כה אמר זרתוסטרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כה אמר זרתוסטרא
Also sprach Zarathustra
Also sprach Zarathustra.GIF
מידע כללי
מאת פרידריך ניטשה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן פילוסופי, מסה, רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
שנת הוצאה 1883 עריכת הנתון בוויקינתונים
ספר קודם המדע העליז עריכת הנתון בוויקינתונים
ספר הבא מעבר לטוב ולרוע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כה אמר זרתוסטראגרמנית: Also sprach Zarathustra) הוא ספר מאת הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה, שיצא בארבעה כרכים שפורסמו בין שנת 1883 לשנת 1885. ספר זה הוא אחד מספרי הפילוסופיה המפורסמים ביותר ותואר על ידי ניטשה כספר העמוק ביותר שנכתב.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוא חיבור על פילוסופיה ומוסר, והוא מסופר דרך דמותו של זרתוסטרא, המקיים מונולוגים לאורך העלילה. זהו זרתוסטרא חדש ושונה מזרתוסטרה, מייסד דת הזורואסטריות בממלכת פרס העתיקה. זרתוסטרה הפרסי ייסד מוסר דתי, ולעומתו זרתוסטרא של ניטשה הופך את מערכת הערכים המסורתית על פיה. הוא בז לאלה החושבים את עצמם לחכמים[1], ובכך נוהג כסוקרטס, שהיה חושף את בורותם של אנשי דורו.

חלק ניכר מהספר עוסק ברעיונות שהוצגו כבר במדע העליז, כמו החזרה המתמדת, מות האלוהים, הרצון לעוצמה. הוא יוצא נגד ערכים כגון רחמים[2], או אהבת הזולת[3]. בכך נדמה כי הוא יוצא נגד הציווי המוסרי, כמו גם נגד הציווי האלוהי. אך מטרתו של ניטשה היא לא לקדם עולם אכזר. ניטשה משתמש בדמותו של זרתוסטרא כדי להציג את העל אדם[4]. אותו על אדם דוחה את התרבות הנוצרית המבוססת על הקטנת הערך העצמי (פרישות, צניעות וכדומה). הוא מאמץ ערכים של אדם "חזק". הוא אינו חי בשביל אהבתו של האל, אלא בשביל אהבת האדם[5].

ארבעת חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלק ראשון הוא דברי פתיחה של זרתוסטרא, בו הוא מתאר את העל אדם, ואת דעותיו בכלליות.
  • חלק שני הוא הערותיו של זרתוסטרא על הנושאים השונים המעסיקים אותו, כגון כהונה, רחמים, מידות טובות אספסוף וכדומה. זרתוסטרא חיי ב"איי האושר" המקום בו אפשר לחיות באשליות על טיב האדם[6].
  • החלק השלישי מאופיין בהתפכחות של זרתוסטרא על טיבם של החיים, ובמה שהוא מגדיר כישלונו. בחלק השלישי הוא מתאר את "עזיבתו של איי האושר".
  • החלק הרביעי מאופיין בהתפרעות, ולעג מצד זרתוסטרא על עצמו. הוא מכיל יותר פואטיקה, וסגנונו פחות אחיד משל החלקים הקודמים. סיומו של הספר הוא כניעה של זרתוסטרא שעוזב את מערתו.

הטקסט עשיר במשלים, בשעשועי לשון ובסתירות. לחלקו יש אופי פואטי, וסגנונו מחקה את זה של התנ"ך ושל הברית החדשה - ובכך מוסיף ניטשה אירוניה להצגת רעיונות המנוגדים למוסר הדתי והמסורתי.

תרגומים עבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא" על פי תרגומו של דוד פרישמן, הוצאת ספרות, ורשה 1910. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 472

הספר תורגם לעברית בידי דוד פרישמן ויצא במהדורות שונות בוורשה, החל משנת 1914. בשנת 1970 פורסם תרגום נוסף, שהתקין ד"ר ישראל אלדד, בהוצאת שוקן. ב-2010 פורסם תרגום נוסף לספר על ידי אילנה המרמן בהוצאת עם עובד.[7]

כה אמר זרתוסטרא של שטראוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כה אמר זרתוסטרא (שטראוס)

המלחין הגרמני ריכרד שטראוס חיבר ב-1896 בהשראת הספר פואמה סימפונית בשם "כה אמר זרתוסטרא". יצירה זו ידועה כיום בעיקר בגלל השימוש שעשה בה סטנלי קובריק בסרט 2001: אודיסיאה בחלל (1968), והיא גם הושמעה כפתיחה למופעים של אלוויס פרסלי. קטע מהיצירה הנקרא "שחר האדם" מתנגן גם בתחילת הסרט ההיסטוריה המטורפת של העולם (1981) של מל ברוקס, בה רואים את האדם הקדמון בתהליך הזדקפות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרידריך ניטשה, על קתדראות המידה הטובה. מתוך כה אמר זרתוסטרה (תרגמה: מגרמנית אילנה המרמן) הוצאת עם עובד 2010, עמ' 75-78
  2. ^ פרידריך ניטשה, על הרחמנים, מתוך כה אמר זרתוסטרה עמ' 156-159
  3. ^ פרידריך ניטשה, על ואהבת לרעך, מתוך כה אמר זרתוסטרה עמ' 122-124
  4. ^ פרידריך ניטשה, כה אמר זרתוסטרא, עמ' 60-62
  5. ^ פרידריך ניטשה, כה אמר זרתוסטרא, עמ' 55
  6. ^ פרידריך ניטשה, באיי האושר. מתוך כה אמר זרתוסטרה עמוד 152-155
  7. ^ כה אמר זרתוסטרה, באתר "עם עובד"