כה אמר זרתוסטרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף השער המקורי של הכרך הראשון של המהדורה הראשונה

כה אמר זרתוסטראגרמנית: Also sprach Zarathustra) הוא ספר מאת הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה, שיצא בארבעה כרכים שפורסמו בין שנת 1883 לשנת 1885. ספר זה הוא אחד מספרי הפילוסופיה המפורסמים ביותר ותואר על ידי ניטשה כספר העמוק ביותר שנכתב.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוא חיבור על פילוסופיה ומוסר, והוא מסופר דרך דמותו של זרתוסטרא, המקיים מונולוגים לאורך עלילה. זהו זרתוסטרא חדש ושונה מזרתוסטרה מייסד דת הזורואסטריות בממלכת פרס העתיקה. זרתוסטרה הפרסי ייסד מוסר דתי, ולעומתו זרתוסטרא של ניטשה הופך את מערכת הערכים המסורתית על פיה. הוא בז לאלה החושבים את עצמם לחכמים‏[1], ובכך נוהג כסוקרטס, שהיה חושף את בורותם של אנשי דורו.

חלק ניכר מהספר עוסק ברעיונות שהוצגו כבר במדע העליז, כמו החזרה המתמדת, מות האלוהים, הרצון לעוצמה. הוא יוצא כנגד ערכים כגון רחמים ‏[2], או אהבת הזולת ‏[3]. בכך נדמה כי הוא יוצא כנגד הציווי המוסרי, כמו גם הציווי האלוהי. אך מטרתו של ניטשה היא לא לקדם עולם אכזר. ניטשה משתמש בדמותו של זרתוסטרא כדי להציג את העל אדם[4]. אותו על אדם דוחה את התרבות הנוצרית המבוססת על הקטנת הערך העצמי (פרישות, צניעות וכדומה). הוא מאמץ ערכים של אדם "חזק". הוא אינו חי בשביל אהבתו של האל, אלא של אהבת האדם‏[5].

הספר מחולק לארבעה חלקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלק ראשון הוא דברי פתיחה של זרתוסטרא, בו הוא מתאר את העל אדם, ואת דעותיו בכלליות.
  • חלק שני הוא הערותיו של זרתוסטרא על הנושאים השונים המעסיקים אותו, כגון כהונה, רחמים, מידות טובות אספסוף וכדומה. זרתוסטרא חיי ב"איי האושר" המקום בו אפשר לחיות באשליות על טיב האדם‏[6].
  • החלק השלישי מאופיין בהתפחכות של זרתוסטרא על טיבם של החיים, ובמה שהוא מגדיר כישלונו. בחלק השלישי הוא מתאר את "עזיבתו של איי האושר".
  • החלק הרביעי מאופיין בהתפרעות, ולעג מצד זרתוסטרא על עצמו. הוא מכיל יותר פואטיקה, וסגנונו פחות אחיד של החלקים הקודמים. סיומו של הספר הוא כניעה של זרתוסטרא שעוזב את מערתו.

הטקסט עשיר במשלים, בשעשועי לשון ובסתירות. לחלקו יש אופי פואטי, וסגנונו מחקה את זה של התנ"ך ושל הברית החדשה - ובכך מוסיף ניטשה אירוניה להצגת רעיונות המנוגדים למוסר הדתי והמסורתי.

תרגומים עבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לעברית בידי דוד פרישמן ויצא במהדורות שונות בוורשה, החל משנת 1914. בשנת 1970 פורסם תרגום נוסף, שהתקין ד"ר ישראל אלדד, בהוצאת שוקן. ב-2010 פורסם תרגום נוסף לספר על ידי אילנה המרמן בהוצאת עם עובד.

כה אמר זרתוסטרא במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כה אמר זרתוסטרא הוא גם שמה של פואמה סימפונית בהשראת הספר, שחיבר המלחין ריכארד שטראוס ב-1896. יצירה זו ידועה כיום בעיקר בגלל השימוש שעשה בה סטנלי קובריק בסרט 2001: אודיסיאה בחלל (1968), והיא גם הושמעה כפתיחה למופעים של אלוויס פרסלי. קטע מהיצירה הנקרא "שחר האדם" מתנגן גם בתחילת הסרט ההיסטוריה המטורפת של העולם (1981) של מל ברוקס, בה רואים את האדם הקדמון בתהליך הזדקפות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרידריך ניטשה, על קתדראות המידה הטובה. מתוך כה אמר זרתוסטרה (תרגמה: מגרמנית אילנה המרמן)הוצאת עם עובד 2010 עמוד 75-78
  2. ^ פרידריך ניטשה, על הרחמנים מתוך כה אמר זרתוסטרה עמוד 156-159
  3. ^ פרידריך ניטשה, על ואהבת לרעך מתוך כה אמר זרתוסטרה עמוד 122-124
  4. ^ פרידריך ניטשה, כה אמר זרתוסטרה עמוד 60-62
  5. ^ פרידריך ניטשה, כה אמר זרתוסטרה עמוד 55
  6. ^ פרידריך ניטשה, באיי האושר. מתוך כה אמר זרתוסטרה עמוד 152-155