לדלג לתוכן

משתמש:אריה בן שמן/ארגז חול 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיה ביהדות היא הגדרה כוללת לבעלי חיים ממחלקת היונקים שאינם גדלים מטבעם במקום ישוב[1].
בשונה מבהמה שמטבעה גדלה במקום ישוב[2].

אף שבתורה נקראת לעיתים החיה בשם בהמה ולהפך, קיימת במקורות חלוקה ברורה בנושא.

החלוקה בתורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום הראשון בתורה בו מוצאים אנו חלוקה בין בהמה לחיה הוא בתיאור בריאת העולם [3]

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן:

המקרא משתמש בהגדרה "נפש חיה" לכלל בעל החיים, ומחלק בין "בהמה" ל-"חיתו ארץ".

בבעלי החיים הכשרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבעלי החיים הכשרים החלוקה היא בין החיות המבויתות הנקראות בהמה לבין החיות הפראיות הנקראות חיה.
כפי שמבאר האבן עזרא את הפסוק:

  • בהמה - שהם עם בני אדם לצרכם לרכוב ולאכול.
  • וחיתו ארץ - שהם בשדה שאין שם ישוב.

בבעלי החיים שאינם כשרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבעלי החיים שאינם כשרים החלוקה היא בין אוכלי הבשר שנקראים חיה (בזואולוגיה הם מחלקת הטורפים), לצמחוניים המכונים בהמה.
חלוקה זו מופיעה בפירוש הרמב"ן על הפסוק הנ"ל:

  • בהמה - הם המינים האוכלים עשב, בין ישובי בין מדברי.
  • וחיתו ארץ - אוכלי הבשר יקרא חיות, וכלם יטרופו.

מיני החיות ביהדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיות הכשרות לאכילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיות הכשרות היחידות[4] הם שבעה כפי שנכתב בתורה: [5]

אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר:

החיות שאינן כשרות לאכילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלב, חתול וחזיר בר.

השלכות החלוקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחלוקה זו ביהדות בין חיה לבהמה השלכות הלכתיות רבות ומגוונות.

  • האיסור אותו ואת בנו - שלא לשחוט ביום אחד, אינו נוהג בחיה.
  • בכור - קדושת בכור אינה נוהגת בחיה.
  • בשר בחלב - מהתורה אינו נוהג בחיה, (אסור מדרבנן).
  • זרוע לחיים וקיבה - שמצוה לתת לכהן, אינה נוהגת בחיה.
  • חֵלב - איסור אכילתו אינו בחיה.
  • כיסוי הדם - מצווה זו נוהגת רק בחיה ועוף.
  • מעשר בהמה - אינו נוהג בחיה.


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר שנות אליהו להגאון מווילנא על משניות מסכת כלאיים פרק ח' משנה ו'.
  2. ^ פירוש המשניות להרמב"ם מסכת אהלות פרק ח' משנה א'.
  3. ^ בראשית פרק א' פסוק כ"ד
  4. ^ משנה תורה להרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק א' הלכה ח'.
  5. ^ דברים פרק י"ד פסוק ה'.
  6. ^ תרגום אונקלוס על הפסוק הנ"ל, פירוש התוספות על מסכת ראש השנה דף כ"ו עמוד ב' ד"ה של יעל.
  7. ^ תרגום אונקלוס הנ"ל
  8. ^ מסכת חולין דף פ' עמודא א'.