ישיבת נתיבות חכמה

(הופנה מהדף ישיבת וולפסון)
המונח "ישיבת וולפסון" מפנה לכאן. לערך העוסק בישיבת בני עקיבא בבאר שבע המכונה גם בשם זה, ראו ישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" - באר שבע.
ישיבת נתיבות חכמה - וולפסון
שיעור כללי בישיבת וולפסון
שיעור כללי בישיבת וולפסון
ישיבה
השתייכות ישיבה ליטאית
תקופת הפעילות תשס"ח (2008) – הווה
מייסדים
בעלי תפקידים
מנהל יעקב פרידמן וראובן תיק
ראש הישיבה הרב דניאל וולפסון, הרב ברוך יחיאל נויבירט
משגיח הרב מתתיהו שטרן
תלמידים
כ-1,000, נכון לאלול תשפ"ג[1]
מיקום
מיקום ירושלים, שכונת בית וגן
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°46′9.88″N 35°10′55.56″E / 31.7694111°N 35.1821000°E / 31.7694111; 35.1821000
(למפת ירושלים רגילה)
 
ישיבת נתיבות חכמה
ישיבת נתיבות חכמה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת נתיבות חכמה (מכונה על שם ראש הישיבה: וולפסון) היא ישיבה חרדית ליטאית בשכונת בית וגן בירושלים, בראשות הרב דניאל וולפסון והרב ברוך יחיאל נויבירט.

דרך הלימוד בישיבה דומה ביסודה לצורת הלימוד המקובלת ברוב ישיבות ליטא, ראש הישיבה הרב דניאל וולפסון מוסר שלושה שיעורים בשבוע לבני שיעור ג׳, ושיעור כללי לכל בני הישיבה בתום כל סוגיה. בשיעורים הנמוכים (א' וב') נהוג שבכל שנה כל תלמיד שומע שיעור משני ר"מים מתוך השלושה המכהנים לשיעורו, כאשר מר"מ אחד שומעים במהלך זמן אלול וזמן חורף ומהר"מ השני בזמן קיץ שלאחריהם.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נוסדה לקראת זמן אלול ה'תשס"ח, קיץ 2008, ע"י הרב יהושע ישעיה נויבירט, מחבר הספר שמירת שבת כהלכתה וראש ישיבת חכמת שלמה יחד עם הרב דניאל וולפסון ששימש עד אז כר"מ בישיבתו של הרב נויבירט.

השיעור הראשון כלל 60 בחורים צעירים שנכנסו לשנתם הראשונה בישיבה ועוד 40 בחורים מבוגרים שהצטרפו כקיבוץ. נכון לשנת תשפ"ג לומדים בה כ־1,000 בחורים[1].

עם פטירתו של הרב נויבירט בשנת תשע"ג, מונה בנו הרב ברוך יחיאל נויבירט כממשיך דרכו בראשות ובהנהלת הישיבה.

ישיבת נתיבות חכמה נחשבת לאחת מהישיבות המובילות באיכותן בציבור החרדי ליטאי.[2]

הישיבה שכנה תחילה ברחוב ברגמן בשכונת בית וגן בירושלים, בשנת תשע"ז (2016) עברה הישיבה לקמפוס הישיבה התיכונית קריית נוער באותה שכונה.


כניסת הישיבה למבנה החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נכנסה לבית מדרש חדש ומרווח שנבנה לצד בית המדרש הישן כאשר נעשו פעולות חציבה עמוקות בקרקע על מנת לייצר מקום לבית המדרש, אשר בתחילה היו בו כ-1,200 מקומות וכך גם נכון לעתה (2024). הכניסה הראשונית התרחשה בתחילת זמן אלול תשפ״ב לאחר זירוז העבודה. קביעת המזוזה התקיימה ביום ראשון א' אלול תשפ"ב וכניסה סופית לבית המדרש הייתה בתחילת זמן חורף (א' חשוון תשפ"ג). כמו כן הישיבה בנתה 7 חדרי שיעורים ועוד אחד שנבנה רק לאחר מכן, משרדים להנהלה ולמספר אנשי צוות (ראשי הישיבה והמשגיחים), חדר ר"מים ואוצר ספרים הכולל בתוכו גם 6 עמדות עם אוצר החכמה כאשר עמדה אחת כוללת גם את פרוייקט השו"ת של אונבירסטת בר אילן. בנוסף, ישנם 18 מחשבים שבהם כותבים הבחורים חידושי תורה וסיכומי סוגיות. וכן הרחיבה הישיבה את הבית מדרש הישן והפכה אותו לחדר אוכל מרווח.


מבנה בית המדרש תוכנן על ידי האדריכל אהרן אסטרייכר

צוות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי הישיבה ומייסדיה היו הרב יהושע ישעיה נויבירט, מחבר הספר שמירת שבת כהלכתה, והרב דניאל וולפסון אשר כיהן קודם לכן כר"מ בישיבת חכמת שלמה של הרב נויבירט. לאחר פטירתו של הרב נויבירט בתשע"ג מונה במקומו בנו, הרב ברוך יחיאל נויבירט, שכיהן עד אז כמנהל הישיבה וכר"מ בישיבת פני שמואל. מנהלה הרוחני הוא הרב מתתיהו שטרן כאשר קדם לו בתפקיד לזמן מה הרב זאב פריינד.

הר"מים הם הרב משה זאב איתן (חתנו של הרב אליקים גצל פשקס), הרב משה לנדא (ראש ישיבת היכל אברהם ורב שכונה בקריית יערים) המשמש גם כבעל התפילה המרכזי בישיבה בימים נוראים, הרב אהרן שפריי (לשעבר ר"מ בישבת היכל יצחק-לנדא) הרב חנוך לודמיר (לשעבר ראש חבורה בישיבת מיר תחת הנהגתו של רבי רפאל שמואלביץ) והרב זאב גלוסקינוס. ראשי הקיבוץ הם הרב נתן רוטמן (מלבד השיעורים בישיבה בסוגיות הש"ס, הרב רוטמן מוסר שיעורים בהגות ומחשבה,), והרב יצחק וולדומירסקי (לשעבר ראש ישיבת תורת יחיאל). ומלבדם עוד מעל לעשרים וחמישה רבנים אשר מכהנים כנושאים ונותנים (משיבים) וכצוות השגחה בישיבה.


עד לזמן קיץ תשפ"ג כיהן כר"מ בישיבה הרב אלעזר מאירוביץ' רב שכונת רמה ג' בבית שמש, אשר עבר לשמש כראש ישיבת נתיבות חיים (מאירוביץ') אשר פתח יחד עם הרב ישראל מאיר דרוק.

עד פטירתם, כיהנו בישיבה הרב אורי מקלב, כנושא ונותן (משיב), והרב אברהם ישעיהו הבר ראש ארגון מתנת חיים, כנושא ונותן (משיב), והרב דוד ברונר כמשגיח ויועץ.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]