משתמש:1yehonatan/הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עצמים צפים בעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

זה לא תעתוע ראייה.

שער טיטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנשים שבתבליט אינם יהודים.

מושית השבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם פרת משה רבנו + קישורים.

צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט בצורתו זו מופיע בטרמינולוגיה מאוחרת שמקורה בתנועת החסידות.

איי ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחופי ארץ ישראל פזורים מספר איים, שהם יותר איונים מאשר איים. הגדול שבהם הוא אי היונים, שגודלו כשלוש דונם. איי ארץ ישראל מוזכרים בברייתא בתלמוד בבלי: "נסין [נסים = איים] שביָם" (מסכת גיטין, דף ח', עמוד א')

כל שיש לו קשקשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחז"ל מופיע כלל בסימני כשרות הדגים כי כל שיש לו קשקשת - יש לו סנפיר. מונופטרוס קוצ'יה הוא לכאורה דג שיש לו קשקשת אך לא סנפיר, אך קיימים מספר יישובים לתקפות הכלל בו.

כינויים לחכמי צרפת על שם מקומם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מחכמי צרפת בזמן הראשונים נקראו על שם מקומם, בתרגומו מצרפתית: חכמי מונפלייה שנקראו "מן ההר", רבי אברהם בן נתן שנקרא "הירחי" על שם עירו לוניל, וכן רבי דוד בן שמואל מאישטילא שנקרא "הכוכבי" על שם עירו. גם פענוח ראשי התיבות של רש"י, לפי אחת הדעות הוא רבי שלמה ירחי, על שם העיר לוניל שהייתה עיר המוצא של אבות המשפחה.

וואלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה משמשת בעברית כסלנג למילה קריאה והתפעלות. במקור היא מערבית (والله), ומשמעותה: "בְּשֵׁם אֱ-לֹהִים! חַי אֱ-לֹהִים!" (מקביל ל"בחיי" או ל"ת'אמת"), קרובה למילת שבועה. האות ו' בתחילת המילה אינה ו' החיבור, אלא ו' של שבועה.

פינגווינים בקוטב הצפוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין פינגוונים בקוטב הצפוני.

אנטארקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שכמה מדינות טטוענות לריבונות במקום, הוא מוחזק כשטח נייטרלי.

אלפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל חיים יורק.

הכיכר הגדול בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר טיין-אן-מן, בשטח כולל של 440 דונם.

אין נביא בעירו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפתגם העממי "אין נביא בעירו" האומר כי לרוב לא יזכה אדם להערכה מספקת בסביבתו הקרובה, אינו מקורו בספרות התורנית. החסיד היעב"ץ מביא זאת בספרו על מסכת אבות (פרק ג', משנה ט"ו) בשם "אמרו זכרונם לברכה", אבל מקורו הוא בספרות הנוצרית (הבשורה על פי מתי, פרק י"ג) המצטט את ישו הנוצרי שאמר כך, על שלא עשה נסים רבים בנצרת, עיר הולדתו. גם רבי חיים שבתי מביא בספרו שו"ת "תורת חיים" (חלק א', סימן ס"ג) את הביטוי "נביא בעירו".

תמנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמנונאים מפורסמים בשמונת זרועותיהם, אך יש להם תכונות חריגות אחרות שפחות מפורסמות. לתמנונאים שלושה לבבות: שניים מהם מזרימים דם מבעד לזימים, ואחד אחראי למערכת הדם של שאר הגוף. התמנונאים נחשבים לבעלי חיים האינטליגנטיים מבין חסרי החוליות. הם בעלי זיכרון לטווח הארוך והקצר, הם מפגינים יצירתיות, ובעלי יכולת למידה, והצליחו בתנאי למידה במעבדה לנווט במבוכים ולפתוח חידות. המערכת העצבית המיוחדת מאפשרת לתמנון לשלוט בכל זרוע בנפרד ובאופן עצמאי מבלי להפריע זו לזו, או אף באופן שהן סותרות ומתנגדות זו לזו, ולעיתים קיים גורם בקרה אחיד לכל הזרועות. עם זאת לתמנונאים אין יכולת העברת מידע מדור לדור, שכן כמעט ואין להם קשר עם הוריהם שמתים תקופה קצרה אחר שסיימו את תפקיד הרבייה שלהם. על כל אחת משמונת זרועות התמנון יש מאות כפתורי הצמדה, כל אחד יכול להיצמד לעצמים על ידי יצירת ריק (ואקום). התמנונאים מתקדמים בשחייה על ידי הזרמת מים דרך מעין משפך בשם סיפּוֹן, המצוי בבסיס הזרועות. בניגוד לשאר הרכיכות, למרבית התמנונאים אין כלל שלד חיצוני, פנימי או קונכייה, וכמעט כל גופם רך, מה שמאפשר להם להשתחל בחריצים צרים ביותר. כל המינים בסדרת התמנונאים ארסיים במידה מסוימת; לתמנונאים שלושה מערכות הגנה ייחודיים שבהם הוא פועל בעת סכנה: 1. הזרמת ענן דיו שחור ומטשטש ריחות, מתוך שק מיוחד בגופו, 2. הסוואה באמצעות שינוי צבע התאים, במספר צבעים, 3. קטיעת זרוע מגופם, כדי שהטורף יתמקד בזרוע המנותקת ולא בתמנון עצמו.