משתמש:לידור מרקו-צור/טיוטה
 |
 | |
| |
| שיחה | |
בבג"ץ 2245/06 דוברין נ' שירות בתי הסוהר שניתן ב-13.6.2006, עלתה השאלה האם אסיר עולם, שהורשע ברצח נפשע של ראש ממשלה, יכול לממש את זכות ההולדה, באמצעות העברת דגימת זרע לבת זוגו מחוץ לכלא. שירות בתי הסוהר נענה לבקשתו של יגאל עמיר ואיפשר העברת דגימת זרע לבת זוגו, תוך הצבת תנאים מסוימים לכך, הקשורים בסדרי המינהל של בית הסוהר. פסק-דין זה בוחן האם נפלו פגמים בהחלטה מינהלית זו המצדיקים את התערבותו של בית-המשפט לשינוייה או לביטולה של ההחלטה.
בבג"ץ זה נקבע כי יגאל עמיר יורשה להעביר דגימת זרע כדי להפרות את אשתו וכי אי אפשר למנוע ממנו את הזכות לחיי הורות ומשפחה. פסק-דין זה יוצר תפנית בכך שהוא מעניק לזכות זו מעמד חוקתי שניתן יהיה לפגוע בו רק כאשר עומדים במבחני פסקת ההגבלה. פסק-דין זה גרם לאנשים שונים המעוניינים להיות הורים לעתור לבג"ץ בכדי לממש זכות זו בטענה שגם להם מגיע הזכות לחיי הורות ומשפחה.[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזכות להורות וחיי משפחה היא זכות משפטית המוקנית מחוק יסוד כבוד האדם. זכות זו נקבעה בבג"ץ דוברין. לפני בג"ץ דוברין כלל לא דובר על השאלה האם אסיר עולם שהורשע ברצח ראש-ממשלה יכול לממש את זכות ההולדה שלו. זכות זו מהווה זכות נגזרת ולמרות שהיא זכות נגזרת היא זכתה למעמד חשוב במשפט החוקתי במדינת ישראל ואף הפסיקה העניקה לזכות זו מעמד חוקתי, המהווה חלק מרכזי בחיי הפרט ויש להגן עליה מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
בעניין ההתייחדות, לאסירים בבתי הכלא יש זכות להתייחדות.[2] התייחדות בבית הסוהר היא אישור לפגישה אינטימית של האסיר/ה או העציר/ה עם בני זוגם/ן. תדירות ההתייחדות שאושרה ע"י השב"ס תהיה פעם בחודש. יש מספר תנאים לאסירים כדי להיות זכאים לזכות זו. האסירים צריכים להיות נשואים או שיש להם ידוע/ה בציבור מאושר ע"י ביטוח לאומי[3]. הזכאות מותנית בכך שהתקיימו מספר תנאים: אסיר/ה פלילי שלא זכאי לצאת לחופשות, ועברו 6 חודשים מאז מעצרו או מאז חופשתו האחרונה, אם האסיר/ה התחתן/ה בכלא ניתן להעניק לו/ה אישור התייחדות מייד לאחר נישואיו, בתנאי שהאסיר גילה התנהגות טובה. ותנאי אחרון הוא שאין מניעה רפואית לקיום התייחדות. אסיר/ה או עציר/ה שמעוניינים להתייחד עם בני זוגם/ן צריכים למלא טופס בקשה להתייחדות. אסירים שבקשתם נדחתה רשאים להגיעה עתירה לבית-המשפט המחוזי שנמצא באזור בית-הסוהר שבו הם מרצים את מאסרם.[4]
עובדות פסק-הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקירת פסק-הדין: בג"ץ 2245/06 דוברין נ' שירות בתי הסוהר נפסק ב-13.6.2006 ונידון מול השופטים; אילה פרוקצ'ה, סלים ג'ובראן ואסתר חיות.
השאלה המשפטית/ עובדתית: העתירה עסקה בבקשת יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, להוציא מנת זרע מבית הסוהר כדי להביא ילד לעולם עם רעייתו, לריסה טרימבובלר, באמצעות הפריה מלאכותית. שב"ס אפשר ליגאל עמיר להוציא זרע לאשתו. בעקבות כך, ח"כ נטע דוברין וח"כ רונן צור הגישו עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בטענה שההחלטה שהתקבלה בחוסר סמכות של שב"ס. כמו כן, נטען כי ההחלטה אינה סבירה ומידתית ופוגעת ברגשות הציבור.
בפני בג"ץ עמדו שתי שאלות משפטיות; השאלה הראשונה קשורה בהיבט הסמכות – האם לנציב יש סמכות להתיר העברת דגימות זרע של אסיר לבת זוגתו מחוץ לכותלי בתי הסוהר. השאלה השנייה עסקה בעניין העותרים שטענו שדרושה הסמכה מפורשת לנציב השב"ס להתיר העברת דגימת זרע של אסיר לבת זוגתו מחוץ לבית הסוהר. בשאלות אלה בית-המשפט נדרש לבחון.
הכרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בג"ץ דחה עתירה זו של ח"כ דוברין.
