארץ, 17.07.2019
- ^ פרידריך ניטשה, שלושת הגלגולים של ניטשה, באתר עיתון הארץ, 28.02.2001
- ^ ויקיפדיה, קלפי טארוט, באתר ויקיפדיה
- ^ אושו, משחק ההתעלות של הזן, באתר קלפי טארוט של אושו
- ^ אילן מויאל, רדוף-הזמן, ישראל: צמרת, 2019, עמ' 84