משתמש:צורייה בן הראש/בויידעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של צורייה בן הראש.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של צורייה בן הראש.


הרב מתניה אריאל (נולד בו' בסיוון ה'תשכ"ט, 23 במאי 1969) הוא ראש ישיבת דרך חיים בשעלבים, מייסדה, וממייסדי הישיבה הקטנה הלאומית בחדרה. פועל להעלאת המודעות לחשיבות הישיבות הקטנות בקרב הציבור הדתי לאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במושב שדה יעקב לרב ישראל אריאל, ששימש אז כרב היישוב. בשנת ה'תשל"ה מונה אביו לרב העיר ימית והמשפחה עברה להתגורר בעיר.

בשנת ה'תשמ"ב בעקבות פינוי ימית עברה המשפחה להתגורר ברובע היהודי של ירושלים.

בחטיבת הבינים, למד בישיבה תיכונית שעלבים, ובכיתה ט' עבר לישיבה תיכונית חיספין. לאחר שסיים את לימודיו בישיבה התיכונית עבר ללמוד בישיבת שבי חברון בראשות הרב משה בלייכר.

בשנת ה'תשנ"ג התחתן עם תמר (לבית רוטמן) וקבעו את ביתם בכרמי צור שבגוש עציון, תוך שהוא ממשיך את לימודיו בישיבת שבי חברון. לאחר כמה שנים, החל הרב ללמד בישיבה הקטנה מעלה חבר.

ישיבת דרך חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישיבת דרך חיים

בשנת ה'תשס"ב החל לפעול להקמת ישיבה קטנה לאומית שבה נלמדים לימודי קודש בלבד, באזור המרכז, בין היתר במטרה להנגיש מוסד כזה לקהלים נוספים. עם הקמתה של ישיבת דרך חיים בשעלבים באלול ה'תשס"ג, עבר להתגורר ביישוב נוף איילון בסמיכות לישיבה, בה הוא מלמד עד היום. הישיבה היא הישיבה הקטנה הלאומית הראשונה במרכז הארץ. עם הקמתה קבלה הישיבה מכתבי תמיכה מהרב אברהם אלקנה שפירא[1], הרב מרדכי אליהו[2]. הישיבה הייתה אמורה לקום במושב גמזו, אולם בתחילת שנת הלימודים הראשונה עברה לקריית חינוך שעלבים. למרות זאת, רבים ממשיכים לכנותה "גמזו".

בישיבה לומדים במשך שלוש שנים לימודי קודש בלבד. עם זאת הישיבה מכירה בחשיבות ובצורך שבלימודי החול, ובשנה הרביעית הישיבה מאפשרת הוצאת תעודת בגרות.

בישיבה לומדים כ-120 תלמידים, והיא בין הישיבות הקטנות הלאומיות הגדולות. רוב בוגרי הישיבה ממשיכים בישיבות גבוהות, ובעיקר לישיבת מרכז הרב ולישיבת הר המור. מעטים הולכים לישיבות הסדר.

אחת לכמה שנים מוציאה הישיבה חוברת בשם מדרך עץ החיים הכוללת מאמרים של רבנים ותלמידים, בין השאר שלו. עד ה'תשפ"א יצאו שישה כרכים.

נשיא הישיבה ומורה דרכה הוא דודו הרב יעקב אריאל הרב הראשי לשעבר של רמת גן.

בשנת ה'תשפ"א החל לפעול להקמת ישיבה קטנה לאומית בצפון, שבראשה יעמוד הרב יאיר בר לוי, בוגר ישיבת דרך חיים[3]. הישיבה הייתה אמורה לקום בשכונת הדר בחיפה בשם "הדר חיפה", אך לבסוף תוקם בחדרה.

עמותת "ישיבה קטנה לאומית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת ישיבת דרך חיים הקים את עמותת 'ישיבה קטנה לאומית' שנועדה להפיץ את רעיון הישיבות הקטנות במגזר הדתי לאומי. הוא פרסם בעיתונים ובכתבי עת מאמרים המבססים רעיון זה.

במאמריו, הוא מצטט מדברי רבנים במאתיים השנים האחרונות שעודדו מסגרות דומות, בדגש על רבנים מהציונות הדתית. הוא ערך מחקר מקיף על שיטת הרב קוק בנושא זה, והוא מסיק שהרב קוק ראה בישיבה תיכונית פתרון של בדיעבד, והעדיף מסגרת של ישיבה קטנה[4].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מתניה הוא בנו של הרב ישראל אריאל, מייסד מכון המקדש והעומד בראשו. דודיו של הרב מתניה הם הרב יעקב אריאל - רב העיר רמת גן לשעבר, הרב יגאל אריאל - רב מושב נוב לשעבר, והרב יועזר אריאל - דיין בבית הדין הרבני בצפת וטבריה.

אחיו של הרב מתניה הם: הרב ידידיה - מרכז מגמת תנ"ך בישיבה התיכונית חספין, הרב שמואל - ראש כולל ההלכה בישיבת ההסדר ירוחם, הרב עזריה - ראש "כולל בית הבחירה" ורב קהילה בשכונת חומת שמואל, הרב אליצור - ר"מ בישיבה התיכונית ברמת גן, הרב נחום - מנהל תלמוד תורה "יסדת עוז" בהר חומה.

גיסיו: הרב יאיר פרנק - רבה של עמונה-עמיחי, הרב נחום רוזנטל - ר"מ בישיבת חרשה, הרב חיים שחר - ר"מ בישיבת המקדש, הרב ברוך נתן רוטמן, ר"מ בישיבת נתיבות החכמה (וולפסון), ושמחה רוטמן - חבר הכנסת מטעם סיעת הציונות הדתית.

לרב מתניה ולאשתו תמר יש 5 בנות ושני בנים. בתקופת מגפת הקורונה, שהה בנו משה דוד במלונית הקורונה גרנד קורט בירושלים, והציג את דרך הציונות הדתית ב"פאנל השקפה" שהתקיים שם, וזכה לפרסום רב[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו ושיעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]