הנמקה: נקבע כי סמכויותיו של נציב שירות בתי הסוהר הוקנו לו בפקודת בתי הסוהר. לכן, נציב שב"ס יכול להתיר לאסיר עולם להעביר דגימת זרע לבת זוגתו מחוץ לכותלי הכלא. לפיכך, בית-המשפט דחה את העתירה וקבע שהחלטת שב"ס ניתנה בגדר סמכותו. כמו כן, נקבע שבכדי לאפשר פגיעה בזכויות אדם ובפרט זכויות האסירים הנתונים למרות ארגון שב"ס, על שב"ס לעמוד במבחן החוקתי של פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כלומר, אם בפני שב"ס עומדת החלטה בנוגע לפגיעה בזכויות אסירים ומגבלות עליהם, על שב"ס לעמוד במבחני פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף 8).
הדיון בזכות להורות הוא עיקר בפסק-הדין ובית-המשפט קבע כי זכותו של כל אסיר להורות ולמשפחה היא זכות חוקתית שאי אפשר לשלול מאסיר בגלל שהוא נמצא במאסר. במקרה של יגאל עמיר עומדת לו הזכות כמו כל אדם למשפחה ולהורות, וזכות זו לא יכולה להישלל ממנו בגלל עצם היותו אסיר. משמעות פסק-הדין הוא שמצד אחד ישנן פגיעות בזכויות האדם של כלל אסירי בתי הסוהר כמו חופש התנועה, ומצד שני לא ניתן לפגוע בזכויות אדם נגזרות כמו הזכות להורות ולחיי משפחה. בג"ץ קבע שאין מחלוקת בכך שיגאל עמיר עשה פשע נתעב ועל כן הוא אמור לשלם, אבל אי אפשר לשלול ממנו את הזכות להורות וחיי משפחה. העונש שיגאל עמיר קיבל במסגרת הליך גזר הדין, הוא בתחום של הרשות השופטת ולשב"ס אין סמכות לפגוע בזכויות אדם מעבר לענישה שנגזרה עליו בבית-המשפט. תחושות סלידה של הציבור מעבריין שרצח את מנהיגה של המדינה לא יכולים להשפיע על זכויות האדם. זכות חוקתית זו מעניקה במקרים קשים כמו המקרה של יגאל עמיר כי העקרונות החוקתיים יישמרו. לכן, בית-המשפט קבע שהוא פטור מלהתייחס לשאלת המידתיות שעשויה להתעורר אילו היו מוצאים קשר רלוונטי של טענת העותרים להגבלת זכותו של יגאל עמיר. נוסף על כך, בג"ץ קבעו כי מאחר שמטעמי ביטחון לא ניתנה לעמיר האפשרות להתייחד עם זוגתו, האפשרות היחידה שנותרה לו כדי ממש את זכותו היא הזרעה מלאכותית. סיבות אלה מצדיקות את החלטת שב"ס.
בעקבות פסק-הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בג"ץ דוברין הרחיב את זכויותיהם של האסירים, דבר הבא לידי ביטוי בבג"ץ האגודה לזכויות האזרח. בג"ץ 14\1892 האגודה לזכויות האזרח נגד השר לביטחון פנים.[5] בבג"ץ האגודה לזכויות האזרח נקבע שניתן לפגוע באסירים ובתנאי מחיייתם רק כאשר יש אינטרס בעוצמה גבוהה המצדיקה פגיעה בתנאי האסירים ויש צורך באיום חזק וממשי כדי לפגוע בזכויות האסירים. פסיקה נוספת המאזכרת את פסק-הדין דוברין, הוא בעמ 7141/15 פלונית נ' פלונית אשר עסקה בשאלה האם יש לאפשר להוריו של נפטר שהייתה לו בת זוג בחייו, לעתור לעשיית שימוש בזרעו על מנת להפרות בו אישה אחרת למרות שבת הזוג שלו לא מסכימה לכך?. בפסק-דין זה ניתן לראות שבית-המשפט מכיר בזכות "היצר הטבעי להמשכיות הדורות ולהגשמתו של הפרט בחברה".[6] כלומר, לכל אדם אדם יש את הזכות להורות וחיי משפחה בדיוק כמו בג"ץ דוברין.
ב-2010 מנכ"ל משרד הבריאות הקים את ועדת מור יוסף.[7] זוהי ועדה ציבורית שמטרתה לבחון את נושא הפריון וההולדה בישראל. אחד מהנושאים המובילים בוועדה היה הזכות להורות למול שיקולי טובת הילד. יוסי גרין במאמרו[8] כתב שהמדינה רשאית להגביל את הגישה לטיפולי פוריות כאשר היא רואה שיש חשש להעדר מסוגלות הורית. חלק מתוצאות הוועדה היו שבכל בית-חולים שבו נעשים טיפולי פוריות תוקם ועדה רב-תחומית מקצועית לבחינת טובת הילד, שאליה יופנו מקרים שבהם קיים חשש לפגיעה משמעותית בטובת הילד ומצב של חוסר מסוגלות הורית של שני ההורים או במקרה של הורה יחיד. בבג"ץ דוברין, יגאל עמיר הוא אסיר ביטחוני המרצה מאסר עולם ולכן יש צורך לבחון האם יגאל עמיר יכול להיות אבא לילדים שכן במקרה שלו קיים החשש שיש העדר מסוגלות הורית, כלומר הוא אינו יכול לטפל בילד בצורה המיטבית.
בג"ץ דוברין נ' שב"ס עורר דיון רב בקרב הציבור. בתקופה שבית-המשפט דן בעתירה זו נשמעו דעות שונות לגבי העתירה. מצד אחד, רבני הציונות הדתית[9] ורבני יש"ע יצאו בקריאות פומביות לאפשר לעמיר להפרות את אשתו ולהביא ילדים לעולם. אחד מהרבנים אמר שהם לא מצדיקים את רצח ראש-הממשלה אך הם סבורים שאי אפשר להעניש אדם מספר פעמים על אותה עבירה.[10] מצד שני היו קולות שחשבו שהחלטת בג"ץ מקוממת מאוד. דוגמה לכך היא מזכ"ל שלום עכשיו,[11] יריב אופנהיימר שאמר שבית-המשפט בוחר להתעלם מהמחטף שעמיר ניסה לבצע כשניסה להעביר את זרעו בניגוד להנחיית שב"ס, ומעניק לו אפשרות להשיג את מבוקשו למרות שהוא בא בידיים לא נקיות. מנכ"'''ל מרכז יצחק רבין לחקר ישראל[12], יוסי לחמני חשב שהשאלה המרכזית שבית-המשפט היה צריך לשאול היא מהו המסר החינוכי הנובע מפסיקתו לדורות הבאים. לשיטתו של לחמני בית-המשפט היה צריך להבין שלא מדובר בהחלטה טכנית רפואית אלא בהחלטה עקרונית שאמורה להבדיל את זה שירה בגב האומה (ראש-הממשלה) מרוצחים אחרים. לדעתו רוצח ראש-הממשלה אמור לקבל יחס שונה בגלל שהוא רצח את נבחר האומה.[13]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ס'8 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו- התשנ"ב 1992.
- עילת הסבירות
- לקריאה נוספת: אהרון ברק, חוקת המשפחה הזכות להורות כחלק מזכות הבת החוקתית לחיי משפחה, עמ' 41-43
- אהרן ברק "חוקת המשפחה: היבטים חוקתיים של דיני המשפחה" משפט ועסקים טז 13, 50–54 (2013).
- אהרן ברק, כבוד האדם- הזכות החוקתית ובנותיה (2014) (עמ' 629-–684), הוצאת נבו.
- יוסי גרין "התערבות המדינה באוטונומיה של התא המשפחתי: בין הזכות להורות לבין ערכיה של מדינת-ישראל" מאזני משפט ט 83, 119-112 (התשע"ד-2014) (להלן: גרין התערבות המדינה).
- אביעד הכהן על 'מאסר עולם' שאינו לעולם ועל כבוד האסיר וחירותו, מכללת הרצוג דעת לימודי יהדות ומזרח, פרשת משפטים תשע"ד 2014.
- סיגל שהב "זכויות אדם מינימליות בתוך חומות הכלא" katzr.net/4f8fa2 (26.3.2019) ICON-S-IL Blog.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התייחדות אסירים ועצורים, פקודת נציבות שירות בתי הסוהר 04.47.00, סעיף 3א.
- יניב רונן, "אסירים ביטחוניים בבתי כלא בישראל", דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 18 במאי 2009.
- אילת וירצר, אסירים ביטחוניים הכלואים בשירות בתי הסוהר (2004), באתר שירות בית הסוהר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בג"ץ 2123/08 פלוני נ' פלונית (2008)
- ^ זכות להתייחדות, באתר כל זכות
- ^ ידועים בציבור, באתר כל זכות
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , פקודת נציבות שירות בתי הסוהר, מס' 04,47,00, 1.8.2001 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , בגץ 8070/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הפנים, פד נח (4) 842 (1.5.2004) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , בג"ץ 2245/06 ח"כ נטע דוברין נ' שירות בתי הסוהר פסקה 12, (פורסם בנבו) 13.6.06. - ^ עו"ד אביטל וינר-אומן, , המלצות הוועדה הציבורית לבחינה הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל, מאי 2012 (אייר תשע"ב).
- ^ יוסי גרין, התערבות המדינה באוטונומיה של התא המשפחתי: בין הזכות להורות לבין ערכיה של מדינת ישראל"
- ^ רבני הציונות הדתית, באתר ויקישיבה
- ^ אבירם זינו, רוצח ראש הממשלה יוכל להיות אבא., באתר Ynet, 13.6.06
- ^ שלום עכשיו, באתר שלום עכשיו
- ^ מרכז יצחק רבין, באתר מרכז יצחק רבין
- ^ יובל יועז, בג"ץ: עמיר יוכל להיות אבא, באתר הארץ, 14.6.06